כך למשל במקרה של רשלנות רפואית בלידה אשר בעקבותיה נולד ילד אשר הסובל משיתוק מוחין עקב תשניק שלא טופל. בוודאי שבחלוף חודשים בודדים מהלידה לא ניתן עדיין לקבוע איזה נזק קבוע (נכות) נגרם לתינוק ויש להמתין פרק זמן ארוך למדי – לעיתים אף למעלה משנה – עד שניתן יהיה לקבוע ולהעריך את היקף הנזק ולהגיש תביעת פיצויים בהתאם.

יודגש שוב כי אין כל מניעה ואף רצוי לפנות בסמוך לאירוע אל ייעוץ משפטי ואולם עד למועד הגשת התביעה לבית המשפט יחלוף פרק זמן ממושך.

גם, לדוגמא, במקרה של אוטם שריר הלב (התקף לב) אשר לא אובחן במועד בשל רשלנות הרופא הבודק ואשר גרם לנזק נרחב יש להמתין בטרם הגשת התביעה עד אשר יתברר סופית הנזק אשר נגרם לנפגע ושיעורו.

את הזמן אשר חולף עד להתייצבות הנזק יכול הנפגע לנצל על מנת לאסוף בסיוע עורך דינו תיעוד רפואי רלבנטי, לשחזר את האירועים נשוא התביעה, לאתר מומחה רפואי מתאים ולהכין את המסמכים הנדרשים.

הגשת תביעה "לא בשלה" בטרם התגבש נזק קבוע עלולה לגרום לתובע נזק שכן חוות הדעת הרפואית מטעמו לא תהיה תקפה בחלוף זמן שיעבור בעת ניהול התביעה ואמינותה תהיה נמוכה.

אין גם טעם מצד שני לנצל את מלוא פרק הזמן של התיישנות תביעה ולהגיש תביעה סמוך למועד התיישנותה – הדבר עלול להקשות על ניהול התיק ולעכבו.

עורך דין אשר הינו בקיא בתחום הרשלנות הרפואית ידע להמליץ לפונה אליו מתי כדאי להגיש את התביעה.

לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית ללא התחייבות: יעוץ משפטי