מוות ברכב עקב היתקלות בקיר מוסך - הוכר כתאונה?
לצורך קבלת פיצוי במקרה של נזקי גוף עקב תאונת דרכים יש צורך לשכנע את בית המשפט כי הנזק שנגרם מקורו בתאונה. בנסיבות אלה יש להוכיח, כי הרכב לא היווה רק זירה להתרחשות פגיעה אשר היתה עשויה להתרחש בכל מקום אחר וארעה במקרה ברכב בזמן נסיעה.
פסק הדין שניתן בבית משפט השלום בעניין ל.ו נ' דולב חברה לביטוח בע"מ ואבנר אגודה לביטוח נפגעי רכב בע"מ עסק בתביעה שהגישו אשתו וילדיו של המנוח מ.ו ז"ל אשר נהרג בתאונת דרכים, כנגד מי שביטחו את הרכב בו נהג בביטוח חובה.
לחצו כאן לקריאה בנושא: פיצויים למשפחת הרוג בתאונת דרכים קטלנית
הרקע העובדתי
התובע המנוח, יליד 1925 נמצא ביום 13.02.96 כשהוא חסר הכרה במושב הנהג במכוניתו לאחר שהמכונית פגעה קלות בקיר של מוסך.
בדרך לבית החולים נפטר ויטנר כשהוא מותיר אחריו אישה וילדים. המנוח נבדק לאחר המוות על ידי פתולוג שלא ערך נתיחה לאחר המוות ולא יכול היה לקבוע את סיבת המוות מאחר ולא אותרו כל מאפיינים חיצוניים.
בית המשפט נדרש לשאלה האם המנוח מת כתוצאה מתאונת דרכים כפי שהיא מוגדרת בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים. בכדי להכריע בסוגיה זו יש לקבוע האם קיים קשר סיבתי, עובדתי ומשפטי בין המוות לבין הנסיעה במכונית, קרי האם המוות נגרם כתוצאה מהתאונה.
מסקנות המומחה הרפואי מטעם בית המשפט
בית המשפט מינה את ד"ר מוריס רוגב, מומחה בתחום הפתולוגי, כדי לחוות דעתו לגבי סיבת הפטירה והקשר בינה לבין שימוש ברכב.
המומחה סבר כי המנוח נפטר עקב צליפת שוט - whiplash שגרמה נזק לעורקים הצווארים ולחוט השדרה.
עם זאת, לעניין תיעוד רפואי העיד ד"ר רוגב כי רשומות רפואיות עליהן נסמך לוקות בחסר, כאשר בעיקר חסר מידע באשר לנזקים פנימיים שהיו יכולים להיגרם כתוצאה מהתאונה או לגבי מצב חולני שהיה עשוי לגרום למותו של המנוח ללא קשר לתאונה.
אמנם, לפי התיק הרפואי התובע המנוח סבל מתופעות דוגמת סכרת, יתר לחץ דם, עודף משקל, עודף כולסטרול ושומנים בדם, אך ד"ר רוגב קבע כי במקרה זה לא ניתן אף לשער כי חוליים אלה הינם בבחינת גורמים שהיו יכולים להביא למוות פתאומי.
לפיכך, הגיע ד"ר רוגב למסקנה כי המוות נגרם מצליפת שוט עקב תאונת דרכים וכי זו הסיבה הסבירה ביותר למוות, תוך שהוא מציין כי אין המדובר בקביעה עובדתית אלא תוצאה של מאזן הסתברויות.
הכרעת הערכאה המשפטית
בית המשפט לא קיבל קביעה זו של המומחה הרפואי מטעמו.
ככלל, בית המשפט מסתמך על חוות דעת מומחה רפואי מטעמו כאשר לצורך קביעה מסוימת דרושה מומחיות מיוחדת אותה אין לשופט ומצויה בידי מומחה.
מלאכת הסקת מסקנות מעובדות הינה מומחיות של בית המשפט ואין להאציל אותה לאחר ובנוסף, זוהי זכותם של הצדדים כי בית המשפט יחליט בעניינם.
בית המשפט קבע, כי במקרה זה המומחה הסיק מסקנות שאינן מתחייבות מהעובדות, קרי באותה מידה יכול היה להסיק מסקנה שונה וכן התעלם מעובדות ומנסיבות שמחייבות להגיע למסקנה אשר שוללת את התוצאה אליה הגיע.
בקביעתו לעניין צליפת השוט, פגיעה זו נגרמת כתוצאה מבלימה או האטה פתאומית בתנועת רכב כאשר הנהג חגור.
במקרה זה סימני הפגיעה על המכונית הם קלים ביותר ולא נראה כי המגע של הרכב עם הקיר גרם לחבטה חזקה מספיק כדי שתתרחש פגיעה שכזו והתביעה לא הביאה כל ראיה לבלימה או עצירה פתאומית.
אמנם, מוות טבעי במהלך נהיגה הינו נדיר יחסית למוות לא טבעי במהלך נהיגה, אך במקרה זה המנוח היה אדם מבוגר שסבל ממחלות מוחיות וקרדיאליות - וסקולריות ואשר הפסיק את הטיפול הרפואי שקיבל על דעת עצמו.
אשר על כן קבע בית המשפט, כי מותו של המנוח לא נגרם בשל תאונת דרכים ודחה את התביעה כנגד הנתבעות.
בכל פגיעה עקב תאונת דרכים יש לפנות בשלב מוקדם ככל הניתן אל עורך דין מנוסה בתחום הנזיקין לצורך קבלת ייעוץ והכוונה.
נפגעת עקב תאונת דרכים? לחץ לקבלת ייעוץ משפטי
קיראו מידע ומאמרים נוספים באתר
תלמידה נפטרה ממכת חום - עקב רשלנות נהג אוטובוס
- האם אירוע מותה הטראגי של תלמידה אשר הושארה באוטובוס ההסעות הוכר כתאונת דרכים? - לחצו לקריאת תקציר פסק הדין ונימוקי בית המשפט...
