לחצו כאן לקריאה בנושאים:

החובה לעקוב אחר ממצאי בדיקות

רשלנות בטיפול ומעקב אחר נגע מלנומה

טענות הצדדים

המערערים טוענים כי הרופא הראשון שהסיר את הנגע התרשל בכך שלא שלח אותו לבדיקה פתולוגית, הרופא השני התרשל בכך שלא הבהיר לרופא הפתולוג כי מדובר בנגע חוזר, בכך שלא התייעץ עם אונקולוג ולא דאג להזמין את המנוחה למעקב על אף שלא התייצבה לאחר הזימון הראשון.

קופת חולים כללית נתבעה בטענה של רשלנות רפואית מכח אחריות שילוחית לרופאים המטפלים, ובשל כך שלא דאגה ליישם את ההנחיות הנוגעות למקרים מעין אלה.

בבית המשפט המחוזי נפסק כי הרופא הראשון לא התרשל בכך שלא שלח את הנגע לבדיקה, כיוון שהיו לו את הכלים לאבחן את הנגע בעצמו.

עוד נקבע כי גם לו הפתולוג היה ער לעובדה שהנגע הינו נגע חוזר לא היה משנה את עמדתו כי יש לנהל מעקב בלבד ואין צורך במתן טיפול שונה.

יש לציין, כי בית המשפט קבע שקשה לרדת לסוף דעתו של הפתולוג, אך מכיוון שלא הוצגה ראיה אחרת היכולה לסתור את דבריו קיבל בית המשפט את עמדתו.

כן נקבע, כי הרופא השני שהוציא את הנגע וקופת חולים כללית התרשלו בכך שלא דאגו להעביר למנוחה את תוצאות הבדיקה הפתולוגית לאחר שלא הגיעה למרפאה כפי שנתבקשה.

הרופא לא נקט באמצעים הנדרשים וקופת החולים לא יישמה הנחיות מתאימות למניעת מצב כגון זה.

לעניין קשר סיבתי casual connection בין ההתרשלות הרפואית לבין מותה של המנוחה, נמצא כי זה לא התקיים.

בית המשפט העדיף את גרסת הנתבעים אשר טענו כי שלושת הנגעים היו מסוגים שונים:

הראשון מסוג אטרומה, השני מסוג alignant Proliferating Pillar, והשלישי מסוג Squamous Cell Carcinoma ומכאן אין קשר בין הנגע הראשון לשלישי ולא ניתן לקבוע כי קיים קשר סיבתי בין אופן הטיפול בנגע הראשון לבין אופן הטיפול בנגע השלישי.

גם טענת "הדבר מעיד בעד עצמו" המעבירה אל הנתבעים את נטל ההוכחה כי קשר סיבתי אינו מתקיים, אשר נטענה על ידי המערערים, נדחתה כיוון שנקבע כי תנאיה אינם מתקיימים.

במהלך המשפט הובאה רופאה מומחית באונקולוגיה לצורך ליבון השאלה בדבר פגיעה בסיכויי ההחלמה של המנוחה עקב היעדר מעקב בין גילוי הנגע השני לשלישי.

קביעתה היתה כי סביר להניח שבדיקות המעקב לא היו יכולות לגלות את הגידול השלישי זמן רב לפני אבחונו בפועל, כך שגם במידה והיו מצליחים לגלותו מוקדם יותר ממילא הדבר לא היה משפר את סיכויי ההחלמה של המנוחה.

פסיקת בית המשפט העליון בשאלת הקשר הסיבתי

בית המשפט העליון אישר את קביעתו של בית המשפט המחוזי לגבי הרופא המטפל הראשון וקבע כי לא התרשל באי שליחת הנגע לבדיקה פתולוגית.

בנוסף, אישרה ערכאה זו את הקביעה כי המלצתו של הרופא הפתולוג לא היתה משתנה.

בית המשפט העליון המשיך וקבע כי עדותה של המומחית לאונקולוגיה מקובלת עליו ולכן גם אם היתה המנוחה יודעת על הגידול השני, לא היה זה מספיק כדי למנוע את שארע כיוון שהגידול השלישי היה אלים והתפשט במהירות רבה בגופה.

בסופו של דבר, נקבע כי לא מתקיים קשר סיבתי בין ההתרשלות כאמור לבין מותה של המנוחה.

שעה שמחלת הסרטן מאובחנת בשלב מתקדם יש לבחון אם לא מדובר במקרה של רשלנות רפואית אשר בגינה לא אותר הגידול במועד. לצורך כך מומלץ לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית מומחה ומנוסה בתחומו, לקבלת סיוע משפטי.

לחצו לקריאה מורחבת בנושאים:

איחור באבחון סרטן ומחלות קשות

רשלנות באבחון סרטן השד