האם אי מתן הסבר רפואי גרם להולדה בעוולה?
בפסקי דין עדכניים אשר עניינם רשלנות רפואית, שם בית המשפט דגש על זכות המטופל לקבל מידע שלם ומקיף אודות אפשרויות הטיפול אשר עומדות בפניו, תוך מתן אינפורמציה מלאה על ידי הרופא המטפל בדבר הסיבוכים האפשריים כתוצאה מההליך.
עניין זה בא לידי ביטוי במסגרת חוק זכויות החולה, המעגן את דוקטרינת הסכמה מדעת לקבלת הטיפול. עד כמה חשוב למסור מידע מדויק למי שצריך להחליט על קבלת טיפול רפואי ובעיקר שעה שמדובר בנתונים סטטיסטיים אותם ניתן לפרש לכאן ולכאן?
בתביעה שהגיעה לפתחו של בית המשפט העליון בהליך ע"א 143/08 בני חי קרצמן נ' שירותי בריאות כללית, הסטטיסטיקה היוותה גורם חשוב בקבלת ההחלטה על ידי בית המשפט וזאת חרף העובדה שניתן היה לפרש את הנתונים לשני פנים.
נסיבות המקרה
במהלך מעקב הריון שגרתי הוסבר לאם כי גיל ההיריון אינו תואם את גודל העובר ולפיכך הופנתה האם לביצוע בדיקות בבית החולים זיו בצפת. בבדיקה שנערכה בבית החולים נמצא כי קיים פיגור בגדילה תוך רחמית - Intrauterine growth retardation - IUGR.
האם אושפזה בבית החולים ושם הובהר להורים כי אם לא יבצעו ניתוח קיסרי העובר ימות תוך זמן קצר. כמו כן, נאמר להורים שקיים סיכוי של 50% שהעובר ייוולד בריא וללא מומים בניתוח קיסרי.
התינוק בא לעולם עם מומים קשים. לאחר הלידה שהה בבית החולים במשך ארבעה חודשים ולבסוף התברר כי הוא נכה 100% ובעל פיגור שכלי קשה ופיגור פסיכומוטורי וכפועל יוצא יהיה תלוי משך כל ימי חייו בעזרתם של אחרים.
טענות הצדדים והכרעת בית המשפט
התביעה בעניין זה התבססה על עילת הולדה בעוולה של התינוק.
לטענת המערערים, התינוק לא היה צריך לבוא לעולם והוא נולד בשל לחץ של הרופאים ובעיקר עקב טעות במתן מידע לגבי הסיכויים של התינוק להיוולד בריא.
בבית המשפט המחוזי נדחתה תביעתם של המערערים בטענת רשלנות רפואית והתיק הגיע לערעור בבית המשפט העליון.
המערערים עמדו על כך שהרופאים לחצו עליהם לבצע את הניתוח הקיסרי ובעקבות ההסבר השגוי בדבר אחוזי ההצלחה, כלומר סיכויי היוולדות תינוק בריא, הם התרצו לבסוף ובחרו באופציה של ניתוח קיסרי.
חשוב לציין, כי בבית המשפט המחוזי נקבע שלמרות שההסבר הסטטיסטי אשר ניתן להורים לא היה מדויק, שכן הסבר מדויק הינו כי קיימים 50% שהתינוק ימות ואם יחיה אזי 50% שיהיה בריא, הרי שאין קשר סיבתי בין המידע האמור לבין התוצאה - לידתו של תינוק הסובל ממומים.
בית המשפט העליון צמצם את סיווג המחלוקת לטענה של מסירת מידע מוטעה, אשר עלולה להפוך לרשלנות רפואית עקב זכות ההורים לקבל את המידע הרפואי הנדרש לצורך גיבוש החלטה מושכלת ומודעת.
אף בית המשפט העליון פסק כי לא ארעה רשלנות רפואית במקרה זה וכי לא קיים קשר סיבתי בין המידע שנמסר להורים, שעל פי קביעת ערכאה זו אף היה מדויק, לבין לידת תינוק לא בריא.
בית המשפט נימק את החלטתו בין היתר על בסיס שיקולים ראייתיים, ביניהם העובדה שאחותו של האב, שהייתה למעשה החוליה המקשרת בין הצוות הרפואי ובין ההורים אשר אינם דוברים עברית ברמה טובה, לא העידה במשפט חרף הדומיננטיות שלה במהלך האירועים. על כן, נזקפה חוסר עדות זו לחובת המערערים.
לבסוף, קבע בית המשפט כי השאלה החשובה להורים היתה מה הסיכוי שהילד ייוולד בריא והדבר אשר עניין אותם הוא הסיכויים ללידת ילד בריא, במידה וישרוד את הניתוח הקיסרי.
כך, למרות שבפועל קיים סיכוי של 25% ללידת ילד בריא, הרי כיוון שישנו סיכוי של 50% כי העובר לא ישרוד את הניתוח. הנתון האחרון אינו רלוונטי מאחר ולולא ביצוע הניתוח העובר לא היה נשאר בחיים. לכן, ניתן לומר כי 50% סיכוי לילד בריא כפי שנמסר להורים הינו נתון מדויק.
