רשלנות רפואית באבחון – איחור באבחון מחלות

איחור באבחון התקף לב והגשת תביעת רשלנות רפואית

התקף לב הינו השם הפופולארי לאוטם שריר הלב – myocardial infarction. התקף לב הינו מצב אשר בו אחד מהעורקים אשר מזינים את שריר הלב נחסם ובשל כך יורדת אספקת הדם העורקי העשיר בחמצן לשריר הלב ונגרם נזק לשריר הלב. הנזק מתבטא בנמק של השריר, אשר בהמשך הופך לצלקת.

בחלק גדול מן המקרים מופיעים לפני ובסמוך להתפתחות התקף הלב סימנים אופייניים כגון לחץ וכאב בחזה, כאשר הכאב יכול להקרין לאזורים שונים בגוף וביניהם ידיים, גב, לסת, צוואר ועוד. סימנים נוספים יכולים להיות הזעה, קוצר נשימה, הקאות, סחרחורות ועוד.

בחלק גדול של המקרים האדם אשר לוקה בהתקף לב אינו משער כלל כי זו ההסיבה לתחושותיו והוא פונה בשלב הראשון לבדיקת רופא משפחה, רופא במוקד רפואי כזה או אחר או אחות.

בשל הנזק הרב אשר עלול להיגרם למטופל עקב התקף לב מצופה מכל איש צוות רפואי סביר, אף כזה אשר תחום עיסוקו אינו קרדיולוגיה, להכיר את הסימנים המרמזים על התקף לב.

בכל מקרה של חשד להתפתחות התקף לב, יש לנסות ולברר במהירות אם אכן מדובר בהתקף לב ולהפנות את המטופל לבית חולים, על מנת שיקבל טיפול בהקדם. לנושא מהירות הטיפול חשיבות רבה בהתקפי לב בשל העובדה שהנזק יכול להיגרם ולגדול בצורה מהירה.

חלק גדול מהתביעות בגין רשלנות רפואית בתחום הקרדיולוגיה עוסקות במקרים של טעות באבחון התקף או איחור באבחון התקף לב, אשר גרמו לאיחור בטיפול ולהגדלת הנזק לשריר הלב ובמקרים קיצוניים אף למוות.

______________________________________________________________________________________

אבחון מאוחר של מחלה

האם אבחון מאוחר של מחלה הינו בהכרח מקרה רשלנות רפואית? בית המשפט קובע כי אם האבחון המאוחר אירע כחלק מתהליך לבדיקת מקור הבעיות הרפואיות, וזה התקבל בסדר פעולות סביר ובלוח זמנים מקובל, קרי תחילה נבדקו האפשריות הסבירות יותר ורק לאחר מכן האפשרויות הסבירות פחות, אין מדובר ברשלנות רפואית.

זוהי קביעה החוזרת במספר רב של פסקי דין, אם הצוות הרפואי פעל באופן סביר, גם אם נגרם נזק רפואי אשר יכול היה להימנע בטיפול אחר ושונה הרי שלא ניתן יהיה לייחס לצוות הרפואי רשלנות רפואית.

בפסק דין שניתן לאחרונה בבית משפט המחוזי בחיפה נדון עניין זה (ע"א 17743-03-09 י.ק נגד פרופ' ש.ק ואח').

המערער, בן 34, סבל מכאבי בטן שלשולים וירידה במשקל. לאחר כשנה וחצי מיום הופעת התסמינים, הועלה חשד שהמערער סובל מהופעתה של דלקת תוספתן Appendicitis. המערער הופנה לבית החולים רמב"ם בחיפה. לאחר מספר בדיקות שנערכו לו, נשלל החשד. כאבי הבטן והשלשולים המשיכו להטריד את המערער אך מקורם לא אובחן.

