בדיקת מי שפיר: רשלנות רפואית וחשיבות הבדיקה בהריון

מה זה בדיקת מי שפיר?

בדיקת מי שפיר או דיקור מי שפיר הנה פרוצדורה רפואית שגרתית וחשובה מאוד המומלצת עבור כל אישה בכל הריון ללא יוצא מן הכלל. מחובתו של רופא הנשים המלווה את ההורים במהלך ההריון להסביר להורים אודות חשיבותה הרבה של בדיקת מי שפיר, במיוחד לאור האפשרות לאבחן באמצעותה אלפי מוטציות גנטיות משמעותיות בעובר – כבר במהלך חודשי ההריון הראשונים.

בדיקה זו מתבצעת החל מהשבוע ה-13 להריון ומטרתה זיהוי מומים מולדים גנטיים. הבדיקה מתבצעת כאשר בהריון מסוים יש סיכון מוגבר לעוברים הנושאים מחלות גנטיות שונות והיא אינה יכולה לגלות את כל המחלות הגנטיות ואף עלולה להביא להפלה.

דיקור מי שפיר היא פרוצדורה שקיימת כבר מעל ל-100 שנה ומאז שהומצאה ועד היום עברה גלגולים רבים. מזה שנים שהבדיקה משמשת בראש ובראשונה לצורך אנליזה גנטית המאפשרת אבחון של אינספור מוטציות גנטיות והפרעות כרומוזומליות, שעלולות לפגוע בעובר ולהתבטא בתסמונות גנטיות.

מדובר בין היתר על פיגור שכלי, אוטיזם, מומים בלב ובמערכות פנימיות נוספות בגוף, אפילפסיה, פגיעות שלד, הפרעות פסיכיאטריות ועוד.

בדיקת מי השפיר מאפשרת לא רק לבצע בדיקה גנטית, אלא גם לבדוק אם העובר נחשף לזיהומים כגון CMV ולדגום מרקרים שיכולים להעיד על מחלות שונות. לאחר הדיקור, מי השפיר לרוב נלקחים לצורך בדיקה גנטית של העובר, על ידי שימוש בשיטת הצ'יפ הגנטי או בשיטת ריצוף אקסום.

פסק דין בנושא בדיקת מי שפיר לדוגמה

פסק הדין מאיה בן דוד (קטינה), צביה בן דוד, דני בן דוד נ' ד"ר אייל ענטבי וקופת חולים מאוחדת עסק בתביעת רשלנות רפואית שהוגשה בגין הולדה בעוולה של התובעת מס' 1 אשר נולדה כשהיא סובלת מתסמונת דאון ופיגור התפתחותי, מוטורי ושכלי.

התובעת מספר 2, צביה בן דוד, הייתה בהריון בפעם החמישית כאשר שלושת ההריונות הראשונים הסתיימו בהפלת העובר וההריון הרביעי עבר בשלום. התובעת עברה טיפולי פוריות מיקרומניפולציה מסוג ICSI בהם מוזרק זרעון בודד לתוך ביצית. שלושה עוברים נקלטו ובניגוד להמלצת הרופאים סירבה התובעת לדילול עוברים. התובעת הייתה במעקב אצל הנתבע מתאריך 04.03.04.

בהתאם להמלצת ד"ר ענטבי עברה התובעת ביום 10.06.04 סקירת מערכות לשלילת מומים אצל רופא אחר. שניים מהעוברים נמצאו תקינים ואצל העובר האחרון נמצא ממצא חריג עם הפניה לרופא המטפל והערה כי יש לשקול ייעוץ גנטי ובדיקת אקו-לב לעובר.

התובעת הגיעה עם הממצאים לד"ר ענטבי ביום 17.06.04, אשר לטענת התובעים ביטל את חשיבות הבדיקה. ביום 30.08.04 בניתוח קיסרינולדו בן ובת במצב תקין ובת נוספת אשר סובלת מתסמונת דאון ופיגור התפתחותי, מוטורי ושכלי.

פתח בשילייה בשל דלקת מי שפיר ונזק מוחי לעובר בניתוח קיסרי מאוחר

תביעות בתחום של רשלנות בלידה מערבות מטבע הדברים סיפורים אנושיים קשים ובמרבית המקרים מדובר בנזק בקנה מידה רב לאם או לתינוק.

