כאב וסבל - ראש נזק בתביעות רשלנות רפואית
עברת התקף לב בזמן העבודה?
הגשת תביעת רשלנות רפואית - שלב אחר שלב
הלכת השנים האבודות בדיני נזיקין
פגיעה בזמן עבודה של פועל בניין
נפגעת בזמן ניתוח גב ונגרם לך נזק?
שיטות לביצוע ניתוח להסרת משקפיים בלייזר
רשלנות רפואית באבחון שבץ מוחי - אימתי?
הליכי גישור בתביעות רשלנות רפואית
ספינה ביפידה ומקרי רשלנות רפואית באבחון מוקדם
סרטן הקיבה לא אובחן בזמן?
התיישנות עילה לאחר תאונת דרכים - אימתי?
התיק הרפואי נעלם? - התביעה אינה נעלמת!
התמוטטות ומות מטופל עקב תיעוד רפואי לקוי
העברת נטל הראיה בתביעות רשלנות רפואית
נפגעת בגלל רשלנות רפואית בזמן שירות צבאי?
חשוב לדעת: על מחלות מקצוע
שכר טרחת עורך דין בתביעת תאונת דרכים
נגרמה לך נכות בגלל פגיעה בעבודה?
מבחן הרופא הסביר - הלכה למעשה
תשניק סב לידתי - חשוב לדעת!
עברת תאונה בזמן שירות צבאי בצה''ל?
נפגעת בזמן התנדבות ונגרמו לך נזקי גוף?
חוק זכויות החולה - פרשנות משפטית
לידת מלקחיים forceps birth


כאשר מדובר בהריונות מרובי עוברים (ארבעה עוברים ומעלה) סיכויי ההישרדות של כל העוברים ושל ההריון כולו הם נמוכים יחסית להריון רגיל, כמו כן בהריון כזה הסיכון שנשקף ממנו ליולדת הוא גבוה יותר מאשר בהריון רגיל.
שיעור ההריונות מרובי העוברים הינו גבוה כיום בעיקר במקרים של הפריה חוץ גופית בה מוחזרים מספר ביציות מופרות ולעיתים חלק גדול מהן מתפתחות לעוברים.
אחד ההליכים שניתן לבצע על מנת להפחית את הסיכון בהריון מרובה עוברים נקרא דילול עוברים, הפחתת כמות העוברים ברחם האשה ההרה וזאת כדי להגדיל את סיכויי ההישרדות של חלק מהעוברים.
ההליך אינו הליך קל מבחינה נפשית לאישה שכן בפועל מדובר בהפסקת חיי עוברים ברחמה אולם כאמור בחלק מן במקרים הוא הכרחי לשיפור סיכויי שאר העוברים והפחתת סיכון לנזק לאם.
דילול העוברים מומלץ שיתבצע בין השבוע ה-11 לשבוע ה-14 להריון (סוף חודש שלישי תחילת רביעי) על ההליך להיות מבוצע בידי רופא מומחה במוסד רפואי מוכר.
מצד אחד הדילול נחשב ליעיל משום שכאמור הוא מגדיל את סיכויי השרידות של שאר העוברים אך גם הליך זה יש בו לסכן את העוברים הנותרים כולם או חלקם וגם את האשה ההרה.
פסק הדין בת.א. 3509/01 פרוך נוהא נ’ ביה"ח אל מקאסד אל ח’ירייה עסק באשה שהייתה בהריון מרובה עוברים, ברחמה היו ארבעה עוברים. התובעת הגיע למרפאתו של ד"ר מחמוד עמאר בחברון בסמוך לנישואיה כדי לקבל טיפול שיסייע לה להיכנס להריון.
ככל שהתקדם ההריון רמת הסיכון שבו עלתה ומאחר וגרה באזור שהיה תחת סגר לא יכלה לגשת לבדיקות רפואיות בתדירות המתאימה לאשה בהריון בכלל ולאשה בהריון בסיכון גבוה בפרט.