כעבור שנה נוספת, בה המשיך המערער לסבול הוא פנה למרפאת קופת חולים מכבי, שם הופנה לביצוע בדיקות דם. המערער נבדק על ידי רופא גסטרואנטרולוג, אשר הפנה אותו לביצוע הדמיה. המערער עבר בדיקת CT בטן ואובחן כי הוא סובל מגוש דלקתי בבטן התחתונה. הועלתה האפשרות שמדובר במחלת קרוהן- Crohn's disease.

______________________________________________________________________________________

איחור באבחון גידול מוחי

המוח הינו אחד האיברים הרגישים ביותר בגוף האדם וכל הפרעה בו – החל מדימום וכלה בגידולים, גם שפירים, עלולה להתבטא בתוצאות קשות. גידולים במוח brain tumor יכולים להיות ראשוניים או שניוניים: גידול ראשוני מתפתח במוח, וגידול שניוני מתפשט מאזור אחר על ידי שליחת גרורות למוח. כיום, מדע הרפואה טרם עמד על הסיבות להיווצרות גידולים מסוג זה.

גידולים במוח גורמים לעלייה בלחץ תוך גולגולתי, אשר מתאפיינת בתסמינים כגון כאבי ראש שעלולים להיות קשים במיוחד, הפרעות ראיה ובחילות. סימפטום נוסף המאפיין גידולי מוח הוא התקפי אפילפסיה הגורמים לסובלים מהם תחושת אובדן שליטה ועוויתות שרירים.

גידול במוח מאובחן באופן ראשוני על ידי רופא משפחה. כאשר עולה חשד לקיום גידול במוח, על רופא המשפחה להפנות את המטופל לרופא מומחה לצורך בדיקה מקיפה ומעמיקה של מערכת העצבים.

איחור באבחון גידול במוח – הרקע העובדתי

בתביעה בעניין שירותי בריאות כללית נ' ש.א התלונן המטופל שגיב אביטן בפני רופאי המשפחה של קופת חולים כללית על כאבי ראש. התלונות הועלו על ידו לעיתים תכופות ובמשך תקופה ארוכה. לאחר שנים של תלונות הופנה המטופל לייעוץ אצל נוירולוג, ובעקבות ההפניה שלח אותו הנוירולוג לביצוע צילום MRI בו אובחן גידול במוחו של המטופל.

______________________________________________________________________________________

מקרי רשלנות רפואית בטיפול נמרץ: איחור או התרשלות מתן טיפול נמרץ ודחוף!

טיפול נמרץ, זו יחידה בבית החולים, הידועה גם כחדר הטראומה או חדר ההלם, הנמצאת בחדר המיון ומטרתה להעניק טיפול מיידי למטופלים שמגיעים לבית החולים במצב קשה.

היחידה ערוכה לקלוט מקרים מגוונים ודחופים של מחלות, פציעות ומקרים בהם נשקפת סכנת חיים ממשית שדורשת טיפול מיידי. מחלקת טיפול נמרץ פועלת 24 שעות ביממה ומצוידת במכשור רפואי מתקדם, במטרה להציל חיים ולהוציא מכלל סכנה את המטופלים שמגיעים אליה.

בשלב הראשון מתבצעת בדיקת הערכה, בכדי להעריך את מצבו של המטופל. בשלב השני מתבצע מיון ראשוני, המפנה את המטופל, למחלקה שמתאימה להמשך טיפול.

______________________________________________________________________________________

טיפול רפואי רשלני באנדוקרדיטיס

מחלת האנדוקרדיטיס (endocarditis) או במילים פשוטות דלקת בשכבה הפנימית של הלב היא מחלה חיידקית זיהומית הגורמת לדלקת במסתם הלב. מחלה זו הינה מחלה קשה המלווה בסיבוכים וסכנת מוות.

ברוב המקרים מתפתחת המחלה אצל אנשים שבמסתם ליבם קיימת אנומליה קודמת או הימצאות מיקרואורגניזם בזרם הדם. המחלה נגרמת מכניסת חיידקי סטרפטוקוקוס המצויים בדלקת שקדי הגרון למחזור הדם.

