מהי היסטרוסקופיה אבחנתית ומהי היסטרוסקופיה ניתוחית?

הבדיקה ככלל אינה כואבת, בכפוף לסייגים שיפורטו בהמשך. לבדיקה היסטרוסקופית סיכונים מסוימים, וסוגים שונים של בדיקות, כפי שיפורט להלן:

היסטרוסקופיה אבחנתית:

בדיקה זו נעשית על מנת לאתר מחלות, היא מתבצעת באמצעות החדרת מכשיר אופטי דק שמפריש סוג של תמיסה המאפשרת בחינה צילומית של הרחם עצמו. את הצילום ניתן לראות באמצעות מסך. תכלית הבדיקה האבחנתית, כשמה כן היא- אבחנה גרידא. היא נעשית ככלל בלא הרדמה.

עם זאת לעיתים בסיטואציות חריגות ניתן לבצע את הבדיקה באמצעות הרדמה מקומית. לאחר בדיקה אבחנתית, ישנן תופעות לוואי, אף על פי שהן נדירות. עיקר תופעות הלוואי הינן בעיקרן חולשה בשעות שלאחר הבדיקה. כאבי בטן, שמקורן בטיפול החודרני.

היסטרוסקופיה ניתוחית:

להבדיל מהבדיקה האבחנתית, בדיקת ההיסטרוסקופיה הניתוחית נועדה לא רק לצורך אבחון אלא לצורך ניתוח, וביצוע פעולות בתוך הרחם. בדומה לבדיקה האבחנתית, גם כאן מוחדר לרחם  מכשיר אופטי דק לצורך הסתכלות בפנים הרחם.

עם זאת, בבדיקה היסטרוסקופית ניתוחית, נעשה שילוב גם של אבחנה וגם של ניתוחים. כאשר נעשית פעולה ניתוחית, היא משמשת לרוב לצורך כריתת גידול (כאשר מדובר בגידול קטן), הידבקויות של פנים הרחם (מה שמכונה כאמור רירית).

קיראו גם בנושא: איחור באבחון סרטן צוואר הרחם

להבדיל מבדיקה אבחונית, בדיקה ניתוחית נעשית בהרדמה כללית. יש לציין כי לאחר בדיקה היסטרוסקופית ניתוחית, לעיתים עשויות להופיע תופעות לוואי, כגון:

(1) כאבי בטן- המטופלים בדרך כלל באמצעות כדורים.

(2) חולשה- המטופלת גם היא או בכדורי הרגעה, או באמצעות ימי מנוחה.

(3) דימום, החולף ככלל בתום ימים מספר.

סיבוכים אפשריים במהלך הבדיקה

לשני סוגי הבדיקות עשויים להיות סיכונים. מצד אחד, לבדיקה היסטרוסקופית אבחנתית, שיעור נמוך לסיכון משום שבסופו של דבר מדובר בבדיקה גרידא כאמור. לעומת זאת, לבדיקת היסטרוסקופיה ניתוחית קיימים סיכונים רבים יותר, כמו לדוגמא:

(1) זיהומים שמקורם נובע לעיתים בשלב החדרת המכשיר האינדוסקופי, שכן אז מוחדר לרחם תמיסה שגם עשויה לעורר זיהום במקום.

(2) דימום כמתואר לעיל.

(3) נקב ברחם- סיכון נוסף ונדיר יותר בא לידי ביטוי "בנקב" שעשוי להופיע בצד הרחם. במקרים כאלו, עשויה להיות סכנה לאיברים פנימיים. מכורח הסכנה הברורה וההשלכות לפגיעה באיברים פנימיים, מקרים כאלו דורשים ניתוח.

(4) הרדמה-  סיכון נוסף שיש להזכיר, נוגע דווקא לעצם ביצוע ההרדמה (בבדיקה ניתוחית). כמו בכל הרדמה, עשוי מטופל להיחשף לסיכון של הפסקת נשימה (עקב חנק), חשיפה לאלרגיה עקב חשיפה לצינור ההרדמה או לחומר ההרדמה.