בביקורה האחרון בבית החולים הנתבע בשבוע ה – 26 להריונה התלוננה התובעת על כאבים בגבה התחתון ועל הפרשה וגינלית דמית. התובעת נבדקה ואושפזה במחלקה טרום לידתית לצורך מנוחה בשכיבה, במהלך הלילה הכאבים גברו ואף נתנו לאישה משככי כאבים.
כשעה לאחר מכן החלה הלידה עצמה ותוך זמן קצר נולדה תינוקת ראשונה בלידת עכוז (מצב בו במקום שראש הולד יצא ראשון יוצא העכוז) במשקל של 615 גרם בלבד, לאחר מכן נולדו שאר הילודים שמשקלם נע בין 534 גרם ל- 611 גרם כאשר כולם סובלים מאפגר נמוך מאחד ( מבחן אפגר הוא מבחן הנערך לתינוקות זמן קצר לאחר לידתם בו נבדקים הדופק, הנשימה, התגובות לגירויים, צבע וכן טונוס-מתח שריר). כאשר תינוקות עם אפגר נמוך משלוש הם בעלי סיכון גבוה למוות.
לקריאה נוספת לחץ - רשלנות באבחון דלקת קרום המוח
יום לאחר מכן שוחררה האישה מבית החולים, הילודים הועברו למחלקת הפגים שם נפטרו ולא קיים כל תיעוד לגבי הטיפול שניתן להם. כתוצאה מכך נכנסה האישה לדיכאון ולכן תבעה את בית החולים בטענה של רשלנות רפואית בטיפול.
אחת הטענות המרכזיות שהעלתה התובעת היא שלא הוצגה בפניה האופציה של דילול עוברים, אמנם מאחר ומדובר בבית חולים דתי (מוסלמי) והליך זה אינו מבוצע בבית החולים היה על הרופאים להצביע בפני התובעת ובעלה על כך שקיימת אופציה כזאת ושניתן לבצע אותה בבית חולים אחר.
בבית המשפט נקבע שאופציה של דילול עוברים במקרה זה אינה טובה משמעותית מאופציה של לידה מרובת עוברים אבל היה על בית החולים לספק לאישה את המידע, אספקת המידע היא באחריות בית החולים מאחר שברגע שהאישה התקבלה לטיפול בבית החולים היא נחשבת למטופלת לכל דבר ועניין.
בית המשפט קבע כי התובעת לא קיבלה מספיק מידע על הטיפולים הרפואיים והדבר גרם לכך שניתן לה טיפול ללא הסכמתה.
מתן טיפול ללא הסכמה פוגע באוטונומיה של מי שמטפלים וזהו נזק עליו זכאי המטופל לפיצוי מצד המזיק.
בית המשפט קבע בין השאר כי בית החולים לא היה מוכן ללידה מסוג זה, הילודים הושמו כולם באותו אינקובטור ולא כל אחד באינקובטור נפרד כפי שנהוג.
כמו כן ביקר בית המשפט את הרופאים המטפלים בהם ד"ר קסרוואי על היעדר התיעוד על מצבה הרפואי המיוחד של היולדת, על היעדר העברת דיווח למשרד הבריאות על מות הילודים.
לעניין הדיכאון ממנו סבלה התובעת לא הובא בפני בית המשפט מומחה רפואי וכן לא היה ניתן להוכיח נזק.
מאחר ובמקרה זה סיכויי ההישרדות של הילודים היו נמוכים מאוד בכל מקרה עם דילול העוברים ובלעדיו וגם אם היו שורדים הין סובלים מנכויות קשות אי אפשר היה לקבוע בבירור כי בית החולים התרשל בעניין זה.
יחד עם זאת קבע בית המשפט כי בשל העובדה שבית החולים לא סיפק לאם מידע מספק וכן התרשל ברישום החסר שניהל ובהפרת הזכויות של התובעת לפי חוק זכויות החולה יש לפסוק לתובעת פיצויים בסך של 150,000 ₪ וכן לחייב את בית החולים לשאת בהוצאות המשפט ובשכר טרחת עורך הדין של התובעת.
אם את סבורה כי נפגעת עקב רשלנות רפואית מומלץ כי תתייעצי עם עורך דין מנוסה בתחום של רשלנות רפואית.
לקבלת סיוע לחץ - יעוץ משפטי