אבחון לקוי של סרטן השד
סרטן השד היא המחלה הממארת הנפוצה ביותר בישראל וגורם התמותה מס' 1 לנשים בגילאים 40-50. על פי נתונים של האגודה למלחמה בסרטן, 1 מכל 8 נשים בישראל צפויה למצער לפתח את המחלה הקשה במהלך חייה. גילוי מוקדם של הגוש הסרטני היינו גורם הטיפול היעיל ביותר כנגדו.
למעשה, גילוי מוקדם של המחלה עלול להעלות את סיכויי הריפוי ממנה עד ל – 90 אחוז. במקום שנתגלה גוש החשוד כסרטן, על הרופא לבחון אותו היטב, ולקבוע האם מדובר בגידול שהוא שפיר ואינו מסוכן לאישה או שמא מדובר בגוש ממאיר המסוכן ודורש כריתה מיידית.
במאמר זה נבחן את הבדיקות הרפואיות השונות שמתבצעות לשם מיון הגוש כממאיר או שפיר וכן נבחן מקרים בהם בית המשפט הכריע בתביעה רשלנית המבוססת על אבחון לקוי ו/או מאוחר של סרטן השד.
אילו בדיקות נהוגות לשם הפללת גוש כממאיר?
הבדיקה הראשונית לגילוי הסרטן בתחילת דרכו היא בדיקת הממוגרפיה שהיא למעשה צילום רנטגן של השד. בדיקות משלימות לבדיקת הממוגרפיה הן האולטראסונד וה-MRI.
מטרת ביצוע הבדיקות מעבר לגילוי הגושים עצמם היא סיווג הגושים שנתגלו לממאירים או לשפירים. במקום בו הגוש מוצק הדבר מעיד על גוש שפירי ובמקום בו הגוש שנתגלה הוא בעל שוליים לא סדירים הדבר מחשיד את הגוש כממאיר.
אם יתעורר חשד לסרטן בבדיקות הללו תתבצע בדיקת הביופסיה לשם זיהוי וודאי של הגוש.
בדיקת הביופסיה אמינה כמעט במאת האחוזים ובדרך כלל טעות בזיהוי תיוחס למי שערך אותה לא כראוי.
האם רופא משפחה חשוף לתביעת רשלנות במקום שלא הפנה מטופלת לבדיקות האמורות?
פעולותיו של רופא משפחה, ככל רופא תיבחן ביחס לסטנדרט הסביר המקובל. בבואנו לבחון את סבירות הפעולות של רופא המשפחה אנו נעזרים בדמות דמיונית הלוא היא רופא המשפחה הסביר.
כלומר במקום בו, בית המשפט סבור, כי רופא משפחה סביר, במצב עניינים זהה היה נוהג אחרת רופא המשפחה המטפל יחשב רשלן.
ואכן בית המשפט פסק לא פעם כי אי הפנייה לבדיקה כמו בדיקת ממוגרפיה בזמן עלולה בהחלט להיות רשלנות רפואית (ראה למשל ת"א 3532/01).
האם אבחון גידול ממאיר כשפיר ולהפך מצמיחה זכות תביעה כנגד מפענח הבדיקה והמוסד הרפואי ?
בשל המהימנות הגבוהה יחסית של הבדיקות והתקדמות הטכנולוגיה אנו עדים לצמצום משמעותי בכמות הטעויות שמתבצעות בבדיקות לאבחון ומיון גושים בשד.
עם זאת, טעויות מתרחשות, והשאלה אם האבחון הלקוי הוא רשלני מתמקדת בידע שעליו התבסס הרופא, בשעת המעשה. ניסח זאת היטב בית המשפט בע"א 280/60 בקובעו:
"המבחן אשר על בית המשפט לבחון בו מעשה פלוני של רופא תוך כדי טיפולו יש בו או אין בו משום הרשלנות אינו מבחן של חכמים לאחר מעשה....רופא בשר ודם עשוי לטעות ולא כל טעות מהווה רשלנות"
כך לדוגמא נדחתה תביעה לפענוח שגוי של ממוגרפיה בע"א 20659/99 ובמקרים רבים נוספים.
עם זאת, לעיתים אבחון שגוי עלול להיות רשלני ומכך להצמיח זכות פיצוי לפציינט על נזקו.
כך לדוגמא בתיק אזרחי 136/93 אובחן גידול ממאיר כגידול שפיר באופן שגוי, והשופטים פיצו את התובע בסכום משמעותי על הנזק שנגרם לו.
בואו לקרוא על דוגמא למקרה של: רשלנות רפואית באבחון סרטן השד ותוצאותיה
במקרה של איחור באבחון ו/או אבחון לקוי של סרטן השד כיצד מומלץ לנהוג ?
במקרה כזה רצוי להימנע מכל צעד טרום התייעצות עם עורך דין מתחום הרשלנות הרפואית. עו"ד מהתחום יפנה אתכם למומחים רפואיים לשם בחינת סיכויי תביעתכם ועל סמך חוות הדעת הרפואית שתינתן ימליץ לכם על המשך צעדים משפטיים בעניין.
לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית ליחצו: יעוץ משפטי
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
סרטן השד Breast Cancer - קווים לדמותו
- הסברים על מחלת סרטן השד - הדרכים לאבחן ולטפל במחלה, על מנת להגביר את סיכויי ההחלמה...