אחריות משפטית:

היחסים בין המשפט לרפואה הם יחסים הקשורים בטבורם בכל פעולה ופעולה. על הצוות הרפואי מוטלת חובת אמון, חובת הזהירות, הגינות, ומקצועיות כלפי המטופל. מנגד, גם למטופל אחריות לגלות את עברו הרפואי, לא להסתיר מידע מרופא מטפל, ובכלל זה גם על מטופל קיימת אחריות למלא אחר הוראות הרופא.

סטייה מעקרונות של טיפול רפואי נאות ומיומן עשויה להטיל אחריות משפטית על הרופא וכל צוות רפואי. מנגד, גם התנהגות לא אחראית של מטופל, עשויה להקים נגדו אחריות תורמת למחדל שנגרם לו. כפי שמתואר בפסקי דין הבאים..

פסיקות בנושא רשלנות בבדיקת היסטרוסקופיה

בת"א (אשקלון) 1475/05 אלנסאסרה נורה, אלנסאסרה חוסין נ' המרכז הרפואי סורוקה, שירותי בריאות כללית, טענה התובעת כי הגיעה בשבוע ה- 15 לבית החולים עם דימום בבטנה.

נערכה לה בדיקת אולטרה- סאונד, שם התגלה כי ישנה הדבקות בחלל הרחם שהוסרה. עם זאת, היא המשיכה לסבול מדימום, ולכן נערכה לה בדיקה היסטרוסקופית, שם התגלה כי מדובר בהידבקות משמעותית יותר.

לקריאה נוספת: תסמונת אשרמן ומקרי רשלנות רפואית

עקב כך ניסיונותיה ללדת לאחר מכן לא צלחו. בתביעתה היא טענה לרשלנות גם בבדיקה הראשונה ולשימוש במכשירים לא תקינים והתבססות על שיטת בדיקה לא נכונה וארכאית. תביעתה נדחתה משום שלא הוכח באמצעות חוות דעת רפואית ושאר ראיות, כי הדרך בה פעלו הצוותים הרפואיים טובה פחות משיטות בדיקה שונות.

בת"א (ירושלים) 05- 7126 בן-שימול אווה נ' פרופ' שנקר יוסף, הגישה התובעת תביעה נגד הרופא שטיפל בניסיונותיה להרות. בבדיקה שנערכה התברר כי התובעת סבלה מהידבקויות ברחם.

הנתבע ערך לה בדיקה אינדוסקופית בהרדמה מלאה. במסגרת הבדיקה בה החדיר לה התקן תוך רחמי לצורך מניעת הדבקות רחמית עתידית. לאחר מכן הייתה במעקב שבסיומו מסר לה הרופא כי עתה היא תוכל להיכנס להיריון.

קיראו: רשלנות רפואית בטיפול של גניקולוג

בהתחלה ילדה התובעת, אך עוברה מת. לבסוף היא הצליחה ללדת. טענתה בנסיבות התמקדה בפגיעה באוטונומיה מטעם הרופא שלא מסר לה כי בכוונתו להתקין לה התקן תוך רחמי (שכאמור הבדיקה נעשתה בהרדמה מלאה).

בנוסף, טענה לרשלנות של הרופא בנוגע להתקן והקשר בינו לבין ניסיונותיה להרות. באשר לטענת הרשלנות הרפואית, נדחתה התביעה בשל היעדר הוכחה מטעם התובעת. עם זאת, טענתה בנוגע לפגיעה באוטונומיה התקבלו ע"י בית המשפט, שכן הרופא אכן לא עדכן אותה באשר לכוונתו.

קיראו בנושא: ההסברים שעל הרופא לספק למטופל בטרם טיפול

חייג/י לשיחה אישית עם עו"ד עופר סולר: 03-7369253