רשלנות בניהול לידה הובילה לכריתת רחם
אחד הסיבוכים הקשים אשר עלולים להתרחש במהלך לידה הינו גרימת נזק לרחם, עד למצב של צורך בכריתתו ופגיעה ביכולתה של היולדת להיכנס להריון בעתיד.
במקרים בהם מתרחש סיבוך מעין זה הנושא מתגלגל לעיתים קרובות לפתחו של בית המשפט, בדמות תביעת רשלנות רפואית.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בבאר שבע בתיק לפשון מז'דה ולפשון אלכס נגד שירותי בריאות כללית, עסק בתביעה בעניין רשלנות רפואית שהגישו אישה ובעלה כנגד קופת החולים כללית, שתפעלה את בית החולים קפלן, אשר טיפל בתובעת וגרם לה נזק גוף בדמות קרע בצוואר הרחם וכריתתו של הרחם.
טענות התובעים
התובעים טוענים, כי התובעת אושפזה בבית החולים קפלן ברחובות ביום 30.11.00 בסמוך לשעה 09:00, כשהיא בשבוע ה 41 להריונה, כשבוע לאחר תאריך הלידה הצפוי, בשל מיעוט תנועות של העובר ולאחר האשפוז התברר כי קיימת הפחתה בכמות מי השפיר.
לטענת התובעים, רופאי בית החולים החליטו כי יש לסיים את ההריון על ידי החדרה של קטטר על שם "אטד" ATAD RIPENER DEVICE. זהו מעין בלון צינורי אשר מוחדר לצוואר הרחם, שם מוגדל נפחו. הבלון יוצר לחץ על צוואר הרחם, אשר מתרחב בתגובה וגורם להחלקת הבלון החוצה.
באותו מעמד אמרה התובעת כי חשבה שתעבור ניתוח קיסרי, אך הרופא טען שאין צורך בניתוח ודי בשימוש בקטטר. לאחר מספר שעות, כאשר הלידה לא התקדמה, ביקשה התובעת לעבור ניתוח קיסרי ונאמר לה כי הניתוח יתבצע רק במידה והלידה לא תתרחש תוך מספר שעות.
בחלוף מספר שעות נוספות ניסו הרופאים לזרז את הלידה על ידי מתן עירוי פיטוצין, שהינו חומר אשר גורם להתכווצויות חזקות של שריר הרחם ולצירים תכופים וארוכים, הכואבים יותר מצירים רגילים. התובעת סבלה כאבים קשים וביקשה לקבל זריקה נוספת של אפידורל.
לטענת התובעים, רופאי בית החולים איחרו להבחין כי הקטטר יצא ממקומו ורק כיום וחצי לאחר האשפוז, כאשר בעלה הוא זה שהבחין כי בשקית השתן נאגר שתן דמי, הועברה האישה לניתוח.
כן טוענים התובעים, כי שימוש בפיטוצין עלול לגרום לקרע בצוואר הרחם וכי את הלידה הראשונה ביצעה האישה בניתוח קיסרי, בשל חשש כי ראש העובר גדול מדי לפתח הרחם.
מאחר וממדי העובר הראשון היו זהים לממדי העובר השני ועובדה זו נרשמה בטופס הקבלה של התובעת לבית החולים, היה טעם לבצע ניתוח קיסרי גם בלידה השנייה.
בנוסף טענו התובעים, כי לא הוסברו להם הסיכונים הכרוכים בלידה בהשראת פיטוצין וכי התובעת לא חתמה על טופס הסכמה ללידה שכזו, כי הרופאים התעלמו מסימנים אשר העידו על מצוקת העובר וכי עקב השימוש בפיטוצין נגרם לתובעת קרע ברחם שהביא לכריתתו וכעת בכדי להביא ילדים נוספים לעולם יצטרכו לפנות אל אם פונדקאית.
פרופסור י' שנקר מטעם התובעת טען, כי התנהלות הרופאים לא הייתה תקינה וד"ר בן ציון, רופא פסיכיאטר מטעם התובעת טען, כי היולדת סובלת מדיכאון מתמשך ומנכות מינית ונפשית בשיעור של 30%.
טענות הנתבעת
הנתבעת, שירותי בריאות כללית, הכחישה את טענות התובעים בדבר רשלנות בלידה או בסמוך אליה.
