פניה לנציב הקבילות במשרד הבריאות טרם התייעצות עם עו"ד

חלק מנפגעי הרשלנות הרפואית רואים חובה לפנות לנציב הקבילות במשרד הבריאות ולבקש את בדיקתו לגבי נושא פגיעתם. גם במקרה זה תיאור המקרה במכתב ללא איסוף מלוא התיעוד הרפואי ובדיקת נסיבות המקרה בצורה מעמיקה יכול להוות בעיה והמכתב יכול להזיק בהמשך לניהול התיק.

מעבר לכך, קביעות משרד הבריאות בענייני רשלנות רפואית אינן צפויות תמיד וקביעתו, אף שאינה מחייבת את בית המשפט, עלולה להפריע לניהול התיק בהמשך. מומלץ לפיכך לא לפנות למשרד הבריאות ללא ייעוץ עם עורך דין מנוסה לפני כן.

שיתוף פעולה עם החוקרים מטעם חברת הביטוח

כל עורך דין מנוסה מבקש מלקוחותיו שלא לשתף פעולה עם חוקרי חברת הביטוח ועל אף זאת רבים בכל זאת נופלים בפח ומשתפים פעולה עם החוקרים.

רבים משיבים לשאלות החוקרים גם כאשר הם מציגים עצמם כחוקרים מטעם הביטוח ובפרט במקרים בהם החוקרים מנסים לדובב את התובע תחת זהות בדויה בפגישה או בשיחת טלפון. שיתוף פעולה עם חוקר מטעם מחברת הביטוח מוביל במרבית המקרים לנזק לתובע, גם לתובע ישר אשר "אין לו מה להסתיר".

מומלץ אם כך לא לשתף פעולה עם חוקרים ולהיות זהירים בנוגע לשיחות עם זרים אשר מגלים עניין בנושאים הקשורים לתביעה או לנזק שנגרם.

פניה למומחה רפואי והתחלת טיפול בתיק ללא עורך דין

חלק מן הנפגעים מרשלנות רפואית מבצעים בעצמם, עוד בטרם פניה אל עורך דין, פעולות כמו איסוף תיעוד רפואי ולעיתים אף פניה למומחה רפואי לשם קבלת חוות דעת רפואית.

מומלץ בטרם ביצוע פעולות אלו להתייעץ עם עורך דין הבקי בתחום הרשלנות הרפואית. פניה אל מומחה רפואי אשר אינו המומחה המתאים או אשר חוות הדעת מטעמו בעייתיות, יכולה להוביל לבזבוז כספים מיותר ומשמעותי בהכנת התביעה.

את מרבית הטעויות המנויות כאן ואחרות ניתן למנוע באמצעי פשוט של ייעוץ עם עורך דין המנוסה בתחום, בטרם נקיטת פעולה וזו למעשה ההמלצה החשובה מכולן.

לשיחת ייעוץ עם עורך דין מנוסה לענייני רשלנות רפואית - פנה/י עכשיו!