גרידה עלולה לגרום לפגיעה בדופן הרחם. זהו אחד הסיבוכים המוכרים של פעולת הגרידה ועצם התרחשות הסיבוך אינו מלמד בהכרח על התרשלות בביצוע הפעולה, אולם יחד עם זאת בחלק מהמקרים אכן ניתן להימנע מסיבוך זה.

כדי להעריך אם גרימת הנקב הינה תוצאה של התרשלות בביצוע הגרידה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום הגינקולוגיה.

כדי להעריך אם יש מקום לתביעה יש גם צורך להעריך את היקף הנזק, אם לא נגרם נזק קבוע לא תמיד יש טעם כלכלי בתביעת רשלנות רפואית שכן עלויות תביעה כזו אינן מבוטלות ובפרט עלויות חוות הדעת שיש לצרף לתביעה בעוד שהפיצוי שנפסק במקרה של נזק לא קבוע הינו מתון למדי.

במקרים של נזק לרחם יש מקום גם לבחון את עניין האפשרות של פגיעה בפוריות לטווח ארוך, גם זאת בסיוע מומחה רפואי בתחום הגניקולוגיה.

לפי חוק זכויות החולה לכל מטופלת יש לתת הסבר על האפשרויות הטיפוליות העומדות בפניה ולאפשר לה בחירה באיזה טיפול היא מעוניינת.

ריקון הרחם לאחר הפלה בשבועות מוקדמים אפשרי הן באמצעים כירורגים - גרידה והן באמצעות טיפול תרופתי – ציטוטק, טיפול אשר ניתן או באמצעות כדורים לבליעה או בטבליות הניתנות דרך הנרתיק.

לכל טיפול יתרונות וחסרונות משלו, כאשר לטיפול הכירורגי יש אכן חסרונות בדמות סיכון לפגיעה בדופן הרחם, אולם גם הפתרון הכירורגי מוגדר כיעיל ובטוח.

כאמור, בטרם נקיטת כל פעולה יש מקום להסביר לאישה על שני הטיפולים האפשריים, החסרונות והיתרונות של כל טיפול ולתת לה אפשרות לבחור באיזה טיפול היא מעוניינת. חשוב לדעת כי במקרה בו מתן טיפול תרופתי אינו מביא לריקון שלם של הרחם, יש צורך לעיתים לבצע השלמה של ריקון הרחם בעזרת טיפול כירורגי של גרידה או שאיבה.  

במקרה בו לא ניתן הסבר על האפשרויות הטיפוליות והרופא בחר עבור המטופלת את סוג הטיפול ודבר מה השתבש בטיפול ונגרם נזק, אף אם לא בשל התרשלות של הרופא, הרי שיתכן ולמטופלת תהיה עילת תביעה כנגד הרופא, הן בגין פגיעה באוטונומיה שלה על גופה והן בגין הנזק שנגרם לה.

נושא ההתיישנות בתביעות נזיקין בכלל והתיישנות בתביעות רשלנות רפואית בפרט מורכב למדי וכדי לקבוע מתי חל מועד ההתיישנות יש צורך במקרים רבים לבחון את כל פרטי המקרה. באופן עקרוני ההתיישנות הינה 7 שנים ממועד ההתרשלות וגרימת הנזק.

במקרים בהם ההתרשלות והנזק נעלמו מעיני התובעת, למשל במקרה שאת מתארת בעניין הפגיעה בפריון אשר נסתרת עד לרגע בו מבקשים להביא ילד לעולם, ניתן לטעון להארכת תקופת ההתיישנות והתחלת מנייתה ממועד הגילוי.

עם זאת, במקרים כאלו יש לבחון היטב האם לא היו סימנים מוקדמים לגרימת הנזק אשר התובעת יכולה הייתה לגלותם במאמץ סביר והאם לא הייתה בידי התובעת דרך סבירה לגלות מוקדם יותר את ההתרשלות והנזק.

ככלל, רצוי מאוד במידת האפשר להגיש את התביעה בתוך 7 שנים ממועד ההתרשלות וגרימת הנזק. במקרים בהם הגילוי הינו מאוחר מומלץ לפנות ללא כל דיחוי לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי מעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית, שיבחן האם ניתן לטעון להארכת תקופת ההתיישנות של עילת התביעה. 

במידה ונפגעת בעקבות רשלנות רפואית ונגרם לך נזק, מומלץ לבדוק אפשרות של הגשת תביעה לפיצויים בפניה אל עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית.

עורך הדין יאסוף את התיעוד עבור הפונה ויערוך התייעצות עם מומחה רפואי מתאים לצורך הערכת סיכויי הגשת תביעת רשלנות רפואית.