אי מתן מידע מספק ולידת תינוק עם חסר אצבעות
בפסיקת בתי המשפט רווח הדיון בעניין חובתם של הגורמים הרפואיים המטפלים לעדכן את המטופל אודות מכלול האפשרויות הטיפוליות והאבחוניות העומדות לרשותו ובכלל זה אופציות הטיפול במסגרת שירותי הרפואה הפרטית.
נשאלת השאלה האם קיימת משמעות לכך שחולה לא יודע על ידי הגורם המטפל לגבי כל האפשרויות העומדות בפניו, לרבות אלה שבתחום הרפואה הפרטית, על אף שהשתמש בהן בעבר?
סוגיה זו נידונה בהליך ע"א 10306/08 שמאלי עמיחי נ' מור המכון למידע רפואי בע"מ.
המערער בעניין זה נולד עם חוסר אצבעות כף יד שמאל והקטנה מהותית של האיזור הקרפלי. טרם לידתו עברה אימו ארבע בדיקות אולטרסאונד, אשר כולן נערכו במכון מור.
מעקב ההריון התבצע על ידי רופא קופת חולים כללית ובדיקות האולטרסאונד התקיימו בשבועות ה-7,20,21 וה-28 להריון.
כיוון שהתינוק נולד עם מומים כמתואר לעיל, נתבעו בעילת רשלנות רפואית מכון מור ושירותי בריאות כללית, בגין אי מסירת מידע להורים בדבר האפשרות לערוך בדיקות אולטרסאונד מקיפות באופן פרטי.
התביעה הוגשה לבית המשפט המחוזי ועל פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון.
טרם הבדיקות חתמה האם על "הצהרת נבדקת", הצהרה קצרה בת שישה סעיפים בה נכתב כי בדיקת אולטרסאונד במכון מור הינה בדיקה בסיסית ומוגבלת שאינה בעלת יכולת לאתר מומים בעובר בכל מקרה ובכל הריון.
פסיקת המחוזי בתביעה בגין אי אבחון חוסר באצבעות
בפני בית המשפט המחוזי נטען, כי אמו של המערער לא יודעה על האפשרות של ביצוע בדיקת האולטרסאונד באופן פרטי וכן לא ידעה שהבדיקות במכון מור הינן מוגבלות.
בנוסף נטען, כי ההנחיות לגבי ביצוע בדיקת אולטרסאונד אינן ברורות, אך הפרקטיקה המקובלת היא בדיקה הכוללת סקירת גפיים.
עוד טענו התובעים, כי במידה והיתה מתבצעת בדיקה שכזו אותו מום היה מתגלה בוודאות של 100%.
טענה נוספת שהועלתה הייתה כי די במום המופיע בשכיחות גבוהה ואשר אינו מתגלה עקב בדיקה שאינה סבירה כדי לבסס רשלנות רפואית.
לבסוף, נטען על ידי התובעים כי הפער בין הבדיקות הניתנות ברפואה הציבורית לבין אלה המוצעות ברפואה הפרטית מצביע על כך שאין המדובר ברפואה סבירה.
בית המשפט המחוזי דחה טענות אלה בעיקר עקב העובדה שהאם חתמה על "הצהרת נבדקת", בה צוינה במפורש חלקיות הבדיקה כאמור.
עוד התגלה כי האם ביקרה בהריונות קודמים אצל רופאים פרטיים ואצלם ביצעה את הבדיקות, לכן הייתה מודעת לאפשרות זו גם בהריון נשוא התביעה.
עוד קבע בית המשפט, כי גם אם היו יודעים על המומים, אין ודאות שהיה ניתן לבצע הפסקת הריון בשלב הגילוי ואין ביטחון כי הוועדה להפסקת הריונות הייתה מאשרת את הפסקתו.
הערעור שהוגש לבית המשפט העליון
בערעור לבית המשפט העליון חזרו המערערים על עיקרי טענותיהם. הם הדגישו כי לשיטתם אין מקום לפערים בעריכת בדיקת האולטרסאונד בין הרפואה הפרטית לבין הרפואה הציבורית.
המשיבים טענו בין היתר, כי הבדיקה נעשתה בהתאמה לסטנדרט הרפואי המקובל דאז.
עוד נטען, כי האם ילדה שלוש פעמים בעבר והייתה מודעת לאפשרויות העומדות בפניה בתחום הרפואה הפרטית וכי בכל מקרה לא מתקיים קשר סיבתי. שכן, גם במידה והאם הייתה פונה לבדיקת אולטרסאונד פרטית לא וודאי שהמום היה מתגלה, כיוון שבשנת 98' לא כל הרופאים הפרטיים נהגו לבדוק את אצבעות הידיים.
בית המשפט העליון קבע, כי בנסיבות המקרה אכן לא נבדקו כפות הידיים והאצבעות, אך יחד עם זאת זה היה הסטנדרט הנהוג דאז וממילא גם היום.
בחלוף שנתיים, בשנת 2000 אמנם ניתנה הנחיה לבדוק את כפות הידיים, אך לא את אצבעות הידיים.
עוד נקבע, כי אין לבדוק לעומק את שאלת הפער בין הרפואה הציבורית לרפואה הפרטית, שכן מדובר בשאלה החורגת מתחום המקרה הספציפי וממילא חסר חומר ראייתי רב ביותר כדי להתחיל לדון בה.
לשם דוגמא פסק בית המשפט, כי טענת המערערים לפיה תוספת של 5-10 דקות בבדיקה הייתה עשויה לגלות את המום אינה טענה מבוססת דיה וכי לא קיימת הוכחה כי המכון היה עומד בעומס שנוצר עקב התארכות הבדיקות או בתוספת המשאבים שהייתה נדרשת לצורך כך.
כעת בחן בית המשפט האם התרשלו מכון מור וכן שירותי בריאות כללית בכך שלא מסרו למטופלת את המידע לגבי האפשרויות הקיימות ברפואה הפרטית.
לעניין זה נפסק כי האם, שזהו הריונה הרביעי, הייתה בקיאה באפשרויות אלה גם ללא היידוע הנטען, קל וחומר מאחר והשתמשה בשירותים של רופאים פרטיים בעבר.
יחד עם זאת ומבלי לגרוע מהחלטתו, מציין בית המשפט כי ראוי היה להוסיף סעיף ב"הצהרת הנבדקת" על כך שישנן בדיקות מקיפות יותר אותן ניתן לבצע במקומות פרטיים.
בסיכומו של דבר פסק בית המשפט כי אין לייחס למכון מור ולשירותי בריאות כללית רשלנות רפואית או אי עמידה בגדרי חובת הגילוי במקרה זה.
במידה ועברת טיפול אשר בעקבותיו הוחמר מצבך הרפואי ו/או שנגרמו לך ו/או לילדך נזקים, מומלץ לבחון האם הטיפול ניתן בסטנדרט ראוי והאם אירעה רשלנות רפואית.
לצורך כך יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מטעם עורך דין רשלנות רפואית בקי ומנוסה בתחומו. לקבלת ייעוץ משפטי אישי וסיוע בבחינת הגשת תביעת רשלנות רפואית, אנו מזמינים אותך ליצור עמנו קשר.
