את הסכנות הטמונות בניתוח מסוג זה לא יבליטו, בטח שלא בפרסומות ברדיו, בטלוויזיה ובאינטרנט. הם ישתדלו להבליע את בדיקת התאמתו הרפואית של המתעניין לניתוח המוצע.
הפיתוי גדול וההמון נוהר אל המכונים מבלי לבדוק את רמתם המקצועית, מי הרופאים שמועסקים ומה הסכנות הכרוכות בביצוע הניתוח. למרות שמדובר בעיניים, ההזדמנות הקורצת להיפטר מהמשקפיים מדחיקה מחשבות על עיוות קרנית, פגיעה בראיה ואפילו עיוורון מוחלט.
מי שיצא לו להתעורר מניתוח לייזר בעיניים ולגלות שהוא רואה בקושי בעין אחת ובשנייה הוא עיוור, יכול להשלים עם מר גורלו כגזירה משמים. מנותח אחר עם תוצאות דומות יפעל במרץ בניגוד לתרדמה שאחזה בו לפני הניתוח ויבקש לחקור הכיצד הופרו ההבטחות של הרופא לראייה 6:6 בלי משקפיים.
את הבירור הוא יכול לבצע באמצעות הגשת תביעה כנגד הצוות המטפל בגין חשד לרשלנות רפואית בעטיה נגרמו לו הנזקים.
מנותח ניזוק שיתעניין בתביעת רשלנות יגלה עד מהרה שאינו לבד. נכון, התור להגשת תביעות עדיין אינו ארוך כמו זה של הממתינים כעדר לניתוח הנכסף להסרת משקפיים בלייזר.
אך עם זאת, התביעות שהוגשו וחלקן נדון בבתי המשפט מלמדות, עד כמה יכלו נזקים בלתי הפיכים להימנע אילו נשמר הצוות הרפואי והמטפל מהתנהלות רשלנית.
ניתוח להסרת משקפיים שלא הצליח...
זה מה שקרה לרוני פרץ, כלכלן ומנתח מערכות בהכשרתו, אשר ביקש לתקן את ראייתו באמצעות ניתוח לייזר. הוא פנה בשנת 1999 למכון "רואים 6/6 לייזר רפואי ומדעי בע"מ".
פרץ נבדק ונמצא מתאים לביצוע הניתוח. הניתוח הראשון נכשל, ניתוח נוסף לתיקון הנזק נכשל גם הוא. לרוני נגרמה פגיעה בראייה. הוא לא השלים עם הפגיעה ותבע את המכון תא (ת"א) 2079/04 רוני פרץ נ' רואים 6/6 לייזר רפואי ומדעי בע"מ בגין רשלנות רפואית.
בית המשפט קיבל את תביעתו וקבע כי בטרם החליטו הנתבעים על ביצוע הניתוחים הייתה עליהם חובה לשקול את נתוני התובע, לרבות העובדה שבדפי המידע שלהם הומלץ שלא לבצע בו ניתוח בכפוף לנתונים הרפואיים שלו ובעשותם כן, חרגו מכל סטנדרט של זהירות והפרו אותה.
הנתבעים היו מודעים לסיכון הרב שבביצוע הניתוחים הנוספים (סיכון שהתממש) ועל יד כך הקימו קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי בין התרשלותם לנזק שנקבע.
תובע שזכה בתביעתו יתבע פיצויים על הנזק שנגרם לו. עליו להוכיח שאין הוא יכול לעבוד למחייתו כי מאור עיניו אבד לו ועל כן מגיע לו תשלום עבור סבל, כאב ומפח נפש בעקבות אובדן ראייה חלקי או מלא.
איך אפשר למנוע מקרי רשלנות רפואית?
בכל ניתוח קיימת סכנה לכישלון ולפגיעה במנותח. גם אם הצוות הרפואי יפעל בקפדנות לפי הפרוצדורות הרפואיות הנדרשות בחוק ובתקנות השונות, עלול להיגרם נזק בלתי צפוי ובלתי נמנע.
אפשר בהחלט לצמצם את טווח הסיכונים לכישלון בניתוח לייזר בעיניים, כתוצאה מהתנהלות רשלנית, במידה ופועלים לפי הכללים ואלו עיקרם:
בדיקה התאמה רפואית - על הרופא לבצע בדיקה רפואית מקדימה כדי לקבוע אם הניתוח מתאים למנותח. אם מתברר לפי הרקורד הרפואי שלו כי הוא סובל מסכרת, קטרקט, גלאוקומה וקרנית צרה, אין לנתח אותו.
חובה להודיע למנותח על הסיכונים הצפויים, תופעות לוואי, סיכויי הצלחה והחלמה, תקופת התאוששות וכיצד לנהוג לאחר הניתוח. לפי חוק זכויות החולה אין ערך וטעם בהסברים של הרופאים שניתנים רק ביום הניתוח או במהלכו. יש לאפשר למנותח ללמוד את הנתונים בזמנו החופשי, לקבל חוות דעת נוספת ולהחליט במועד שנראה לו.
הסכמה מדעת - אין לסמוך על הסכמה שניתנה רק ביום הניתוח. הסכמה לניתוח תינתן בכתב ובחתימת ידו של המועמד לניתוח. חשוב להקפיד שההסכמה הכתובה לניתוח תתבצע רק לאחר שהמועמד לניתוח בדק בזמנו הפנוי ולא בנוכחות הלוחצת של הצוות הרפואי את כל הסיכונים הכרוכים והחליט במודע לבצע את הניתוח.
נותר רק לקוות שהצוות הרפואי יפעל לפי הפרוטוקול המחייב, ינתח בצורה מקצועית והוגנת את הממצאים לבדיקת התאמת המועמד לניתוח ולא יתפתה לקבל החלטה גורלית משיקולים מסחריים וכלכליים - זה לא שווה את זה (!)
בכל מקרה, אם קיים בלבך חשש כי נפגעת בצורה כלשהי בעקבות ובמהלך ניתוח להסרת משקפיים בלייזר, מומלץ להקדים ולפנות אל עורך דין מיומן ומנוסה בתחום הרשלנות הרפואית.
רק לאחר פגישה עם עורך דין, עיון בחומר הרפואי, קבלת חוות דעת של מומחה לרפואת עיניים והערכת נזק מדוייקת, ניתן לקבל החלטה מושכלת לגבי האפשרות להגיש תביעת פיצויים.
לשאלות נוספות וייעוץ משפטי ראשוני מעו"ד - פנה/י כאן!