מקרי רשלנות בביצוע בדיקת מי שפיר
מעקב רפואי בזמן הריון כולל ביצוע בדיקות רבות שמטרתן לוודא כי ההריון מתנהל ומתקדם באופן תקין, לבדוק את מצב העובר והאם ולאבחן ולטפל בבעיות במקרה הצורך. אחת הבדיקות המבוצעות לעיתים תכופות בכדי לאתר ולבדוק את קיומם של מומים בעובר היא בדיקת מי שפיר או Amniocentesis. באמצעות הבדיקה ניתן לזהות מחלות גנטיות ומצבים רפואיים כגון: תסמונת דאון, תסמונת X שביר, טאי זקס ובעיות נוספות שמקורן בכרומוזומים פגומים.
במהלך הבדיקה הרופא מתבונן בתחילה בשיליה, בעובר ובמי השפיר על ידי מכשיר אולטרה סאונד ולאחר חיטוי מחדיר מחט לאזור מי השפיר כדי לשאוב מהם לצורך בדיקת מעבדה. בדיקת מי שפיר עלולה להיות כרוכה בסיכונים ובסיבוכים לעובר ולאמו אם לא מבצעים אותה כהלכה, אלו כוללים זיהום, ירידת מים ופגיעה בעובר.
יחד עם זאת, התרחשותו של סיכון לא תהווה בהכרח רשלנות שכן לצורך הגשת תביעה בעניין זה יש להוכיח את האלמנטים הקבועים בסעיף 35 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968 הכוללים חובת זהירות מושגית וקונקרטית, הפרה של חובת הזהירות, נזק וקשר סיבתי בין הנזק והפרת החובה.
מקרי רשלנות רפואית בביצוע בדיקת מי שפיר Amniocentesis
מקרי רשלנות רפואית בביצוע בדיקת מי שפיר יכולים לבוא לידי ביטוי במספר דרכים שונות.
למרות שהבדיקה כרוכה בסיכונים כאלה ואחרים, אותם מסביר הרופא למטופלת בטרם ביצועה, הרי שהיא ממולצת לביצוע לנשים הנמצאות בקבוצת סיכון. בדיקה זו נעשית במסגרת מעקב הריון, החל מהשבוע ה-13 להריון ובין השבועות ה-15 ל-20.
הבדיקה מומלצת למי שהבדיקות הביוכימיות שלה בשליש הראשון ובשני ותוצאות האולטרה סאונד שלה אינן תקינות, קיומו של ליקוי גנטי במשפחה של אחד מבני הזוג וכאשר האם מעל גיל 35.
>>> פורום רשלנות רפואית - בהנהלת עו"ד עופר סולר <<<
באופן זה רשלנות בבדיקה יכולה להיות בהיעדר הפניה לביצוע הבדיקה של מי שנמצאת בקבוצת סיכון, או ביצוע הבדיקה בשלב מוקדם או מתקדם מדי של ההריון. רשלנות נפוצה אחרת בבדיקה היא אי הקפדה על שימוש במחט סטרילית או היעדר חיטוי של מקום הדיקור שיכולה לגרום לאחר מכן להווצרות זיהום קשה.
מקרי רשלנות אחרים מתרחשים עקב יצירת נקב גדול מדי שגורם לירידת מים שעלולה להוביל להפלה ולמותו של העובר משום הכמות הנמוכה מדי של מי השפיר ברחם.
במקרים אחרים, למרות ביצוע הבדיקה כהלכה מבחינת הפרוצדורה הרפואית, הרופאים מתרשלים בפענוח ממצאי הבדיקה ואינם מאבחנים כראוי את קיומו של מום חמור בעובר, מה שמוביל להולדתו של ילד הסובל מפגיעה רב מערכתית חמורה וקשה.
לאורך השנים נתקלנו גם במקרים שבהם הרופא שביצע את הבדיקה התרשל בשימוש במכשיר האולטרסאונד ובשל כך ביצע דיקור לא מדוייק, וגרם נזק מיותר לאם ו/או לעובר הנמצא ברחמה.
קיראו בהרחבה על: אחריות רופא מטפל לתסמונת דאון שלא אובחנה בבדיקת מי שפיר
פסק דין שעסק במקרה רשלנות בביצוע בדיקת מי שפיר
ת"א 328/94 אלחייני ואח' נ' הסתדרות מדיצינית הדסה - בשנת 1985 הופנתה אמה של התובעת, על רקע גילה לביצוע בדיקת מי שפיר בשבוע ה-17 להריונה, לאחר הבדיקה נמשך ההריון באופן תקין אומנם אחרי הלידה הבחינה האם שעינה של התובעת סגורה ואובחן כי היא סובלת מבעיה שהותירה אותה עם עיוורון בעין שמאל.
התובעים טוענים שהנתבעים התרשלו בביצוע בדיקת מי השפיר של התובעת לאור העובדה שהיא לא בוצעה בליווי מתמיד של אולטרה סאונד ולכן הדיקור הרשלני גרם לעיוורון.
כבוד שופט בית המשפט המחוזי בירושלים מר עזרא קמא קיבל את התביעה וקבע שאומנם התקנות וההוראות לאופן ביצוע הבדיקה שונו מספר פעמים אך לאור העובדה שבדיקור הראשון נשאב חומר לא תקין היה על הרופא לבצע בדיקת אולטרה סאונד נוספת לפני הדיקור השני.
ליחצו כאן לקבלת יעוץ משפטי במקרה של רשלנות רפואית
לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253