על בדיקת ממוגרפיה ומקרי רשלנות רפואית
מעל ל- 4500 נשים בישראל, מאובחנות בכל שנה כחולות בסרטן השד. בעבר היה נהוג לחשוב כי רק נשים מבוגרות עלולות לחלות בסרטן זה, אך בשנים האחרונות השתנתה התפיסה וכיום ההמלצה היא גם לנשים צעירות מעל גיל 20, לגשת לפחות פעם בשנה לבדיקת שד אצל כירורג שד.
העובדה שגילוי מוקדם מציל חיים, ביחד עם הנתון אשר קובע כי אם מאבחנים את סרטן השד בשלביו הראשונים הסיכויים להירפא עולים בכ- 90%, אמורים להוות תמריץ חיובי לנשים ללכת ולהיבדק.
בנוסף לבדיקה שכל אישה יכולה לערוך לעצמה מתוך הכרות עם הגוף שלה וזאת על ידי מישוש, כמו גם בדיקה ידנית מקיפה יותר הנעשת על ידי כירורג, נשים מעל גיל 50, מוזמנות אחת לשנתיים על ידי קופות החולים, לגשת ולבצע בדיקת ממוגרפיה.
נשים בטווח הגילאים 35 - 49 אשר נמצאות בקבוצת סיכון, עקב הסטוריה של סרטן השד במשפחה המיידית, כמו אמא או אחות אשר חלו בסרטן השד, יוזמנו לבצע בדיקת ממוגרפיה אחת לשנה ומי שחלתה בעבר בסרטן השד, תעבור בדיקת ממוגרפיה לצרכי מעקב על פי המלצת הרופא המטפל. יחד עם זאת ככל שמתעורר חשד, תופנה המטופלת לבדיקת ממוגרפיה, הכלולה בסל הבריאות.
מהי בדיקת ממוגרפיה?
ממוגרפיה היא בדיקת רנטגן הסורקת את השדיים ותכליתה לאתר גושים ותאים סרטניים בשלב מוקדם ככל האפשר, לעיתים הרבה לפני שניתן להבחין בהם על יד בדיקה ידנית.
בדיקת ממוגרפיה אורכת דקות ספורות בלבד וזולת תחושת אי נעימות היא אינה מלווה בכאבים או בתופעות לוואי. חשוב להבהיר כי בדיקת ממוגרפיה היא בדיקה ולא הליך טיפולי, מה שאומר שביכולתה לאתר אך לא למנוע את התפרצותה של המחלה.
לקריאה נוספת: על מקרים של טעויות ואיחור בזיהוי סרטן השד
את בדיקת הממוגרפיה ניתן לעבור במכונים המורשים לכך, אך קודם כל יש לקבוע תור ולתאם הגעה עם קופת החולים אשר תפנה אל המכון אשר מוצע על ידה. ביום הבדיקה, על המטופלת להימנע משימוש בתכשירים, קרמים, טלק או דאודורנט באיזור החזה ובבית השחי וכמו כן על הנבדקת להסיר תכשיטים.
>>> פורום רשלנות רפואית ונזקי גוף <<<
בדיקת ממוגרפיה אמנם נחשבת לבטוחה, כאשר מדובר ברמת קרינה מינימאלית בלבד, אך יחד עם זאת קיים סיכון שבא לידי ביטוי בעובדה שלעיתים בשד עשויים להיווצר גידולים שלאו דווקא יתפתחו לגידול סרטני בעתיד ולעיתים עקב הממוגרפיה יתבצע טיפול רפואי כאשר תיאורטית, ייתכן ולא היה בו כל צורך.
האגודה למלחמה בסרטן מתארת את הסטטיסטיקה הבאה בנוגע לטיפולים לא נחוצים: 3 נשים מתוך 200 נשים בגילאים 74-50, הנבדקות מדי שנתיים מאובחנות עם סרטן שלעולם לא היה מסכן את חייהן.
בנוסף, ישנם מקרים גבוליים של בדיקות לא וודאיות וזאת כאשר הבדיקה אינה מעלה ממצא ברור ובמקרים כאלו תיעשה בדיקה נוספת.
מה המשמעות של אי אבחון או אבחון שגוי עבור המטופל?