לדידה, התובעת קיבלה הסברים מפורטים באשר לסיכונים הכרוכים בביצוע ניתוח קיסרי אל מול לידה וגינאלית. היולדת בחרה בלידה רגילה ולא הייתה קיימת כל מניעה רפואית לאפשר לה ללדת בלידה כזו.
הנתבעת טענה, כי משקל העובר היה קטן ולא כפי שטוענת התובעת וכי לא בוצע שימוש בקטטר אטד, אלא בקטטר אמברי, שגם הוא קטטר בלון אך השליטה עליו גבוהה יותר, אשר הביא לפתיחה הרצויה של צוואר הרחם, כי תרופות הזירוז היו נחוצות וכי רק לקראת סוף הלידה התעוררו סימנים למצוקה עוברית אשר הובילו לביצוע הניתוח.
לבסוף טענה הנתבעת, כי הקרע ברחם אינו רשלנות וכי נעשה כל מה שניתן למניעת היווצרותו. כן הכחישה הנתבעת את הנזקים להם טענו התובעים.
המומחה מטעם ההגנה, פרופסור גונן אוהל, טען כי החלטת הרופאים לסיים את ההיריון על ידי זירוז הייתה מוצדקת בנסיבות המקרה, כי הרופאים פעלו ללא דופי והתובעת קיבלה טיפול מקצועי ומיומן והנזק שנגרם הוא בגדר הסיכונים אשר הוסברו לתובעת.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט קבע, כי ארעה רשלנות רפואית בטיפול שהעניקה הנתבעת לתובעת לכל אורך הדרך, החל בהחלטה לגבי סוג הלידה ועד להליך שהביא לבסוף לכריתת הרחם.
לאור האמור פסק בית המשפט פיצויים בגין ראשי הנזק הבאים:
- הפסד כושר השתכרות גלובאלי - 50,000 ₪.
- סיעוד ועזרת הזולת - 15,000 ₪.
- הוצאות רפואיות - 2,500 ₪.
- כאב וסבל - 375,000 ₪.
- פגיעה באוטונומיה - 100,000 ₪.
- הוצאות משפט - 15,000 ₪.
סך כל הפיצויים שנפסקו עמד על 557,000 ₪ בתוספת שכר טרחת עורך דין.
תשובות מקצועיות מעורכי דין בנושא
באתרנו ניתן למצוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו עורכי דין ומומחים רפואיים וזאת בהתבסס על נסיונם הרב בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
לאורך השנים עורכי הדין שלנו טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב הפונים למשרדנו מתעניינים בדרך כלל בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
לפנייך תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית בניהול לידה ובפרט כזאת שגרמה לקרע ברחם והזכויות המגיעות לך בכל מקרה של חשש מפני התרשלות בלידה.
האם חובה לאחר ניתוח קיסרי בלידה ראשונה ללדת בלידה שנייה בניתוח קיסרי?
לא.
לאחר ניתוח קיסרי בהריון ראשון קיים תמיד חשש מפני קרע ברחם בלידה השנייה, ככל שהיא תתבצע באופן רגיל ולא בניתוח קיסרי.
אולם, לאחר לידה ראשונה בניתוח קיסרי בהחלט ניתן בחלק מן המקרים לבצע ניסיון ללידה רגילה וגינאלית TOLAC - Trial of Labor after Cesarean ורוב הנשים גם יצליחו ללדת בדרך זו. כמובן שעל הרופא אשר מנהל את הלידה מוטלת החובה להסביר ליולדת על הסיכונים והסיכויים ולקבל את הסכמתה לביצוע לידה רגילה.
השיקולים אשר על הרופא המיילד לשקול בהחלטה אם לבצע ניסיון ללידה רגילה לאחר לידה בניתוח הקיסרי הינם מגוונים והסיבה לניתוח הקיסרי בהריון הקודם הינה חשובה מאוד - אם הניתוח הקיסרי בוצע בשל סיבוך בלידה או היתקעות של העובר בתעלת הלידה, יש סיכון גדול יותר בלידה רגילה בהשוואה למשל לניתוח קיסרי קודם שבוצע בשל תינוק גדול במיוחד, שאז בהחלט ניתן לשקול ניסיון של לידה רגילה שנייה.
גם לגיל ההיריון בניתוח הקיסרי בהריון הראשון יש משמעות. ככל שההיריון היה צעיר יותר בזמן הניתוח הקיסרי, כך עולה הסיכון לקרע ברחם בלידה השנייה והרופא ישקול ניתוח קיסרי גם בלידה זו.
