מתי ממנים ועדת בדיקה של משרד הבריאות?
אנו קוראים בעיתונים ושומעים בכלי התקשרות לעיתים תכופות מדי על מינוי ועדת בדיקה מטעם משרד הבריאות, לבדוק אירועים רפואיים שהתרחשו בבתי החולים השונים ברחבי ישראל, ובדרך כלל לאחר מקרים שעלו בחיי אדם או בפגיעות קשות בגוף ובנפש. מתי עולה הצורך במינוי ועדת בדיקה של משרד הבריאות? מהן סמכויותיה של ועדה שכזאת? על כל אלה ועוד בסקירה המשפטית מאת עורך דין עופר סולר.
משרד הבריאות והשר הממונה עליו הם הסמכות המקצועית המפקחים על פעילות המוסדות והעוסקים השונים במקצועות הבריאות. בדומה, במשרד קיים נציב פניות ציבור שהוא גורם מקצועי האחראי על בירור תלונות הציבור באשר להתנהלות העוסקים במקצועות שתחת פיקוח המשרד והמוסדות הרפואיים.
הנציב של משרד הבריאות שואב את סמכותו ממספר דברי חקיקה ובהם פקודת הרופאים (נוסח חדש) תשל"ז-1977, פקודת בריאות העם 1940 וחוק זכויות החולה תשנ"ו- 1996. ועדת בדיקה של משרד הבריאות היא אחד האמצעים העומדים לרשות הנציב לצורך בירור נסיבות המקרה וקבלת החלטות בהתאם.
מתי ממנים ועדת בדיקה של משרד הבריאות?
חוק זכויות החולה קובע בסעיף 21 (א) את הסמכות של מנהל בית חולים, קופת חולים, מנכ"ל משרד הבריאות או אדם אחר שהוסמך על ידו להקים ועדת חקירה לבדיקת תלונות באשר למקרים של חשד לאירוע חריג בטיפול הרפואי.
יחד עם זאת במרבית המקרים הועדה מוקמת על ידי נציגי משרד הבריאות. החקיקה הקיימת נכון להיום לא קובעת קריטריונים מתי יש להקים ועדה אך בפועל, רוב הוועדות מוקמות על מנכ"ל משרד הבריאות במקרים בהם הטיפול הרפואי הסתיים במוות או בנזק קשה ובלתי הפיך אחר לנפגע והנסיבות שבגינן הנזק התרחש אינן ברורות.
הוועדה מורכבת בדרך כלל מעורך דין ושני רופאים בכירים המתמחים בתחום הרפואי הרלבנטי למקרה בוחנת על סמך החומר הרפואי של הנפגע, חוות דעת חיצוניות והצגת עמדות הצדדים בעניין הסוגיות שבמחלוקת האם במקרה האמור הייתה חריגה של הצוות מאמות המידה לטיפול רפואי תקין אפילו עד כדי עבירות משמעת המחייבות לנהל הליך משמעתי כנגד הגורמים המקצועיים.
>>> פורום רשלנות רפואית <<<
חוק זכויות החולה קובע בסעיף 21 (ב) שהמסקנות והממצאים של ועדת הבדיקה יועברו לגורם המטפל שעשוי להיפגע מהם, לגורם שמינה את הועדה ולמטופל.
באופן עקרוני פרוטוקול הוועדה נשאר חסוי במטרה להגביר את הפתיחות והאמון של הצוות הרפואי בה ולכן נקבע בסעיף 21(ג) לחוק זכויות החולה שהוא ימסר רק לגורם שמינה את הוועדה.
יחד עם זאת, בסעיף 21 (ד) לחוק נקבע שבית המשפט מוסמך להורות על מסירת הפרוטוקול של ועדת בדיקה של משרד הבריאות למטפל שעשוי להיפגע ממסקנותיה ולמטופל אם הצורך בחשיפתו לשם עשיית צדק גובר על האינטרס להשאירו חסוי.
קיראו בהרחבה על: חובת הזהירות
הוראה זו יכולה להינתן גם במסגרת הליך משפטי וגם במסגרת בקשה מיוחדת שהסמכות העניינית לדון בה שמורה לבית משפט שלום.
לא פעם סופגות ועדות אלו ביקורת נוקבת בין היתר משום תחושה שמסקנותיהן של הוועדות לא שיקפו את המציאות ולא החליטו כי נפל פגם כלשהו בניהול המקרה. זאת לאור העובדה שרק ב-15% מהמקרים שנדונו בוועדות בין השנים 1996-2003 הוחלט על נקיטת צעדים כלשהם שיכולים להיות הליכים משפטיים פליליים או משמעתיים.
באופן עקרוני, קיימת לתובע אפשרות להשתמש במסקנות הוועדה כחלק מהחומר המשמש לצורך ניסוח והגשה של תביעת רשלנות רפואית, ואין ספק כי למסקנות הוועדה ינתן משקל משמעותי בעת הדיון בתביעה ובאחריות לנזק שנגרם.
חשוב לציין כי המסקנות, אם וכאשר יצורפו לתביעה, לא יחליפו את החובה להגיש חוות דעת מומחה ולהוכיח את היסודות נדרשים לקיומה של עוולת הרשלנות הקבועה בסעיף 35 בפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 עליה מתבססת בדרך כלל תביעת רשלנות רפואית.
בכל מקרה כאשר המדובר באירוע רשלני לכאורה שהתרחש במוסד רפואי, בית חולים ממשלתי או קופת חולים, מומלץ להקדים ולפנות אל עורך דין מיומן, על מנת לקבל יעוץ משפטי אישי שיעזור לך להבין יותר את האפשרויות העומדות לפניך, ללא כל קשר לעצם מינוי ועדת בדיקה של משרד הבריאות ולמועד פרסום מסקנותיה אם וכאשר.
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253