כבכל בדיקה רפואית, גם רשלנות בבדיקת ממוגרפיה, הן בהפניה והן בביצועה, עשויים לגרום לחבות ברשלנות רפואית. אבחון שגוי של בדיקת ממוגרפיה עשוי להביא לביצוע טיפול רפואי שאין בו באמת צורך ומנגד, אבחון שגוי גם עשוי להביא למסקנה שאין כל סכנה רפואית, כאשר בעצם ישנה אחת כזאת.
בכל מקרה של אי אבחון או אבחון שגוי, תיבחן חבותם של הצוותים הרפואיים הרלוונטיים בהתאם לנסיבות.
עילות לתביעת רשלנות רפואית
ישנם סוגים שונים של עילות תביעה הנוגעות לבדיקת ממוגרפיה למשל בת"א, הרצליה, 2098/00 עיזבון המנוחה לוי לונה, יוסף לוי נגד מדינת ישראל - משרד הבריאות, הגיש עיזבונה של המנוחה תביעה נגד משרד הבריאות, בטענה של רשלנות רפואית באי איתור סרטן השד אשר הביא למותה של המנוחה.
המנוחה עשתה בדיקת ממוגרפיה, שם איתרו שלושה גידולים שהוסרו. היא נשלחה לבדיקה נוספת עקב חשד, אך לא ניגשה לבצעה. עם הזמן התגלו גושים נוספים, שלבסוף הביאו למותה.
עוד נטען כי בתחילה שגה הצוות הרפואי בכך שלא איתר את כל הגושים בבדיקת הממוגרפיה הראשונה. בית המשפט דחה את התביעה בטענה כי גם אם כל הגושים היו מאותרים בבדיקה הראשונה הפרוגנוזה לא הייתה משתנהת זאת בהתבסס על הראיות שהוצגו בפניו. עוד נקבע כי לא הייתה רשלנות באי איתור כל הגושים בבדיקה הראשונה.
קיראו בהרחבה על: רשלנות באבחון סרטן ומחלות קשות
בת"א, תל אביב, 73253/99 סולגניק נילי, נגד קופת חולים כללית-ההסתדרות הכללית, הגישה התובעת תביעה נגד בית החולים מאיר בכפר סבא, בטענה של רשלנות רפואית אשר התבטאה באיחור בביצועה של בדיקת ממוגרפיה.
התובעת עברה בדיקות ממוגרפיה עקב עבר רפואי שדרש זאת. בשלב מסוים נאמר לה כי אין צורך יותר בבדיקות. לאחר שנתיים בהן לא בוצעה בדיקה, ביקשה התובעת לערוך בדיקה ואף הפצירה ברופאים לקבל הפניה.
היא קיבלה הפניה ואכן התגלה בגופה סרטן ובסופו של דבר היא עברה ניתוח. בית המשפט קבע בהתבסס על חוות דעת רפואית כי אכן הרופאים התרשלו באי שליחתה לבדיקה. נקבע כי אי האיחור בהפניה החמיר את מצבה הרפואי והיא פוצתה בסך של 197,000₪.
בת"א, ירושלים, 3532/01 חזון רות נגד שירותי בריאות כללית, הוגשה תביעה נגד שירותי בריאות כללית בגין רשלנות הצוות הרפואי וזאת עקב אי הפנייה לבדיקת ממוגרפיה.
התובעת טענה כי במשך שנתיים פנתה לרופא המשפחה בבקשה שיפנה אותה לבדיקת ממוגרפיה עקב היסטוריה משפחתית. הרופא המשפחתי סירב להפנותה במשך שנתיים ולבסוף כאשר נאות להפנות אותה תוצאות בדיקת הממוגרפיה גילו כי היא אכן חולת סרטן.
לקריאה נוספת: אבחון לקוי של סרטן השד
היא נאלצה לעבור כריתת שד מלאה. בית המשפט קיבל את התביעה בהתבסס על ראיות שהוצגו וחוות דעת רפואית. נקבע כי אכן האיחור בהפניית התובעת החמיר בדיעבד את מצבה הבריאותי, שיכול היה להיות טוב יותר אילו הייתה מופנית מוקדם יותר. התובעת פוצתה בסכום של כ- 650,000₪.
נגרם לך נזק בעקבות בדיקת ממוגרפיה? חייג/י עכשיו: 03-7369253