רשלנות רפואית בעת טיפולי שיניים
נתחיל ונספר כי עורך דין עופר סולר ועורכת הדין ארבל קפלינסקי טיפלו ומטפלים במאות תביעות שהוגשו על ידי תובעים, להם נגרמו נזקים בגלל רשלנות רפואית בטיפול שיניים. לעורכי הדין סולר וקפלינסקי ניסיון רב בתחום והכרות עם מיטב המומחים בתחום רפואת השיניים בישראל.
אדם שנפגע בכל דרך שהיא, לאחר שקיבל טיפול שיניים במסגרת קופת חולים ו/או במסגרת פרטית, ראוי לפנות ולהתייעץ עם עורך דין, על מנת לבחון ולהעריך את האפשרות להגיש תביעה בעילת רשלנות רפואית.
מסקר שערכה המועצה לשלום הילד בשנת 2010 עולה כי 35% מבעלי הכנסות נמוכות לא ביקרו עם ילדיהם אצל רופא שיניים. 68% של טיפולי השיניים בקרב האוכלוסייה החלשה היו במקרי חירום בלבד כמו, עקירה, טיפול שורש וסתימות דחופות.
משרד הבריאות באותה שנה בדק ומצא בסקר נוסף כי 82% מהילדים בני החמש ו-55% מהילדים בני ה-12 סובלים מעששת לא מטופלת.
על רקע נתונים אלו ומשיקולים פוליטיים וחברתיים נוספים, אישרה הממשלה בחודש מאי 2010 את הצעת משרד הבריאות להכניס לסל שירותי הבריאות גם טיפולי שיניים לילדים עד גיל 8, בחינם או בעלות של 20 ₪ השתתפות עצמית בלבד. בחלוף שנתיים אושרה הרחבת הרפורמה לגילאים 10-12 והיא תכלול בהמשך את יתר הגילאים ועד לקשישים.
מאז ועד היום טיפולים אלו נכללים בסל הבריאות.
לפי ההערכות בתחום זה, פועלות בישראל כ-5000 מרפאות שיניים עצמאיות ולצידן כ-200 מרפאות המופעלות על ידי קופות החולים.
טיפול שיניים בחינם, גורמים להצפה של המרפאות ולעומסים בלתי סבירים שהרופאים לא מורגלים אליהם. במצב כזה הורי הילדים יסכימו לכל טיפול שהרופא יציע.
אין להם את הזמן, היכולת והמודעות לבדוק את נאותות הטיפול ונחיצותו, מקצועיותו של הרופא וצוותו, האם הוא פועל ברישיון ומה איכות החומרים שהוא שותל ומזריק לילד שלהם. הם לא משלמים, אז למה להקשות יותר מדי.
בדיוק לתפר הדק הזה, זוחלות כל הצרות. לרופאים אין כוונת זדון להרע למטופלי החינם שלהם כמובן. אך הלחץ להספיק ולהרוויח כמה שיותר עלול לגרום להם לקיצורי דרך, לויתורים על פרוצדורה רפואית מחייבת, לאבחונים לקויים, לויתור על צילומי רנטגן הכרחיים וקביעת תוכנית טיפול מקיפה.
כתוצאה מהתנהלותם הרשלנית, מבוצעות עקירות שן שלא לצורך, חומרי הסתימה ירודים באיכותם ואינם מונעים כאבים, מינון מוטעה של חומר ההרדמה לצורך ניתוח חניכיים משאיר את המטופל רדום לתמיד ובמקרה הטוב, הוא מתעורר כצמח.
ניתוחי שיניים כושלים פוגעים בלסת ומעוותים את פני המטופל, הרכבת כתרים לא תואמים ובאיכות ירודה שמעוותים את הפה ומכערים את צורתו וכמובן, פגיעות נוירולוגיות בלתי הפיכות לעיתים הנגרמות מהחדרה לקויה של שתלים ללסת.
כדי להעמיד דברים על דיוקם: רשלנות רפואית בטיפול שיניים אינה נגרמת רק אצל רופאים שמהמטופלים שלהם נהנים משירות חינם במסגרת הרפורמה הממשלתית.
נזקים קשים בגין רשלנות מתרחשים גם אצל הרופאים הכי מיומנים והכי יקרים שמטופל בעל אמצעים מוכן לשלם להם עבור טיפול איכותי ונאות בשיניו.
