• נראה לבית המשפט, שהאירוע שגרם לנזק מתיישב יותר עם המסקנה, שהנתבע(ת) לא נקט(ה) זהירות סבירה, מאשר עם המסקנה שנקט(ה) זהירות סבירה. כאן בוחנים את ההסתברות הלכאורית לקיומה של רשלנות על פי נסיבות המקרה ונסיון החיים כאשר לצורך הפעלת הכלל, אין דרושה הוכחה קונקרטית, אלא הוכחת הסתברות כללית.

ואכן – קבע השופט גדליה כי כאשר נולד עובר מקרוזומי בלידה לידנית וכאשר במהלך הלידה נכלאו כתפיו וחולצו בקשיים, ובתום הלידה אובחן התינוק כסובל משיתוק ע"ש ארב, מסתברת המסקנה, שהצוות הרפואי התרשל, (בכך שנמנע מלבצע את הלידה בניתוח קיסרי), מן המסקנה, שלא התרשל.

בית המשפט קיבל את חוות דעתו הרפואית של המומחה האורטופדי מטעם התובעים וקבע כי לתינוק נותרה בעקבות האירועים נכות אורטופדית משוקללת ותפקודית בשיעור 28% בגין השיתוק שנותר בידו.

לסיכום – בית המשפט קיבל את התביעה, קבע כי בית החולים העניק לתובעים טיפול רפואי רשלני ופסק כי על הנתבעת לפצות את התובעים בגין כאב וסבל, עזרת הזולת, הוצאות בעבר, הפסד שכר בעתיד והפסד פנסיה בסך של 1,185,923 שקלים.

למידע נוסף בנושא פגיעות בעת הלידה ליחצו: רשלנות רפואית בלידה

למידע בנושא טיפול רפואי רשלני ליחצו: עורך דין רשלנות רפואית