פסק הדין שניתן בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים בעניין רן כהן (קטין), אלי כהן ואסתר כהן נ' עיריית תל אביב-יפו ומדינת ישראל, עסק בערעור שהגישו רן והוריו על פסיקה של בית המשפט המחוזי באותו עניין, כאשר התביעה המקורית נגעה למקרה של רשלנות רפואית מצד הנתבעים שגרמה לפגיעה מוחית אצל התובע.

אסתר כהן בהיותה בשבוע ה-34 להריון הגיעה לבית היולדות הקריה בתל אביב, כשהיא סובלת מדימום ושליית פתח מרכזית. שיליית פתח הוא מצב בו השלייה ממוקמת בפתח הרחם ומכסה אותו לחלוטין. מצב זה עלול לגרום לדימומים ולהיפרדות שלייה ודורש ניתוח קיסרי, שיכול שיהיה דחוף או מתוכנן, תלוי בנסיבות.

בבית היולדות קיבלה כהן עירוי דם והוחזקה במצב של שמירת הריון, מלווה בטיפול תרופתי שמטרתו להפסיק את התכווצויות הרחם ולהגביר את בשלות הריאות של העובר. בבדיקה ראשונית שבוצעה באם ובעובר נראה כי הכל תקין, אולם לאחר מכן אירע דימום חזק.

כשלושה ימים לאחר מכן נמצא כי חלה ירידה בהמוגלובין של המערערת, ירידה בערכי האסטריול בשתן המערערת, חום חד פעמי שעלה וירד (זיז חום) וכן הפרשה מוגלתית בעלת ריח רע מהנרתיק. בעובר נתגלה דופק מהיר שהביא לביצוע ניתוח קיסרי דחוף.

חשיבות בדיקת מי שפיר בכל הריון

דיקור מי שפיר קיים בעולמנו מאז שנת 1877 ובהתחלה נעשה בו שימוש בכלל כצעד טיפולי להצטברות עודפת של מי שפיר ברחם. מאז ועד היום הבדיקה עברה גלגולים רבים וכיום קיימת חובה להסביר בכל הריון, ללא יוצא מן הכלל, על חשיבותה הרבה של הבדיקה לצורך אבחון אפשרי של פגיעות גנטיות בעובר.

מאז שנות ה-60 החלו להתפתח שיטות גנטיות שאפשרו לקבל מידע על מבנה הכרומוזומים. בשנים אלה היתה נפוצה בעיקר בדיקת קריוטיפ שאפשרה לאבחן מספר מצומצם של תסמונות גנטיות, כמו תסמונת דאון.

משנות ה-60 ועד היום, לאור התקדמות הטכנולוגיה, פרויקט מיפוי הגנום האנושי והמחקר הגנטי הרב שנעשה, בדיקת מי השפיר השתכללה אף יותר וכיום היא משמשת בראש ובראשונה לצורך אנליזה גנטית שמאפשרת אבחון של אינספור שינויים כרומוזומליים וגנטיים שיכולים לפגוע בעובר ולגרום לו למחלות ותסמונות שונות.

מזה שנים נהוג לבצע אנליזה גנטית באמצעות צ'יפ גנטי [CMA] בכל בדיקת מי שפיר, כאשר בדיקה זאת עשויה לאבחן פגיעה גנטית משמעותית ב-1 מכל 102 הריונות "בריאים" ו"תקינים" לכאורה, ועובדה זאת חשובה לצורך קבלת החלטה מושכלת על ידי ההורים, לגבי ביצוע בדיקת מי שפיר במהלך מעקב ההריון.

לאור האמור, חשוב שהרופאים יסביר על כך להורים וייתנו להם את המידע העובדתי החשוב, בתחילתו של כל מעקב הריון כפי שנסביר באריכות בסקירה שלפניך.

בסקירה שלפניכם מסביר עורך הדין עופר סולר אודות חשיבותה הרבה של הבדיקה וחובתו של רופא הנשים, המלווה את מעקב ההריון, להסביר להורים אודות הבדיקה בכל הריון ללא יוצא מן הכלל.