אין צורך להכביר מילים על חשיבות תקינות הראיה ובריאות העיניים שלנו. מדובר באיבר חיוני ביותר ורגיש מאין כמוהו, אשר מצריך זהירות רבה והקפדה יתרה בכל הנוגע לטיפול הרפואי בו.
למרבה הצער, לא חסרים מקרים בהם נגרמת רשלנות רפואית מיותרת גם במהלך טיפולים רפואיים בעיניים.
במסגרת הליך ע"א 11358-08 א.ש.פ. נ' הסתדרות מדיצינית הדסה אשר התנהל בפני בית המשפט השלום בירושלים, נדונה תביעה בגין רשלנות רפואית שבוצעה בעת ניתוח קטרקט של ילד בן 4 שנים בלבד. בזמן הגשת התביעה, התובע היה בן 21, ולמד כסטודנט לימודי מחשבים.
התיק עסק בתובע אשר בהיותו 4 שנים אובחן על ידי מנתח עיניים בכיר כסובל מעכירות קשה בעדשה בעינו השמאלית ופזילה באותה עין.
בהמשך לאבחון, הציע מנתח העיניים לבצע בילד ניתוח קטרקט ולהשתיל בעינו השמאלית עדשה מולטיפוקאלית והוריו של הילד נענו להצעתו.
במהלך הניתוח, אשר בוצע בבית החולים עין כרם, הוצא הקטרקט מעל העין השמאלית של התובע והושתלה בו העדשה.
רשלנות רפואית בניתוח קטרקט
קטרקט היא מחלת עיניים הבאה לידי ביטוי ביצירה של עכירות בעדשה. היא הסיבה העיקרית לעיוורון במדינות המתפתחות ובין הגורמים המרכזיים לפגיעה בראייה במדינות המפותחות.
הביטויים הקליניים של קטרקט יכולים להיות סנוור, ראייה כפולה, בעיות בקוצר או רוחק ראייה וטשטוש בראייה.
קיימים סוגים של קטרקט שחלק מהמאפיינים שלהם עשויים להשתנות. גורמי הסיכון להתפתחות קטרקט הם חשיפה לקרני UV, גיל מבוגר, תורשה, הימצאות רדיקלים חופשיים בעדשה, עישון, השמנת יתר, טראומה, בעיות עיניים ומחלות רקע.
כידוע לכולנו, העיניים רגישות מאד ולכן בעת ביצוע טיפול רפואי או ניתוח הכרוך במגע או בחדירה אל תוך העין, קיים צורך להקפיד על זהירות יתרה. במקרים שבהם נגרם נזק בגלל ניתוח בעיניים יש צורך להקדים ולהתייעץ עם עורך דין המתמחה בתחום הרשלנות רפואית.
על מקרים של רשלנות רפואית בעת הניתוח
הטיפול בבעיה זו הוא באמצעות ניתוח קטרקט. ניתוח זה ניתן לבצע בהרדמה, כללית או מקומית ובו מחליפים את העדשה הטבעית בעדשה תותבת קבועה ובלתי גמישה מבחינה אופטית שמתאימים לעינו של החולה ושמים אותה בחלק האחורי של העין.
רשלנות רפואית בניתוח ירוד – ניתוח קטרקט רשלני
ניתוח תיקון קטרקט (ירוד) הינו אחד מהניתוחים הנפוצים והשכיחים ביותר. המדובר במצב של ירידה בשקיפות העדשה של העין בשל גורמים שונים. במהלך הניתוח מוציאים את העדשה העכורה ומשתילים במקומה עדשה מלאכותית חדשה.
אך מה קורה במקרים בהם ניתוח כה שיגרתי ולכאורה נטול סיכונים כמעט אינו מתנהל כשורה ונגרם למנותח נזק בלתי הפיך, שלא כתוצאה משיקול דעת או בחירה שלו?
פסק דין – העדר הסכמה מדעת לפני ניתוח
בית המשפט נדרש לכך במסגרת פסק דינו בתיק 12507/02 (שלום י"ם) ורדיקה אליהו נגד הסתדרות מדיצינית הדסה וקופ"ח כללית:
התובע עבר ניתוח קטרקט בעין ימין שלו, אשר הייתה פגועה מילדותו וכתוצאה מאותה פגיעה ישנה החל קטרקט להצטבר על עינו ופגע קשות בראייתו.
בעקבות המלצת רופאו של התובע לעבור ניתוח להסרת הקטרקט בעינו ולאחר שהוסברו לו הסיכונים והוא אף נפגש עם ועדה רפואית שבחנה את מועמדותו לניתוח, הוא אושר כמועמד מתאים למרות הסיכון הגבוה, ועבר את הניתוח.
