עברת ניתוח קטרקט ונגרמו לך נזקים?
קטרקט היא מחלת עיניים הבאה לידי ביטוי ביצירה של עכירות בעדשה. היא הסיבה העיקרית לעיוורון במדינות המתפתחות ובין הגורמים המרכזיים לפגיעה בראייה במדינות המפותחות.
הביטויים הקליניים של קטרקט יכולים להיות סנוור, ראייה כפולה, בעיות בקוצר או רוחק ראייה וטשטוש בראייה.
קיימים סוגים של קטרקט שחלק מהמאפיינים שלהם עשויים להשתנות. גורמי הסיכון להתפתחות קטרקט הם חשיפה לקרני UV, גיל מבוגר, תורשה, הימצאות רדיקלים חופשיים בעדשה, עישון, השמנת יתר, טראומה, בעיות עיניים ומחלות רקע.
כידוע לכולנו, העיניים רגישות מאד ולכן בעת ביצוע טיפול רפואי או ניתוח הכרוך במגע או בחדירה אל תוך העין, קיים צורך להקפיד על זהירות יתרה. במקרים שבהם נגרם נזק בגלל ניתוח בעיניים יש צורך להקדים ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות רפואית.
על מקרים של רשלנות רפואית בעת הניתוח
הטיפול בבעיה זו הוא באמצעות ניתוח קטרקט. ניתוח זה ניתן לבצע בהרדמה, כללית או מקומית ובו מחליפים את העדשה הטבעית בעדשה תותבת קבועה ובלתי גמישה מבחינה אופטית שמתאימים לעינו של החולה ושמים אותה בחלק האחורי של העין.
ניתוח קטרקט נחשב לבטוח יחסית אולם עדיין ייתכנו בו סיבוכים שתוצאתם יכולה להוביל עד לעיוורון שחלקם יכולים להתפתח בזמן הניתוח אך גם זמן רב לאחריו ולכן נדרש מעקב מדוקדק.
הסיבוכים האפשריים בזמן הניתוח הם סיבוכי הרדמה, איבוד האישון או חלקים אחרים של העדשה, דימום, פגיעה בזגוגית או פגיעה במעטפת של העדשה.
סיבוכים לאחר הניתוח כוללים קטרקט משני, הפרדות הרשתית ועוד. טרם הניתוח ייבדק המועמד בבדיקות כלליות על מנת לצמצם את הסיכונים בניתוח לדימום כתוצאה מבעיות קרישה או הפרעות קצב כתוצאה מרגישות לחומרי הרדמה.
קיראו בהרחבה: רשלנות רפואית בניתוח ירוד (קטרקט) ושאלת ההסכמה מדעת
פסק דין בתביעה בעילת רשלנות רפואית לאחר ניתוח קטרקט
הבאנו כדוגמא את פסק במסגרתו של ערעור בהליך ע"א 3368/05 רפאל נ' ד"ר דוד - במקרה זה המדובר למעשה בערעור על פסק הדין של בית משפט השלום בראשון שדחה את התביעה של המערער לפיצוי בשל נזק לעין שמאל שנגרם לטענתו כתוצאה של רשלנות רפואית בניתוח קטרקט שבוצע על ידי המשיב.
המערער הופנה על ידי רופא העיניים שלו למשיב לצורך ביצוע ניתוח קטרקט.
בבדיקה שבוצעה אובחן כי מצבה של עין שמאל חריף יותר משל עין ימין ולכן הוחלט על הניתוח.
המערער ביקר אצל המשיב למחרת הניתוח והלה התחיל בטיפול לאחר שהתגלתה בצקת בקרנית.
עשרה שבועות לאחר ביצוע הניתוח התעורר חשד לבצקת במקולה ולכן הוא הופנה להתייעצות נוספת. בבית החולים הוא עבר ניתוח להשתלת קרנית וגם כאשר אובחנה היפרדות של הרשתית לא בוצע ניתוח בשל המצב והמערער איבד את הראייה בעין שמאל.
קיראו על: רשלנות רופא עיניים
המערער הגיש תביעה נגד המשיב לפי סעיף 41 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 משום שטען שעובדות הרשלנות מצויות בידי המשיב שכן הלה לא טרח לערוך מעקב רפואי הולם לאחר הניתוח. בית משפט השלום בראשון דחה את התביעה.
כבוד שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב הילה גרסטל מקבלת את הערעור.
לדידה במקרה זה התובע לא היה יכול לדעת מה הנסיבות שיכלו לגרום לנזק משום שהמנדט שניתן במקרה זה למומחית היה גדול מדי, הנזק נגרם ככל הנראה כתוצאה מקרע שאירע במהלך הניתוח והעובדה כי למרות החשד הופנה התובע לבדיקה באיחור מתיישבת יותר עם המסקנה שלא ננקטה זהירות סבירה.
בית המשפט המחוזי מחזיר את הדיון לבית משפט השלום כדי שיכריע בשאלת גובה הנזק.
לחצו לקריאת פסק דין נוסף - 400,000 פיצויי בשל רשלנות בניתוח קטרקט
נפגעת בזמן ניתוח קטרקט ונגרם לך נזק בעיניים?
חייג/י לשיחה עם עו"ד עופר סולר: 03-7369253
