לקריאה נוספת: תביעה בגין רשלנות בלידה מכשירנית

המציאות מלמדת כי עיקר המקרים הבעיתיים מתרחשים בעקבות טעות בהערכת שיטת הלידה המתאימה בכל מקרה לגופו ולאור מצוקה עוברית. בחירה זו מתבססת בין היתר על הערכת מצבה הרפואי של היולדת ומחלות הרקע שלה כמו גם ובעיקר על ניטור מצבו של העובר וקבלת החלטות בזמן אמת.

רשלנות נפוצה אחרת היא התעלמות מסימנים של מצוקה עוברית המופיעים במוניטור שתוצאותיה עלולות להיות נזק בלתי הפיך לתינוק, עד כדי שיתוק מוחין ובמקרים אחרים אף למות העובר.

בדומה גם אי ביצוע מעקב רפואי קפדני אחר מצבה של היולדת או מצבו של התינוק יכולים לעלות לכדי רשלנות רפואית לאחר הלידה.

הדרך להגשת תביעת פיצויים

עילות התביעה הנפוצות במקרים של רשלנות רפואית בלידה מתבססות בדרך כלל על סעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 המתייחס לעוולת הרשלנות או סעיף 63 העוסק בהפרת חובה חקוקה. חובה זו יכולה להיות אחת מהדרישות החוקיות הקבועות בחוק זכויות החולה תשנ"ו-1996.

יחד עם זאת, במקרה של טענה לרשלנות על התביעה להראות את קיומה של חובת זהירות, הפרתה של חובה זאת על ידי הצוות הרפואי במחלקת יולדות / חדר לידה, קיומו של נזק וכמובן שגם קשר סיבתי בין הפרת חובת הזהירות לנזק שנגרם.

קיראו לדוגמא על: איחור בביצוע ניתוח קיסרי ופגיעה בעובר

הערכת גובה הנזק שנגרם במקרה של רשלנות בלידה נעשית על ידי חוות דעת מומחה בתחום רפואת הנשים והמיילדות ולפי תקנות של המוסד לביטוח לאומי לקביעת דרגת נכות. סכום הפיצויים קובע גם לפי תקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 את זהותו של בית המשפט בעל הסמכות העניינית לדון בתביעת הרשלנות.

פסק דין רלוונטי ועמדת בית המשפט

במסגרת הליך ת"א 852/04 מוחמד נגד משרד הבריאות - פסק הדין עוסק בנזקי גוף שנגרמו לטענת התובע בשל רשלנות רפואית במהלך לידתו. אמו של התובע התקבלה ללידה בבית החולים רמב"ם בגיל 35 בשבוע ה-39 להריונה. הליך הלידה היה אפוף קשיים בעת שהמיילדת סייעה לחילוץ כתפי התינוק והתובע אובחן עם שיתוק ERB בכתף ימין.

ליחצו כאן לקריאה על שיתוק ע"ש ארב או erb's palsy

טענות הרשלנות מתייחסות להיעדר רישום רפואי ולאופן ניהול הלידה במצב של פרע כתפיים.

כבוד שופט בית המשפט המחוזי יעקב גריל מציין, כי אין התייחסות לגודלו של העובר בבטנה של היולדת כאשר לנתון זה יש השפעה על אופן ניהול הלידה. על הרופא מוטלת לפי הפסיקה חובה לנהל רישום שישקף את מצב המטופל על מנת שהנתונים יהיו מונחים מול הצוות הרפואי בעת קבלת החלטות בעניינו.

במקרה זה בשל הנזק הראייתי שנגרם הועבר נטל ההוכחה לכתפי הנתבעת על מנת שתוכיח שלא התרשלה. כבוד השופט גריל קובע כי במקרה זה התובעת לא עמדה בנטל ההוכחה שהכוח שהופעל לצורך חילוץ הכתף היה סביר ולכן קובע לתובע פיצויים בסכום של 911,154 שקלים.

במקרים בו קיים חשש לפגיעה בעקבות אירוע רשלני לפני, במהלך או בסמוך לאחר הלידה יש צורך להקדים ולפנות לקבלת יעוץ משפטי הולם, קודם לביצוע כל פעולה אחרת כגון פניה אל משרד הבריאות או בית החולים בו התרחשה הלידה.

יש לך שאלות? רוצה להתייעץ עם עורך דין?

בכל מקרה של פגיעה בתינוק בזמן הלידה או בסמוך אליה, חשוב לפנות לקבלת ייעוץ משפטי פרטני, מול עורך דין מנוסה שיוכל לבדוק ולהעריך את מכלול הנסיבות שהובילו לפגיעה ולנזקים שנגרמו, בדיקה שלאחריה ניתן לקבל תשובות ברורות לגבי האפשרות להגיש תביעת פיצויים כנגד הרופאים שהיו אחראים על הלידה ופגיעה שנגרמה לתינוק.

לצורך הערכת סיכויי התביעה יש צורך לבדוק את הרשומות הרפואיות של האם, כפי שתועדו בתיקה הרפואי בבית החולים בו ילדה. לאחר בדיקת החומר הרפואי באמצעות עורך דין, יועבר החומר לעיונו של מומחה רפואי בתחום המיילדות, שיחווה את חוות דעתו.

חוות הדעת של המומחה הרפואי תשמש את עורך הדין שיבדוק את המקרה, על מנת להכריע בשאלה האם הנזקים שנגרמו לתינוק, מקורם בהתנהלות רשלנית המקימה עילה לתביעת פיצויים.

לצורך קבלת תשובות בכל שאלה ולצורך הערכת המקרה האישי שלך, ניתן לפנות אלינו בכל עת.

חוששים מפני אירוע של רשלנות רפואית בלידה? חייגו למשרדינו: 03-381-2222