אבחנה מאוחרת של המחלה או אי טיפול במחלה עלול לגרום בין היתר, להרס המסתם הלבבי ולהופעה פתאומית של תסחיפים העלולים לפגוע באיברים חיוניים.

מהם סימפטומי מחלת האנדוקרדיטיס?

המחלה מתאפיינת בסימפטומים בלתי ספציפיים כגון:

• חום ממושך

• חולשה כללית

איחור באבחון אנדוקרדיטיס בעקבות רשלנות רפואית של רופא משפחה

רופא משפחה בקופת חולים הינו במרבית המקרים הרופא הראשון אליו מגיעים רוב המטופלים עם תלונות לא ברורות ועליו מוטלת האחריות להגיע לאבחנה ראשונית, להפנות למומחה הרפואי המתאים ובראש ובראשונה לזהות מצבים רפואיים, אשר עלולים לגרום לנזק קשה למטופל.

לפיכך ומטבע הדברים, חלק ניכר מהתביעות בתחום הרשלנות הרפואית מתמקדות בסבירות הטיפול של רופא המשפחה.

פסק הדין שניתן בבית המשפט המחוזי בחיפה בעניין אבילפזוב סמירה ואבילפזוב מרים נ' קופת חולים כללית של ההסתדרות, עסק בתביעת רשלנות רפואית שהגישו התובעת ואמה כנגד מי ששלחה רופאה שגרמה לתובעת לטענתן נזקי גוף בשל טיפול רשלני.

סמירה ילידת 1979 עלתה לישראל מאזרבייג'אן בגיל 17, כ-9 ימים לאחר העליה לישראל הגיעה סמירה למרפאה של קופת החולים בבת-ים. סמירה נבדקה על ידי ד"ר ג. וסר שהייתה רופאת משפחה במרפאה.

מרים סיפרה לד"ר וסר שסמירה סובלת מכאבים שונים זה כחודש וחצי. ד"ר וסר שלחה את התובעות לבדיקות שונות בהן בדיקה בתחום הריאות אצל ד"ר ויילר, שהעלה חשד שהיא סובלת ממחלה בשם אנדוקריטיס (דלקת פנים הלב) endocarditis.

______________________________________________________________________________________

איחור באבחון דלקת באפנדציט

דלקת של התוספתן – apendicitis הינה מהבעיות הרפואיות השכיחות ביותר ואחת מן הסיבות הנפוצות לפעולה כירורגית. יחד עם זאת, גם באבחנה שכיחה זו מתגלים לעיתים מקרים של רשלנות רפואית בטיפול.

פסק הדין חורי אייל נ' בית החולים הדסה הר הצופים, שניתן בבית משפט השלום בירושלים, עסק בתביעה שהגיש חורי כנגד בית חולים הדסה, אשר לטענתו רופאיו התרשלו באבחון דלקת התוספתן (אפנדציט) ובשל כך נאלץ לעבור ניתוח גדול יותר ובהתאם בעל סיכון רב יותר ואשפוז והחלמה ארוכים יותר.

חורי יליד 1974, בהיותו חייל בשירות סדיר פונה על ידי אמבולנס לבית החולים ביום 07.01.95 לאחר שבמשך שלושה ימים סבל מחולשה כללית וכאבי בטן, כאשר ביום האחרון התרכזו בצד הימני של הבטן. הוא נבדק על ידי המתמחה ד"ר רונן בארי, אשר רשם כי הבטן רכה וכי אין סימני גירוי צפקי.

הצפק – peritoneum הוא קרום דק המכסה את חלל הבטן ובו עצבי תחושה רבים. כאשר קיים גירוי זה מישוש של רופא מסב לסובל מהגירוי כאב עז.

ד"ר בארי אבחן כי חורי סובל מגסטרואנטריטיס gastroenteritis (דלקת במעי), רשם לו כדורים נגד כאבים והמליץ לו על שתייה מרובה. חורי טען כי הכאבים החלו יום לפני ולא שלושה כפי שרשם הרופא וכי לא בוצעה בו בדיקה רקטלית.

