רשלנות רפואית בניתוח השתלת קרנית
העין ידועה כאיבר רגיש מאוד וכל ניתוח בה מצריך עבודה עדינה ומדויקת של הרופא המנתח. בכל מקרה של טעות בביצוע ניתוח בעין, רבים הסיכויים כי ייגרם נזק גוף בלתי הפיך לתפקוד העין והראייה תשתבש.
הפחד מפני פגיעה בחוש הראייה הוא אחת הסיבות לכך שבני אדם משקיעים מחשבה רבה בשאלה האם לבצע ניתוח עיניים אם לא. לפיכך, חשוב שתהיה בידי המטופל אינפורמציה מלאה בדבר הסיכונים המאפיינים את סוג הניתוח המתוכנן, שכן ניתוחים בתחום זה כרוכים בפוטנציאל נזק רב.
מטעם זה, חלק נכבד מהתביעות המוגשות בעילה של רשלנות רפואית עוסק במקרים של נזק בעקבות טיפול רפואי בעיניים. אירוע כזה התרחש בהליך ת"א 117/91 יהושע מזרחי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה.
נסיבות המקרה וטענות הצדדים לגבי כישלון הניתוח
בהיותו נער מתבגר נפצע התובע מהתפוצצות של פגז ומרסיסים אשר חדרו לעיניו ועבר עם השנים מספר ניתוחים לתיקון בעיות הראייה שנגרמו לו עקב כך. שלושה מניתוחים אלה היו ניתוחי השתלת קרנית בעין ימין.
הניתוח הראשון מבין השניים בוצע כשהתובע היה בן 37 ונערך בשנית לאחר שנתיים, כיוון שהשתל הראשון בעין נדחה. מאחר וגם ניתוח זה לא הצליח בסופו של דבר בוצע לתובע כעבור שש שנים ניתוח נוסף. בסיומם של ניתוחים אלה נותר התובע עיוור בעינו הימנית.
התובע העלה שתי טענות מרכזיות: הראשונה היתה שלא יידעו אותו באופן מספק בדבר הסכנות הכרוכות בניתוח, שכן אם היה יודע שקיים סיכוי לפיו הוא עלול להתעוור לא היה מסכים לעבור את הפרוצדורה ולכן הסכמתו לניתוח לא היתה הסכמה מדעת. הטענה השנייה היתה לגבי רשלנות רפואית של הרופא המנתח.
על מנת להכריע בדבר השאלה הראשונה, נדרש בית המשפט לקבוע מה הייתה מטרת הניתוח והאם הוא היה חיוני לתובע, שכן במידה ולא היה הכרחי מוטלת על הרופאים חובה מוגברת של גילוי אינפורמציה בדבר הסיכונים הכרוכים בניתוח.
התובע טען, כי הניתוח לא היה חיוני וכל מטרתו הייתה כדי שיוכל להוציא רישיון נהיגה. הרופאים טענו מנגד, כי הניתוח היה חיוני על מנת למנוע את עיוורנו של התובע.
פסיקת הערכאה המשפטית
בית המשפט נדרש להכריע בין שתי גרסאות אלה ועל סמך הרישומים הרפואיים, העדויות בבית המשפט וחוות הדעת מטעם הרופא המומחה נקבע, כי הניתוח לא היה חיוני.
נפסק, כי הסכנות הכרוכות בביצוע הניתוח לא הוצגו לתובע בפירוט, כיוון שלא הוסבר לו במפורש שקיים סיכוי כי הניתוח לא יצליח ולכן התגלה במקרה זה רשלנות מצד הרופאים ואי קבלת הסכמה מדעת של התובע לביצוע הניתוח.
לגבי סוגית הרשלנות הרפואית בניתוח עצמו, הרי שגם בהיבט זה פסק בית המשפט לטובת התובע. נקבע, כי ליקויים בתיעוד הרפואי של בית החולים גורמים לכך שהתובע לא יכול להוכיח במקרה זה את טענתו ולכן יש להקל עליו בתביעה ולפסוק על העברת נטל הראייה, כלומר, שעל הצוות הרפואי יוטל להוכיח כי פעל באופן ראוי.
כיון שהצוות הרפואי לא הצליח להוכיח זאת בצורה מספקת, נקבע כי גם בעניין זה חבים הרופאים בעוולת רשלנות רפואית ואחראים לנזקים שנגרמו לתובע.
במקרים של פגיעה עקב רשלנות רפואית במהלך ניתוח השתלת קרנית ובכלל מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה לקבלת מידע וייעוץ בדבר זכויותייך המשפטיות.
לאמא שלי הייתה ירידה בראייה. היא נבדקה בידי רופא עיניים ואובחן אצלה קטרקט בעין שמאל. היא עברה ניתוח קטרקט בבית חולים ואיבדה את הראייה כמעט לחלוטין בעקבות הניתוח, למרות ניתוח חוזר וטיפולים. האם ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית?
