המשמעת של אבחון מיקרוצפליה בהריון ורק לאחר הלידה
מיקרוצפליה היא תסמונת שבאה לידי ביטוי בסיטואציה שבה ראשו של ילד קטן (לרבות תינוקות) יהיה קטן בהרבה מההיקף הממוצע המוכר כיום. מדובר ככלל בהפרש של לערך בין שניים לשלושה ס"מ. התסמונת גורמת לקשיים רבים במהלך החיים וסיכונים, לגביהם יפורט להלן.
מי שלוקה בתסמונת הם בדרך ילדים הנולדים עמה, והיא נגרמת כתוצאה מגורמים שונים שחלקים עשויים להיווצר טרם הלידה.
מיקרוצפליה עשויה להיגרם או עקב צריכה או חשיפה לחומרים מסוכנים. דוגמא לחומרים כאלו הם צריכת סמים (ע"י האם) ואף צריכת אלכוהול מופרזת בתקופת הלידה. בנוסף, אבעבועות רוח או אדמת בעת הלידה עשויים גם כן לגרום למיקרוצפליה. ישנם כימיקלים נוספים שמפורטים בספרות הרפואית שעשויים גם הם להוות זרז למיקרוצפליה.
לחלופין, מיקרוצפליה עשויה להיגרם עקב פגמים גנטים מולדים (הקושרים כמובן לגנים משפחתיים). ככל שיש במשפחה אף דורות אחורה אנשים שסובלים מהתסמונת, קיים סיכון לחלות גם כן. המקרה הפחות שכיח למיקרוצפליה עשוי להיגרם עקב לידה לקויה כמו לדוגמא מחסור בחמצן, או זיהום בעת ביצוע הלידה או זמן קצר לפניה.
אנשים שנולדים עם מיקרוצפליה סובלים בדרך כלל מקשיי התפתחות, פיגור שכלי, בעיות קשב וריכוז. עם זאת, ישנם מקרים בהם חולים בתסמונת מקיימים אורך חיים רגיל לחלוטין.
כיצד מאבחנים את התסמונת?
על מנת לאבחן את התסמונת ניתן להסתייע בשתי דרכים שכיחות. האחת היא שימוש במכשיר האולטרסאונד בו נעזרים לפני הלידה. מכשיר האולטרסאונד מאפשר בדיקה של איברים פנימיים ובין היתר ניתן באמצעותו לבדוק את גוף התינוק ואת מצבו הפיזי לפני הלידה.
עם זאת, עד לחלק האחרון של הלידה (כחודשיים לערך לפני) קשה מאוד לאתר את התסמונת באמצעות מכשיר האולטרסאונד, כך שהאפקטיביות של המכשיר והאפשרות לגלות את התסמונת רלוונטית רק לשלב האחרון של הלידה.
מנגד, האפשרות השנייה והשכיחה לגילוי התסמונת מתבטאת בבדיקה פיזית שנעשית בעת ההיריון או לאחריו. בימים הראשונים ואף בחודשים ניתן להבחין בתינוק ובגידולו וכאשר מבנה ראשו חריג אז ניתן לאבחן את התסמונת.
עוד דרכים לאבחון התסמונת הם בדיקת "תאים מגנטים" באמצעות ניתן לבחון את מבנה הגוף, תוך צפייה באמצעות מחשב רפואי. באמצעות אותה בדיקה ניתן לבחון את גודל הראש בהשוואה לממוצע הגיל של הילד אל מול בני גילו. כמו כן, ניתן לאבחן מיקרוצפליה באמצעות בדיקות דם ובדיקות שתן.
לחצו לקריאה בנושא בדיקות גנטיות לאבחון מומים לפני ההריון
בעת ההיריון מוטלת על הצוות הרפואי חובה לבחון את העבר הגנטי, כך שכאשר קיים עבר גנטי המעמיד בקבוצת סיכון את הוולד, מוטלת חובה לבצע בדיקות נוספות.
כאשר ישנו חשש למיקרוצפליה הן בשלב ההיריון והן בשלב שלאחריו מומלץ להתייעץ ברופא מתאים.
כיצד חיים עם התסמונת?
מיקרוצפליה היא אינה מחלה ברת "תיקון", אלא היא תסמונת אשר תלווה את האדם לכל אורך חייו, והן את הוריו. בדרך כלל כפי שתואר לעיל, מי שנולד עם התסמונת עשוי לסבול מתסמינים מסוימים כגון הפרעות קשב וריכוז, פיגור ועוד. אף על פי כן, ישנם כאמור אנשים שנולדו עם מיקרוצפליה המקיימים אורך חיים נורמטיבי לחלוטין.