______________________________________________________________________________________

איחור באבחון יתר לחץ דם כלייתי אצל ילדה גרם לנזק מוחי

יתר לחץ דם הינה אחת מהמחלות הקשות אשר עלולות לגרום למגוון פגיעות, החל משבץ מוחי ועד להתקפי לב. יתר לחץ דם נפוץ יותר אצל אנשים מבוגרים, אולם קיימים מקרים בהם יתר לחץ דם מתפתח אצל אנשים צעירים ואף אצל ילדים בשל בעיות רפואיות שונות.

פסק הדין לילך כץ נ' בית החולים הדסה-רוקח בלפור תל אביב עיריית תל אביב ושירותי בריאות כללית, עסק בתביעה שהגישה כץ כנגד הנתבעים, בית החולים אליו הופנתה, מעסיקתו וקופת החולים אליה הייתה שייכת בגין רשלנות רפואית שנגרמה לה לטענתה כתוצאה מלחץ דם גבוה.

כץ נולדה ביום 14/12/70 בבית החולים בלינסון ועד גיל 3.5 לא התעוררו אצלה בעיות בריאות מיוחדות. בגיל שלוש וחצי החלה לסבול מכאבים שונים, נזלות ודלקות ואף שיתוק בפנים (שיתוק על שם בל). אצל כץ התגלתה דלקת אוזניים שטופלה על ידי אנטיביוטיקה ועל ידי מתן סטרואידים במינון נמוך, טיפול זה הביא להטבה מסוימת.

בהמשך סבלה התובעת מעוד כשלושה אירועים של שיתוקים משני צדדי הפנים, בין השנים 1974-1978 טופלה התובעת במרפאת קופת החולים והגיעה פעמים רבות לבית החולים גם ללא הפניה. הרופאה שטיפלה בכץ בקופת החולים, ד"ר קז'וקינסקי, עבדה גם בבית החולים, כך שהטיפול בכץ עבר דרכה.

בחודש אפריל 1978 חשה כץ ברע במהלך טיול משפחתי בתחילה סבלה מכאבי ראש וחולשה ולאחר מכן אובחן אצלה אירוע מוחי, כן נתגלה אצל כץ לחץ דם גבוה מאוד 130/240 (לחץ דם תקין בילדים הוא 110/60), חום גבוה ופריחה.

______________________________________________________________________________________

מפרצת מוחית אובחנה באיחור עקב רשלנות רפואית של רופאי משפחה

רופא משפחה הינו במרבית המקרים הכתובת המקצועית אליה נהוג לפנות כאשר אנו חשים שלא בטוב ומבקשים סיוע רפואי. על רופא משפחה מוטל תפקיד לא פשוט: למיין את הפונים בהתאם לחומרת מצבם, להפנות אל רופא מומחה מתאים ולטפל בעצמו במקרים אשר אינם מצריכים הפנייה למומחה.

לפיכך, מטבע הדברים חלק משמעותי מהתביעות שעניינן רשלנות רפואית מוגש נגד רופאי המשפחה במסגרת קופת חולים, בטענה של אבחון שגוי, איחור באבחון, רשלנות בהפנייה למומחה רפואי וסיבות נוספות.

נשאלת השאלה מה לגבי מקרה בו אדם מגיע אל קופת חולים תוך פרק זמן קצר לארבעה ביקורים אצל רופאי המשפחה, ממשיך להתלונן, נשלח לביתו עם אבחנה של מחלת חורף ולאחר מכן מסתבר כי מדובר בדימום עקב מפרצת מוחית? מקרה שכזה ארע בהליך ע"א 10302/05 י.ל נ' ד"ר ק.ב.

פרטי האירוע

בנסיבות המקרה פנתה המערערת, אשר מטופלת בקופת חולים מכבי, אל רופאי המשפחה בקופה. אלה אבחנו כי המערערת חולה ב"מחלת חורף רגילה" ונקבע שהיא סובלת מדלקת חריפה בדרכי הנשימה העליונות – Upper Respiratory Infections Acute.