רשלנות רפואית באבחון היפרדות רשתית
אזור העין הוא אחד האיזורים הרגישים והחשובים ביותר בגוף האדם. חוש הראייה הוא חוש מרכזי וכל פגיעה בו הינה בעלת משמעתות רבה.
העין הינה גוף אנטומי מורכב המאפשרת לאדם את חווית הראייה. בין חלקי העין ניתן לכלול את הרשתית, הקרנית, הדמית, העדשה ועוד. כל פגיעה ולו הקטנה ביותר, באחד מחלקים אלו יכולה לפגוע באופן מוחשי ביכולת לראות ובמקרים קיצוניים, אי אבחון היפרדות רשתית עלול להוביל אף לעיוורון.
כשאדם חש בעיה בראייה ופונה בעקבותיה אל רופא עיניים מומחה, על הרופא לבצע את כל הבדיקות הרלוונטיות לתלונתו. אם לא יעשה כן ויגרם נזק למטופל, מלבד הפגיעה הבלתי הפיכה שיגרום לראייתו של המטופל, יצטרך רופא העיניים להתמודד עם תביעת רשלנות רפואית.
כך קרה בתיק ת"א 51694/04 ראובני יחזקאל נ' קופת חולים כללית.
במקרה זה הגיע התובע לראשונה לבדיקה אצל רופאת עיניים במסגרת קופת חולים כללית עקב כאבים שחש בעין שמאל, הרופאה אבחנה כי מדובר בדלקת עיניים ונתנה לו טיפול תרופתי. כשחזר לאחר שבועיים לביקורת אצל הרופאה נמצא כי הדלקת אמנם חלפה, אך הייתה התחלה של קטרקט בעין שמאל ובשלב זה הומלץ לא לנתחו.
יצוין בשלב זה שהתובע טען כי בבדיקה זו התלונן על ירידה בראייה, טענה שלא נמצא לה כל ביסוס וגם לא נכתבה בכרטיסו הרפואי.
יומיים לאחר מכן חזר התובע לקופת החולים וטען כי הוא סובל מכתמים בראייה ומאובדן ראייה לסירוגין ודרש לראות רופא.
לבקשתו זו נענה בשלילה ונקבעה לו בדיקה שבוע לאחר מכן לאותה הרופאה שבדקה אותו בפעמיים הקודמות. בבדיקה זו קבעה הרופאה כי מדובר בקטרקט מתקדם וקבעה לתובע תור לניתוח בבית חולים.
עם זאת, כיון שהרופאה לא ציינה בבקשה לקביעת ניתוח כי מדובר בניתוח דחוף, הוא נקבע רק כחודשיים לאחר הבדיקה. עקב כך, ביקש התובע להיבדק אצל רופא עיניים אחר אך נענה בשלילה.
סמוך למועד הניתוח נבדק התובע בבדיקה טרום ניתוחית שגילתה כי הוא סובל מנזק בעין שמאל, נזק שהתבטא באובדן כושר הראייה בעין זו ואשר התגלה כי אינו נגרם כתוצאה מהקטרקט ממנו סבל אלא מבעיה אחרת הנקראת היפרדות הרשתית.
על אופן הטיפול בבדיקה השלישית הצדדים היו חלוקים. התובע טען שלא ניתן לו טיפול רפואי מספק ושלא נערכה הבדיקה המתבקשת במקרה זה, בדיקת הרחבת אישונים ובדיקה של הרשתית ובשל כך הגיש תביעת רשלנות רפואית.
הרופאה מצידה טענה כי עשתה את הנדרש ולא פעלה ברשלנות. בנוסף, בתרשומת הרפואית אותה ניהלה הרופאה התגלו סתירות ואי דיוקים שפגעו ביכולת לקבוע בוודאות מה אכן התרחש.
בפסק דינו ראה בית המשפט בחומרה את הרישום הלקוי שניהלה הרופאה וקבע שאין לנהל תרשומת רפואית חסרה וסתמית. פעולה כזו מצד הרופא מנוגדת להוראות החוק ומסייעת בפועל בידי המטופל בטענה בדבר רשלנות בטיפול בו.
