אי אבחון חוסר אצבעות בסקירת מערכות בהריון
כל זוג הורים המצפה לתינוק מייחל להריון תקין ולהולדתו של ילד בריא. כדי לסייע במילוי משאלה זו מבוצעות לעובר בדיקות שונות במהלך ההריון, כאשר אחת מהבדיקות הללו הינה סקירת מערכות.
במקרה המתואר להלן התקיימה בדיקת סקירת מערכות באופן פרטי. כל הפרמטרים שנבדקו יצאו תקינים, אולם דווקא הפרמטר שלא נבדק התברר בסופו של דבר כבלתי תקין. התינוקת נולדה עם חוסר באצבעות כף היד ועל כך הוגשה התביעה.
עסקינן במקרה בו נערכה סקירת מערכות מורחבת לעוברים תאומים בבית החולים הדסה. הסקירה בוצעה באופן פרטי ובדו"ח הסקירה נרשם, כי כל המערכות תקינות ולא קיימת בעיה מיוחדת אצל מי מהעוברים.
על אף התוצאות החיוביות של הסקירה, לאחר הלידה נראה בבירור כי בידה של אחת התינוקות חסרות מספר אצבעות. בגין כך הוגשה תביעה בעילת רשלנות רפואית בטענה של הולדה בעוולה של התינוקת בעלת המום.
ההיבטים המשפטיים לפיהם נבחן המקרה
בית המשפט בחן את המקרה בשני היבטים: האחד הוא המישור החוזי, שכן האם חתמה על חוזה מול הרופא הבודק.
המישור השני שנבחן הוא הנזיקי ובהיבט זה על בית המשפט היה לפסוק האם ארעה רשלנות רפואית מצד הרופא הבודק. מבחינה חוזית, האם חתמה על החוזה לאחר שקראה אותו.
לטענת האם לא היה ברור מהחוזה האם הבדיקה כוללת ספירת אצבעות או לא, אך היא הבינה שהבדיקה אכן כוללת ספירת אצבעות משום שהיתה התייחסות בחוזה לתקינות "כף היד".
בנוסף טענה האם, כי סמכה על הרופא הבודק שיעשה כל שביכולתו ולכן סברה שהבדיקה, בעיקר מכיוון שבוצעה באופן פרטי, הינה מקיפה ומהימנה יותר מבדיקה דומה הנערכת במוסד רפואי ציבורי.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט מצא, שבחוזה קיים סעיף הקובע בבירור, כי לא תהיה התייחסות בבדיקה לספירת אצבעות, אלא אם כן יוחלט במפורש אחרת. לטענת האם, נוסח זה אינו ברור דיו ועולה הרושם כי הביטוי "כף היד" שקול ל"ספירת אצבעות". בית המשפט פסק, כי הנוסח מדקדק בפרטים ומציין בפירוש כי לא תהיה ספירת אצבעות, אלא במקרים חריגים.
עוד פסק בית המשפט, כי בהיבט זה לא עלה הצורך לתת הסברים בעל פה, מכיוון שהחוזה ברור דיו בעניין האמור.
טענה נוספת שהעלתה האם הייתה כי החוזה עליו הוחתמה הינו חוזה אחיד. בית המשפט קבע, כי לא ברור שהחוזה דנן הינו חוזה אחיד ובכל מקרה האם הייתה יכולה לעבור את הבדיקה אצל רופא אחר. בפן הנזיקי נפסק, כי לא התקיימה רשלנות רפואית במקרה זה.
בית המשפט הגיע למסקנה זו לאור עדותו של מומחה המקובל על שני הצדדים, אשר העיד כי בחוזר מטעם משרד הבריאות יצאה הנחיה לפיה אין צורך לבצע ספירת אצבעות בבדיקת סקירת מערכות, בין אם היא מבוצעת באופן פרטי ובין אם לאו.
ספירה שכזו תבוצע רק מקום בו נמצא כי ישנם ממצאים חריגים, דוגמת מצב בו ידוע על קיומו של סיכון גבוה למום באצבעות או איתור תסמונת השירכה במי השפיר.
אין חולק כי במקרה האמור לא ריחפה סכנה שכזו ולכן נקבע כי הרופא הבודק לא התרשל בבדיקה, חרף תוצאותיה.
בנוסף, קבע בית המשפט באמרת אגב, כי לא קיימת חובת זהירות שונה בבדיקה הנערכת באופן פרטי לעומת בדיקה המבוצעת במוסד ציבורי וכי כל בדיקה רפואית מחייבת חובת זהירות מוחלטת, ללא קשר לסוג הבדיקה או לתשלום אותו מקבל הרופא הבודק עבורה.
לסיכום, טרם ביצוע הבדיקה חשוב לקרוא היטב את החוזה ולא לצאת מנקודת הנחה, כי אם הבדיקה מבוצעת באופן פרטי או יקרה יותר מבדיקה אחרת בעלת שם דומה, הרי שהינה בהכרח מקיפה ומדויקת יותר.
בכל מקרה של החרגה, בדומה לנסיבותיו של מקרה זה, יש לשאול את הרופא הבודק על המשמעויות העולות מכך ולקבל מידע מקיף על אפשרות של ביצוע בדיקות נוספות ומקיפות יותר במידת הצורך.
במידה ואת חושדת שנפלת קורבן לרשלנות רפואית, אין סיבה לשתוק. עורכי הדין במשרד עו"ד סולר קפלינסקי צברו ניסיון רב שנים בליווי וייצוג נפגעי רשלנות רפואית ונשמח להעניק גם לך ייעוץ משפטי אישי, ללא כל התחייבות.