רשלנות רפואית בטיפול בשיניים אינה שונה מרשלנות בטיפול בחלק אחר של גוף האדם. מחוללי הרשלנות דומים ומוכרים.
הם זוכים להד תקשורתי נרחב ולטיפול של בתי המשפט. הנפגעים מודעים לזכויותיהם לקבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו להם. הרופאים מבטחים את עצמם בביטוח אחריות מקצועית. הזירה הזו פעילה במיוחד ומתנהלת בסיוע ומעורבות מקצועית של עורכי דין, המתמחים בתביעות רשלנות.
במידה וקמה עילה מוצדקת, לטעמו של הנפגע, כדאי לו להתייעץ קודם עם עורך דין שזו התמחותו המקצועית. אם יוחלט שיש בסיס לתביעה, על התובע לצרף לכתב התביעה חוות דעת רפואית של רופא שיניים אחר שבדק אותו ואישר את רכיבי הרשלנות ואת הנזקים שנגרמו בעטייה.
במסגרת חוות הדעת שנועדה לתמוך בתביעה, על הרופא שמחווה את דעתו לפרט את שורת הפעולות שביצע הרופא הנתבע ולקבוע לגביהן שבוצעו בניגוד לפרקטיקה המקובלת ולכללים הנהוגים והמחייבים. לצד זה, יפורטו כמובן הנזקים שנגרמו לתובע.
תביעה שהוגשה עקב רשלנות רפואית בטיפול שיניים
אליזרוב גנאדי, יליד 1980, פנה בחודש מרץ 2005 למרפאת מאוחדת לצורך קבלת טיפולי שיניים וזאת לשם שיפור המראה האסטטי של שיניו. לאחר שנבדק על ידי ד"ר קלמר, היא המליצה לו על טיפול הכרוך בארבע עקירות שיניים, על מנת לאפשר הכנסת השיניים הבולטות פנימה ולשם דילול הצפיפות.
את העקירות עצמן ביצע רופא אחר במרפאה. במהלך עקירת השיניים נשברה שן מספר 14 ונדרש היה לבצע ניתוח לצורך עקירת השורש. הניתוח היה טראומטי וגרם לאובדן ניכר של עצם באזור ועקב כך נגרם נזק גם לשן הסמוכה - ניב עליון בצד ימין.
כעבור כשנה וחצי הגיע גנאדי למרפאה להורדת הטבעות משיניו. אז התברר שהרווחים בשיניים לא נסגרו בגלל העקירות ואובדן העצם. ד"ר קלמר המליצה לו לפנות לרופא מומחה לחניכיים כדי שיחליט אם אפשר להחדיר שתלים וכתרים מתחת לשיניים שנעקרו.
מבחינתו של גנאדי זה היה יותר מדי. הוא החליט לתבוע את הרופאה והמוסד הרפואי בעילת רשלנות רפואית. התביעה הוגשה בבית המשפט השלום בתל אביב בתיק ת"א 67336-06 אליזרוב גנאדי נ' ד"ר קלמר לאה ואח'.
בחודש פברואר 2011 פורסם פסק הדין. בית המשפט קיבל את התביעה וקבע כך: הנתבעות אחראיות לפצות את התובע בגין הטיפול שהופסק שלא ביוזמתו וכן בשל העובדה כי לא הוסברו לו חלופות הטיפול האפשריות עובר לביצוע העקירות.
בית המשפט מזכיר בפסק הדין את עקרון ההסכמה מדעת אודותיו קובעת הפסיקה כי זכותו של מטופל לקבל מידע מלא על מצבו הרפואי ועל הסיכונים הרלוונטיים למצבו הנתון.
על הרופא המטפל ליתן למטופל מידע מלא ומקיף על כל אחת מהאפשרויות העומדות לפניו על כל פרטיה, דקדוקיה, סיכוייה וסיכוניה. שהרי כבר נאמר לא אחת, הזכות של המטופל היא זכות ראשונה במעלה.
אם נפגעת בזמן טיפול שיניים ונגרמו לך נזקים מכל סוג, מומלץ לפנות ולקבל יעוץ משפטי אישי. עו"ד עופר סולר ועו"ד ארבל קפלינסקי עוסק בתחום מזה שנים רבות ויישמחו להפגש איתך ולסייע בהערכת היקף הנזק ובכל הנוגע לשאלת האחריות של רופא השיניים.