קיראו: פיגור שכלי והמיפלגיה עקב רשלנות רפואית בלידה
היכולת הרפואית במקרים של מיקרוצפליה מתמקדת בבדיקת מעקב ובעת הצורך במיצוי זכויות, כמו לדוגמא ליווי חברתי, התאמה בבתי הספר, טיפול רפואי ומעקב קבוע באמצעות קופת החולים.
חשוב לציין כי מי שאכן סובל מהתסמונת נדרש למעקב רפואי קבוע, במיוחד בגיל ינקות, ובגיל ילדות.
אחריות משפטית ורשלנות רפואית
מיקרוצפליה היא תסמונת שניתן לאתר לפני הלידה כפי שתואר, ואף במקרים מסוימים קיימת חובה לבצע בדיקות לצורך איתור התסמונת כאשר יש חשד לקבוצת סיכון גנטית. מי שנולד עם מיקרוצפליה עשוי לסבול גם מתסמינים אשר יכבידו על חיי ההורים ועל הילד עת יגדל. כמו לדוגמא, הוצאות כספיות רבות, זמן, וקושי נפשי לטפל בילד עם צרכים מיוחדים.
ישנם מקרים בהם גילוי מוקדם של מיקרוצפליה יקנה להורים את יכולת הבחירה אם לבצע הפלה ולהימנע מלהוליד ילד הסובל מהתסמונת.
אך ככל מעשה רפואי, מוטל על רופא מטפל לבצע את תפקידו באחריות נאמנות ובמסירות. על צוותים רפואיים לפעול על פי הסטנדרט הרפואי הראוי, וסטייה מהסטנדרט הרפואי הגורמת לנזק עשויה להקים לצוות הרפואי אחריות בנזיקין.
כאשר בעת הלידה או לפניה מתרשל הצוות הרפואי באבחון מיקרוצפליה או מתעלם מתסמינים המקימים חשד לקיומו של סיכון לתסמונת, הוא עשוי להיות חייב בנזיקין כלפי ההורים שעתה יינזקו כספית עקב הצורך לטפל בילד עם תסמונת.
לא אחת נמצאו צוותים רפואיים כאחראיים בנזיקין עקב רשלנות רפואית בכל הנוגע לאיתור תסמונת המיקרוצפליה, כפי שיוצג להלן.
פסיקה בנושא מיקרוצפליה
בת"א 1591/96 אסף יהודה נ' מרכז רפואי אסף הרופא, הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית ואבחון לקוי בין היתר של מיקרוצפליה. התובעת שעברה בעברה הפלות טבעיות, ושתי הפסקות היריון, נכנסה להיריון והייתה נתונה למעקב רפואי. נערכו לה בדיקות ואכן התגלה עובר ללידה כי התינוק שייולד ייולד עם פיגור בגדילה.
התובעת טענה כי הם התרשלו ולא יידעו אותה לגבי ההשלכות. התובעת טענה כי אילו הייתה יודעת על הסכנות וההשלכות, הייתה היא מבקשת להפיל את הוולד. בית המשפט קיבל את תביעתה, וקבע כי אכן הצוות הרפואי התרשל בתפקידו משום שידע על הקשיים אך בחר להמשיך עם ההיריון כרגיל מבלי לעדכן את התובעת.
קיראו בהרחבה על: אבחון מומים ומחלות גנטיות בהריון
בת"א 119/98 שלום וצפי נרגיס רונן נ' ד"ר יגאל וקסמן ואח', הוגשה תביעה בגין רשלנות רפואית באבחון. התובעת נכנסה להיריון ועברה בדיקות. כאשר טענתה התמקדה ברשלנות הרופא בבדיקת אולטרה- סאונד בשבוע ה- 22 בגינה לא אותרה מיקרוצפליה (ועוד פגמים).
התובעת ילדה ילד הסובל מפיגור וממיקרוצפליה (ופגמים נוספים). טענת ההורים הייתה כי אלמלא הרשלנות באבחון, היו מבקשים התובעים לבצע הפלה ולא להוליד את הילד.
בית המשפט קיבל את התביעה, וקבע כי הרופא המבצע התרשל. בית המשפט פסק גם כי הרופא לא פעל כמצופה ממנו בהתאם לסטנדרט הרפואי המצופה ממנו ואת הבדיקה הוא ביצע באופן לא סביר.