בנוסף, במקרים בהם יש חשיבות לאבחון של הרופא, יש צורך מיוחד ברישום מפורט של כלל הפעולות שנעשו בביקור אצל הרופא.
עקב כך שלא נכתב בתיק הרפואי תיעוד שבוצעה בדיקה רשתית בעת הביקור השלישי אצל רופאת העיניים, קבע בית המשפט שבדיקה זו לא התבצעה ואמר כי הרופאה התרשלה בתפקידה.
בעקבות חוות דעת רפואיות שהונחו בפניו, קבע בית המשפט כי בדיקת הרשתית שלא בוצעה הייתה גורמת לגילוי מוקדם של הבעיה ומניעת הנזק לעיני התובע.
נוסף על כך קבע בית המשפט כי הרופאה במקרה זה לא בחנה את כלל האפשרויות שהיו יכולות לגרום לבעיה ממנה סבל התובע ותלתה את הבעיה בגורם הראשון שחשבה עליו, הקטרקט ולא בגורם האמיתי לבעיה, היפרדות הרשתית.
בית המשפט חזר על ההלכה המוכרת אשר התגבשה בפסקי דין בנושא תביעות רשלנות רפואית לפיה על הרופא לחקור את כל האפשרויות שיכולות לגרום לבעיה ולבחון אותן באמצעות בדיקות מתאימות, מה שיה יכול למנוע את אובדן הראייה של התובע.
נפגעת באירוע רשלנות רפואית? פנה/י אל עורך דין מנוסה שיעזור לך להשיג פיצוי על נזקיך!
מהם הסימנים להיפרדות רשתית?
הסימנים להיפרדות רשתית הם לרוב הופעת כתמים, נקודות או פסים בשדה הראייה, לעיתים נראים גם הבזקי אור פתאומים ובהמשך ירידה בראייה.
ממה נגרמת היפרדות רשתית?
היפרדות רשתית יכולה להיגרם ממכה באזור העין. כמו כן, היפרדות רשתית גם יכולה להופיע ללא כל גורם ברור והיא שכיחה יותר אצל אנשים מבוגרים וקשישים בשל הידקקות של הרשתית.
מה הטיפול בהיפרדות רשתית?
אם הבעיה מאובחנת בשלב הראשוני בו יש קרע ברשתית בלבד, ניתן לתקן את הקרע ברשתית באמצעות טיפול לייזר.
אם הרשתית כבר החלה להיפרד יש לבצע את הטיפול בדחיפות רבה כדי למנוע המשך התדרדרות של המצב ונזק בלתי הפיך.
הטיפול בהיפרדות רשתית הוא באמצעות ניתוח בו מזרימים גז לאזור ההיפרדות או תיקון של הקרע וההיפרדות בשיטות ניתוחיות נוספות.
מה הסכנה בהיפרדות רשתית?
היפרדות רשתית אשר אינה מאובחנת במועד עלולה להתרחב ולגדול עד למצב של פגיעה במרכז הראייה ועיוורון. הטיפול בהיפרדות רשתית הוא דחוף וחייב להתבצע במהירות וללא עיכובים מיותרים כדי למנוע נזק לראייה.
איך מגישים תביעת רשלנות רפואית על עיוורון בעין בגלל היפרדות רשתית?
כדי לבחון אם הנזק שנגרם לעין הינו תוצאה של התרשלות בטיפול הרפואי, יש צורך בקבלת מלוא התיעוד הרפואי ובהתייעצות עם מומחה בתחום רפואת העיניים.
אם יתברר כי המטופל התלונן על בעיות ותופעות אשר רופא סביר צריך היה לחשוד כי הן מצביעות על קרע ברשתית או התחלת היפרדות רשתית והמטופל לא נבדק כראוי או לא נשלח לבצע בדיקות נדרשות כדי לשלול את התופעה המסוכנת של היפרדות רשתית ובשל כך נגרם נזק, הרי שיתכן וניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית בשל הנזק לראייה.