רשלנות רפואית בטיפול הפריה חוץ גופית IVF
כל בני זוג שזה עתה נישאו מחזיקים בחלום משותף בדבר המשפחה אותה יקימו יחדיו. מסיבות שונות ישנם בני זוג שלא יכולים להגשים את חלומם כיון שהם סובלים מבעיות פוריות המונעות מהם את הכניסה להריון.
עם זאת, לשמחתנו, במאה השנים האחרונות התפתח מדע הרפואה בצורה דרמטית וזוגות אשר התקשו בעבר בכניסה להריון יכולים לעמוד במשימה זו בהצלחה לאחר שהם עוברים סדרת טיפולי פוריות. יחד עם זאת, חשוב לציין כי טיפולי פוריות אינן דבר בטוח ונטול סיכונים.
עבור חלק מהנשים הסובלות מבעיות פוריות מלווים הטיפולים בסיכונים הקשורים בבריאותן, ולכן מצד אחד עליהן למעט בביצוע הטיפולים, ומצד שני על הרופאים המבצעים את טיפולי הפוריות לבצעם ביעילות המירבית.
צורה מקובלת של טיפולי פוריות היא הפריה חוץ גופית - IN VITRO FERTILISATION. בפעולה זו שואבים מגוף האישה ביציות ומפרים אותן עם זרעו של הבעל.
את הביציות המופרות שומרים במיכל אטום המוקפא באמצעות חנקן הנוזלי, כאשר בשעה שהאישה רוצה להיכנס להיריון, מוציאים את הביציות המופרות (העוברים המוקפאים) מן המיכל ושותלים אותן ברחמה של האישה, בתקווה שבסופה של פעולה זו, יקלטו הביציות ברחם והאישה תיכנס להריון.
נשאלת השאלה מה האחריות של הרופאים במצב שהם גורמים נזק לביציות המופרות כתוצאה מאירוע של רשלנות רפואית ואיך אם בכלל, ניתן לקבל על כך פיצוי.
תשלום פיצויים בגין איבוד עוברים מוקפאים - פסק דין
שאלה זו נדונה בתיק ת.א (כ"ס) 6880/03 סובול ניר נ' מרכז רפואי רבין. עובדות המקרה מספרות על בני זוג שחלמו על הקמת משפחה ובה ארבעה ילדים. למרות זאת, הסתבר שהאישה סובלת מבעיות פוריות לאחר שניסתה להרות, ללא הצלחה, באופן טבעי.
בעקבות טיפולי הפריה שונים שעברה האישה, שהסתיימו ללא הצלחה, החליטה האישה לבצע הפריה חוץ גופית. עם זאת, כיון שסבלה משחלות פוליציסטיות, הזהירו אותה הרופאים שביצוע הפריה חוץ גופית יכול לפגוע בבריאותה ולגרום לה לסיבוכים רפואיים חמורים.
עקב הרצון העז של האישה בהקמת משפחה, הסכימה לבצע את ההפריה למרות הסיכון הכרוך בכך. בסופו של דבר ההפריה הצליחה ומגופה של האישה נשאבו שמונה ביציות שהופרו ונשמרו בתוך מיכל מלא בחנקן נוזלי. הביציות נשמרו בתוך קשיות, כאשר בכל קשית ארבע ביציות.
הניסיון של קליטת הביציות בגופה של האישה הצליח והיא נכנסה להריון וילדה בן בריא. זמן קצר לאחר הלידה הצליחה להיכנס פעם נוספת להריון, הפעם באופן טבעי וילדה ילד נוסף. ראוי להזכיר כי בו בזמן היו עדיין מספר ביציות (ארבע במספר) מופרות של האישה שמורות במיכל.
כעבור כארבע שנים התברר כי מנהלת המעבדה בה הוחזקו הביציות התרשלה בסגירת המיכל, מה שהוביל לאיבוד הביציות.
בעקבות אירוע זה, הקים בית החולים ועדת בדיקה שתבדוק את הנזק שנגרם ואת הפיצוי הראוי שעל בית החולים לשלם לנשים שאיבדו את ביציותיהן.
בסופו של דבר, הגישה הועדה את מסקנותיה וקבעה שאיבוד של קשית אחת ובה ארבע ביציות (כפי שהיה לתובעים) היא שוות ערך ל-70,000 ₪ על בסיס של אובדן 10% סיכוי להביא ילד לעולם.
הוועדה הציעה כי במקרה של התובעים הפיצוי יעמוד על 7,000 ₪ בלבד נוכח חוסר העניין שהביעו התובעים בביציות במשך כארבע שנים וזאת נוכח איבוד העניין לכאורה בכניסה להריון נוסף.
התובעים כמובן התרעמו על הנחה זו וביקשו מבית המשפט שיעניק להם פיצוי מלא על אובדן הביציות, בעיקר כיוון שעקב הסיכונים הרבים, לא מתכוונת האישה לבצע שוב הפריה חוץ גופית, ובשל כך למעשה אין היא יכולה להיכנס פעם נוספת להריון כפי שלטענת התובעים תכננו.
בית המשפט דן בסוגיה והחליט על פי העדויות שהונחו לפניו כי אין כל הוכחה לכך שהתובעים איבדו עניין בביציות ולכן אין לקבל את גרסת בית החולים.
לדעת בית המשפט לא ניתן לדרוש מבני זוג המבצעים הפריה חוץ ללדת את ילדיהם בזה אחר זה ויש להתחשב בהם גם מבחינה כלכלית.
בהמשך לכך, קבע בית המשפט כי יש לשלם לתובעים פיצוי בשיעור של 80,000 ₪ בגין אובדן הסיכוי לכניסה להריון, וזאת עקב כך שבית החולים מנע מהתובעים את היכולת להנות מלידת ילד נוסף כפי שהעידו כי רצו תוך התחשבות בעובדה כי הסיכוי לכניסה להריון מהחזרת העוברים הקפואים אינו מלא.
יש לך שאלות? בואו להתייעץ ב: פורום רשלנות רפואית
לקבלת סיוע אישי ודיסקרטי ליחצו: יעוץ משפטי לנפגעים
