לצורך קבלת פיצוי במקרה של נזקי גוף עקב תאונת דרכים יש צורך לשכנע את בית המשפט כי הנזק שנגרם מקורו בתאונה. בנסיבות אלה יש להוכיח, כי הרכב לא היווה רק זירה להתרחשות פגיעה אשר היתה עשויה להתרחש בכל מקום אחר וארעה במקרה ברכב בזמן נסיעה.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בעניין ל.ו נ' דולב חברה לביטוח בע"מ ואבנר אגודה לביטוח נפגעי רכב בע"מ עסק בתביעה שהגישו אשתו וילדיו של המנוח מ.ו ז"ל אשר נהרג בתאונת דרכים, כנגד מי שביטחו את הרכב בו נהג בביטוח חובה.
לחצו כאן לקריאה בנושא: פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים קטלנית
הרקע העובדתי
התובע המנוח, יליד 1925 נמצא ביום 13.02.96 כשהוא חסר הכרה במושב הנהג במכוניתו לאחר שהמכונית פגעה קלות בקיר של מוסך.
בדרך לבית החולים נפטר ויטנר כשהוא מותיר אחריו אישה וילדים. המנוח נבדק לאחר המוות על ידי פתולוג שלא ערך נתיחה לאחר המוות ולא יכול היה לקבוע את סיבת המוות מאחר ולא אותרו כל מאפיינים חיצוניים.
בית המשפט נדרש לשאלה האם המנוח מת כתוצאה מתאונת דרכים כפי שהיא מוגדרת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בכדי להכריע בסוגיה זו יש לקבוע האם קיים קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי בין המוות לבין הנסיעה במכונית, קרי האם המוות נגרם כתוצאה מהתאונה.
