בתחילת שנת 1997 החליטה להגשים את חלומה ולעבור ניתוח למתיחת בטן. התובעת פנתה לרופא אחר ממנו קיבלה פרטים נוספים על ההליך וכן הצעת מחיר וביום 31.3.1997 התקיימה פגישה ראשונה בין שלום לשפלן במרפאתו בהרצליה מדיקל סנטר.

התובעת קיבלה טופס פניה לייעוץ, בו נתבקשה למלא פרטים אישיים כגון שימוש בתרופות, גובה, משקל וכן לגבי איזה הליך היא מבקשת ייעוץ. טופס זה ניתן לשפלן ללא העתק לתובעת.

השניים ערכו פגישה של כארבעים דקות במהלכה נבדקה התובעת על ידי הנתבע, נאמר לה היכן תישאר הצלקת וניתנה לה הצעת מחיר כאשר היעד הוא השגת בטן שטוחה. בתום הפגישה ניתנה לתובעת חוברת בה מוסברים הסיכונים הכרוכים בניתוח פלסטי באופן כללי, בתוספת תת פרק ספציפי הנוגע למתיחת בטן.

בפרק זה מוזכר כי ישנן סיבות רבות לבטן שטוחה או נפולה וכי לפני ביצוע ניתוח לתיקון המצב הקיים יש לאבחן את הגורם לו ולבחור את הדרך לשיפור.

עוד נכתב כי הניתוח משלב בדרך כלל הסרת עודפי עור, הידוק שרירים וקשירתם וכן שאיבת שומן מיותר.

בחוברת פורט עוד לגבי הניתוח עצמו, תקופת ההחלמה והצלקת שנותרת, כאשר לפי החוברת אפשר לכוון את מקומה המדויק וליצור מצב בו הצלקת תוצנע מתחת לבגד ים או בגד תחתון אחר.

כן פורטו הסיבוכים האפשריים כתוצאה מהניתוח והאפשרות לביצוע ניתוח בשיטה האנדוסקופית - החדרת מצלמה זעירה אל מתחת לעור המסייעת בהידוק השרירים.

ביצוע הניתוח בשיטה האנדוסקופית, כך הוסבר בחוברת, גורם לצלקות קטנות יותר. לבסוף נכתב בחוברת ההסבר, כי במקרים קלים ניתן לבצע שאיבת שומן פשוטה בלבד, אשר גורמת לצלקות מזעריות ויכולה להניב תוצאות מצוינות.

התובעת פגשה ברופא הנתבע שנית ביום 07.04.97, פגישה זו הייתה קצרה ביותר ובה נקבעו פרטי התשלום ומועד הניתוח. לטענת התובעת, הנתבע שאל אותה אם קראה את החוברת ולטענת הנתבע הוא מסר לה פרטים נוספים, אך לא הציג כל רישום הנוגע לכך.

כיומיים לפני הניתוח הגיעה התובעת לחתום על טפסי הסכמה ולהסדיר את התשלום. לטענתה, שפלן לא נכח במעמד החתימה, אך לטענתו הוא היה שם.

ביום הניתוח, 16.04.97 הגיעה התובעת למדיקל סנטר שם חתמה על טופס הסכמה נוסף, שוב ללא נוכחות הרופא. הניתוח ערך שלוש שעות ובמהלכו נשאב שומן מהירכיים והמותניים וקטע קטן של עור נכרת מהבטן התחתונה.

במהלך הניתוח לא נעשה כל טיפול בשרירי הבטן ולתובעת נותרה צלקת של 20 ס"מ מעל שיער הערווה אשר בצידה עודפי עור נראים לעין.

למחרת הניתוח שוחררה התובעת ובשבועות הבאים הוצאו הנקז והתפרים, אך נראה היה כי הבטן נראית כבעבר ולא חל כל שיפור. 

בביקורות הבאות המליץ שפלן על ביצוע ניתוח מתקן בעלות פחותה. במכתב שקיבלה מהמרכז הרפואי הבינה המנותחת כי כלל לא בוצע בה ניתוח מתיחת בטן פורמאלי אלא "סוג של מתיחת בטן".

התובעת טענה, כי לא קיבלה הסברים מלאים וראויים על הסיבוכים הכרוכים בניתוח ובפרט אודות הסיבוכים ותופעות הלוואי מהם סבלה וביססה את תביעת הרשלנות הרפואית שהגישה כנגד הרופא בעיקר על טענה זו.

פסיקת בית המשפט לגבי הפיצויים

בתום שמיעת עדויות הצדדים קיבל בית המשפט את טענות התובעת, לפיהן ד"ר שפלן הפר את חובת הגילוי כלפי הנתבעת, הציג בפניה מצג שווא ולמעשה נתן לה טיפול רפואי ללא הסכמה מדעת.

הפיצויים נקבעו כדלקמן:

בגין כאב וסבל - 125,000 ₪.

בגין פגיעה באוטונומיה - 55,000 ₪.

החזרי הוצאות הניתוח והפסדים שנגרמו בעקבותיו - 39,725 ₪

במידה ונפגעתם בשל רשלנות רפואית מומלץ מאוד לא לפעול לבד וראשית לפנות אל עורך דין בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית, על מנת שיחד תוכלו לבדוק את נסיבות המקרה, לאסוף את מלוא התיעוד הרפואי לקבל הערכה של הסיכויים לתביעת פיצויים.

אנו במשרד עורכי דין סולר קפלינסקי צברנו ניסיון של שנים בייצוג וטיפול בנפגעי רשלנות רפואית ונשמח להעניק גם לכם ייעוץ משפטי ללא התחייבות, כדי שתוכלו לממש את הזכויות המגיעות לכם בגין כל מקרה של רשלנות רפואית.

פנו עכשיו לקבלת ייעוץ משפטי!