לזמן שחלף מאז הלידה הראשונה בניתוח קיסרי משמעות רבה. שכן, בלידה שנייה שמתרחשת בפרק זמן של פחות משנה וחצי מהניתוח הקיסרי הראשון יש חשש ממשי שהצלקת ברחם מהניתוח עדיין חלשה יחסית ועלולה להיקרע. גם למשקל העובר יש חשיבות משום שבעוברים גדולים הסיכון לקרע ברחם גדול יותר ומכאן שההחלטה על ניסיון ללידה נרתיקית הינה מסוכנת יותר.
הרופא אשר מנהל את הלידה אמור לשקלל את כל הנתונים, להסביר לאישה על האפשרות לבצע ניסיון ללידה רגילה, הסיכונים הכרוכים בכך ולקבל את הסכמתה ללידה כזו. כמובן שעל הצוות להיות במקרה כזה עירני במיוחד לאפשרות של קרע ברחם וככל שהוא מתרחש לאבחנו במהירות ולעבור מיד לניתוח קיסרי, על מנת שלא לסכן את העובר ואת היולדת.
במהלך הלידה הראשונה שלי המיילדת לחצה לי על הבטן חזק מאוד בניסיון לקדם את הלידה כמה פעמים, זמן קצר לאחר מכן אבחנו לי קרע ברחם ועברתי ניתוח קיסרי בהול. האם זו רשלנות רפואית?
ההליך של לחיצה על דופן בטן היולדת בניסיון לקדם לידה היה מקובל במשך שנים רבות וידוע בספרות הרפואית כלחץ פונדאלי או Kristeller Maneuvers. בשנת 2018 ארגון הבריאות העולמי המליץ לחדול מלבצע את הפעולה של לחץ פונדאלי בשלב השני של הלידה מחשש לקרע ברחם וכיום פעולה זו פחות מקובלת ושנויה במחלוקת.
כדי להעריך אם הייתה התרשלות במקרה שלך, האם הקרע ברחם נובע מהתרשלות זו ומה הנזק שנגרם, יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהלידה ולאחריה ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום המיילדות והגניקולוגיה.
בתום הלידה השנייה שלי שהייתה ארוכה וקשה התלוננתי המון במחלקת יולדות על כאבי בטן עזים וחולשה, כעבור שעות נבדקתי על ידי רופאה ואז אבחנו קרע ברחם והורידו אותי לניתוח חירום עם סכנת חיים וכרתו את הרחם, איך מבררים לגבי תביעת רשלנות רפואית במקרה הזה?
אחד הסיבוכים הקשים העלולים להתרחש בלידה הינו קרע של הרחם. הסיבוך שכיח יותר במקרים של ניסיון ללידה רגילה לאחר ניתוח קיסרי, אולם עלול להתרחש גם ללא היסטוריה של ניתוחים קיסריים.
לא כל קרע שמתרחש במהלך לידה הינו תוצאה של התרשלות בניהול בלידה, אולם על הרופאים והצוות להיות ערניים לאפשרות של סיבוך זה. שכן, איחור באבחון של קרע ברחם עלול להסתיים בכריתת הרחם ואף במוות של המטופלת במקרים קיצוניים, בעוד שאבחנה מוקדמת של קרע ברחם בשלבים ראשונים מאפשרת תפירה של הקרע תוך שימור הרחם.
יש לבחון במקרה שלך האם נבדקת כראוי לקראת תום הלידה, האם נלקחו מדדים של לחץ דם ודופק ומה היו המדדים, האם נבדקת באיחור על ידי רופא, האם בוצעה בדיקת אולטרסאונד שיכולה לאתר את הקרע והדימום ועוד.
כדי לברר את המקרה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי מהלידה ולאחריה ולהתייעץ עם מומחה בתחום המיילדות והגניקולוגיה להערכת איכות הטיפול הרפואי והקשר בין ההתרשלות ככל שקיימת לנזק של אובדן הרחם.
פגיעה בלידה אשר הובילה לכריתת רחם או לגרימת נזק לכושר הפריון הינה בעלת משקל רב, בפרט אצל נשים צעירות. בכל אירוע כזה מומלץ ורצוי לבחון את המקרה בעזרת עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית וזאת על מנת לברר האם קיימת עילה להגשת תביעה ומהם סיכויי ההצלחה של התביעה.