ניתוח ירוד (קטרקט Cataract), הוא אחד הניתוחים הנפוצים ביותר ומוגדר כניתוח בעל סיכון נמוך יחסית ואחוזי הצלחה גבוהים. בניתוח מוציאים את עדשת העין אשר יש בה עכירות המפריעה לראייה ומשתילים תחתיה עדה מלאכותית. למרות שמדובר כאמור בניתוח נפוץ, גם בניתוח קטרקט עלולים להתרחש סיבוכים והניתוח עלול להיכשל.
במקרה בו הניתוח מסתיים באובדן ראייה או נזק חמור לעין, יש לבקש ולקבל את מלוא התיעוד הרפואי מלפני הניתוח, מהניתוח עצמו ולאחר הניתוח ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום העיניים - האם כשלון הניתוח נובע מהתרשלות בביצוע הניתוח או בטיפול לאחריו. כדאי לפנות תחילה וקודם כל לעורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית לייצוג.
עברתי ניתוח להסרת משקפיים בלייזר ונגרמו לי בעקבות כך תופעות לוואי קשות - ירידה באיכות הראייה, יובש קשה, כפל ראייה וסינוור. כיצד אני מברר אם אפשר להגיש תביעת רשלנות רפואית לקבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו לי?
התחום של ניתוחי הסרת משקפיים בלייזר עבר התקדמות משמעותית מבחינה טכנולוגית לאורך השנים וכיום שיעור הסיבוכים נמוך יחסית ושיעורי ההצלחה גבוהים. עם זאת, גם כיום יש מטופלים אשר לא זו בלבד שהניתוח לא מסייע להם לשפר את ראייתם, אלא שנגרם להם נזק משמעותי ופגיעה של ממש באיכות חייהם בעקבות הניתוח.
במקרה שבו הניתוח גרם לפגיעה בראייה יש צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי והבדיקות מלפני הניתוח, מהניתוח עצמו ומהביקורות לאחריו. בחלק מהמקרים יתכן ויתברר כי מצבו של המטופל לא התאים כלל לביצוע ניתוח הסרת משקפיים בלייזר מהסוג שבוצע לו, לעיתים מתברר כי הניתוח בוצע באופן לא נכון ולעיתים עולה כי המעקב והטיפול בסיבוכים לא היה טוב. כמובן שבחלק מהמקרים יתכן שהסיבוך שנוצר אינו בשל התרשלות בטיפול.
נבדקתי אצל רופא עיניים בקופת חולים בגלל זיהום בעין ימין, הרופא אמר שמדובר בזיהום קל ונתן לי לשים טיפות, הזיהום החמיר בימים הבאים והלכתי כעבור שלושה ימים למיון. שם אשפזו אותי כדי לקבל טיפול והתברר שהיה לי זיהום מאיזה טפיל בשם טוקסופלזמה, שיתכן שקיבלתי מהחתול שאני מגדל. אחרי אשפוז לא קצר שוחררתי הביתה ועדיין יש לי נזק בראייה בעין שכנראה לא יעבור. האם יש אפשרות לתביעת רשלנות רפואית?
כדי להעריך אם הייתה התרשלות בטיפול רופא העיניים בקופת חולים יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולערוך ייעוץ עם רופא עיניים להערכת איכות הטיפול.
המבחן הוא האם רופא עיניים סביר היה צריך לאבחן את המחלה בשלב המוקדם או שהיה מקום לזמן אותך לביקורת כעבור יומיים כדי להעריך אם חלה החמרה. עניין נוסף שהמומחה הרפואי יצטרך לבדוק הוא אם אבחנה מוקדמת הייתה מונעת את הנזק.
החל מגיל 66 הרגשתי שהראייה שלי מתדרדרת משנה לשנה, חשבתי שזה משהו שקשור רק לגיל והלכתי כל פעם לבדיקת אופטומטריסט שהמליץ על החלפת מספר במשקפים, נבדקתי גם כמה פעמים על ידי רופא עיניים בקופת חולים שסבר שאין בעיה מיוחדת בעיניים והמליץ על החלפת משקפים.
כעבור כשלוש שנים הרגשתי שהראייה לא רק מתדרדרת, אלא אני רואה שונה בשתי העיניים ובעין שמאל תמונת הראייה כאילו קטנה יותר ונבדקתי שוב. רק כאשר פניתי לבדיקת אופטומטריסט אחר עלה החשד שיש לי ניוון של מרכז הראייה ברשתית ואז טופלתי בזריקות שעצרו את ההתדרדרות אבל נזק בלתי הפיך כבר נגרם. האם אפשר לתבוע את האופטומטריסט הראשון שבדק אותי?
ניוון של מרכז הראייה ברשתית היא מחלה אשר הסימנים לה הם ירידה בראייה ותמונה מוקטנת של הראייה. החשד למחלה לעיתים לא נדירות עולה דווקא בבדיקות שמבצעים אופטומטריסטים וכדי להגיע לאבחנה ודאית מבצעים בדיקה של קרקעית העין ובדיקת OCT.
כדי להעריך אם במקרה המתואר היה איחור באבחנה בשל התרשלות של רופא העיניים, האופטומטריסט או שניהם, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ כאמור עם רופא עיניים. למחלה יש טיפול אשר מסוגל לעצור את התדרדרות הראייה ואם יתברר כי אכן בשל האיחור באבחון נגרם נזק לראייה ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית.