עורכי דין עונים על שאלות חשובות בנושא
עורכי הדין במשרדנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב הפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
באתר שלנו תוכלו לקרוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין, על סמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורכי הדין עופר סולר וארבל קפלינסקי בנוגע לשאלות נפוצות בנושא הולדה בעוולה והזכויות המגיעות לילד ולהוריו בכל מקרה של חשש מפני התרשלות במעקב הריון שגרמה להולדה בעוולה.
האם ניתן להגיש תביעה על הולדה בעוולה גם לאחר שמלאו לילד 7 שנים?
נולד לנו ילד עם בעיה גנטית שלא אותרה בהריון, אם נגיש תביעת רשלנות רפואית נצטרך להגיד שאנחנו מעדיפים שלא היה נולד ושהיינו מפילים אותו אם היו מאבחנים את הבעיה בהריון?
חלק מהתביעה של הולדה בעוולה הינה אכן הטענה של ההורים התובעים כי אילו היו מקבלים הסבר ראוי על הבעיה ממנה סובל העובר בהריון הם היו שוקלים אם להמשיך את ההיריון. זהו נושא רגיש בכל תביעה, שכן ברור שההורים אוהבים ללא תנאי כיום את בנם או בתם על כל הקושי שמציב מצבם הבריאותי והם לא היו מוותרים היום עליהם בשום אופן.
השאלה התיאורטית לגבי הדרך בה היו נוהגים טרם הלידה הינה מנותקת לחלוטין מרגשותיהם כיום ולא אמור להיות לה שום קשר לתחושותיהם כיום לגבי בנם או בתם.
ניתן להבין את הרתיעה מנושא זה של הורים רבים אשר שוקלים תביעה בגין הולדה בעוולה, אולם בתי המשפט מגלים רגישות מרבית בעניין זה תוך הבנה לתחושות ההורים ולכן ניתן להתגבר על קושי זה בסופו של דבר.
במהלך ההיריון שלי היה עיכוב בגדילת העובר ברחם והרופא נשים שלי אמר שזה כנראה בגלל השיליה ולא שלח אותי לבדיקות, בגיל שנה וחצי התגלה עיכוב התפתחותי לילד וגילינו שיש לו שינוי גנטי בבדיקת צ'יפ. האם ניתן היה לגלות את הבעיה בהריון? אפשר לתבוע?
בזמן ההיריון עברתי את כל הבדיקות ורק בשבוע 34 הודיעו לי הרופאים שיש בעיה עם השלפוחית שתן של העובר ושמומלצת הפסקת הריון, לא הסכמתי להפסיק הריון בשלב כזה מאוחר ונולד לנו בן עם אקסטרופיה של שלפוחית השתן. הבנתי שניתן היה לגלות את המום מוקדם יותר בהריון. האם יש עילה לתביעת רשלנות רפואית על אבחון מאוחר?
המקרה נראה ראוי לבירור.
אקסטרופיה של שלפוחית השתן Bladder exstrophy הינו מום חמור בו שלפוחית השתן אינה נסגרת בזמן החיים העובריים ולאחר הלידה יש צורך לבצע סגירה של השלפוחית בניתוח. המום מלווה לרוב במומים באיבר המין, באגן ולעיתים גם בכליות וגם לאחר התיקון הכירורגי נותרת לרוב בעיית שליטה במתן שתן.
בזמן סקירת מערכות אמור הסוקר להדגים בין היתר את שלפוחית השתן ואם השלפוחית אינה שלמה כמו במום של אקסטרופיה, לא ניתן להדגים מבנה תלת ממדי דמוי בלון בסקירה כנדרש.
לרוב אכן ניתן לאבחן את המום קודם לשבוע 34 להריון ובמקרה שאת מתארת יש מקום לבחון את סקירות המערכות שבוצעו ואם יש בידיכם דיסקים של הסקירות או תמונות רצוי לשמור אותם.
אם יתברר שניתן היה לגלות את המום מוקדם יותר בהריון והמום לא אותר בשל התרשלות הרופאים הסוקרים ניתן יהיה לבסס תביעת רשלנות רפואית. בתביעה כזו יהיה צורך להתמודד עם טענת הנתבעים כי בסופו של דבר כאשר המום התגלה בשלב מאוחר של ההיריון החלטתם שלא להפסיק את ההיריון, טענה שיש לה תשובות ראויות לרוב.
חשיבות קבלת ייעוץ משפטי
תביעות בעילת הולדה בעוולה הינן תביעות מורכבות אשר עוסקות בזכות לחיים ללא סבל. בתביעות אלה עולה לרוב צורך בקבלת חוות דעת מומחה רפואי לצורך ביסוס טענת רשלנות רפואית בטיפול.
במידה ונפגעת עקב רשלנות רפואית מומלץ לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה, אשר יפנה אותך אל מומחה רפואי בתחום הרלוונטי ויסייע בהגשת התביעה ובניהול ההליך בפני הערכאות.
