x

דיווח על תקלה

תאור תקלה:
שם:
דואר אלקטרוני:
   פנייה אישית אל עו"ד עופר סולר:
עורך דין עופר סולר

אובדן תיק רפואי לאחר ניתוח לייזר - רשלנות בטיפול

תאריך: 25/07/2011 13:53

ניתוח לייזר לשיפור הראייה והגשת תביעת רשלנות רפואית

בשנותיו האחרונות של המילניום הקודם קיבלו בני אדם רבים מרחבי העולם את האפשרות להיפטר מהכלי בו הם חמושים מדי יום ולא מרצון רב, הלא הם המשקפיים.

אפשרות זו מתבצעת בניתוח הנקרא בעברית "ניתוח תשבורת" או ניתוח להסרת משקפיים בלייזר המתבצע לרוב בטכניקת ה-Lasik ולאחריה יכול המנותח לראות ללא צורך להיעזר במשקפיים.

כיון שמדובר בעיניים שלנו, איבר חשוב לתפקוד תקין במהלך היום, אי הצלחה של הניתוח עלולה להיות הרסנית.

ככל ניתוח, גם ניתוח זה כולל סיכונים רבים ולכן, כאשר מטופל מבקש לעבור ניתוח זה עליו לקבל את כל ההסברים בדבר הסיכונים והאפשרויות האחרות שביכולתו לפעול לפיהם.

כך למשל קרה בתיק ת.א (י-ם) 11165/03 פירסט שמואל נ' הסתדרות מדיצינית הדסה שם טען התובע כי לא הוסברו לו הסיכונים הכרוכים בביצוע הניתוח, לא נבדקה התאמתו לביצוע הניתוח וכי הרופאים לא ניהלו תרשומת רפואית של הניתוחים ולכן אין ביכולתו להסתמך על הרשומות כיום.

במקרה זה, לתובע הייתה היסטוריה של בעיות ראיה. הוא פנה כבר בשנת 1984, כאשר היה בן 32, לנתבעת, ושם על פי בקשתו בוצע בו ניתוח לתיקון קוצר ראיה, הניתוח היה מסוג R.K.

לאחר כ-12 שנים, פנה שוב אל הנתבעת לאחר שמצבו התדרדר ואז עבר ניתוח נוסף לתיקון קוצר ראיה, הפעם בניתוח מסוג Lasik.

בסופו של דבר, לאחר שבע שנים מהניתוח השני, עבר ניתוח להשתלת קרנית לאחר שהניתוח השני התברר ככישלון ומצב ראייתו הידרדר.

בית המשפט קבע כי במקרים מעין אלו, בהם בית החולים מאבד את התרשומת הרפואית, יהיה עליו להוכיח כי לא הוא היה זה שגרם להידרדרות מצבו של הנפגע ובכך יקל על התקבלות התביעה בטענה של רשלנות רפואית שכן בהיעדר הנתונים יהיה קשה לבית החולים להוכיח כי פעל כשורה.

כמו כן, חזר בית המשפט על ההלכה הנהוגה ביחס לתביעות בעילת רשלנות רפואית של מנתחים והיא בחינה של התנהגות הרופא בעת הניתוח לעומת התנהגותו של מנתח סביר.

ביחס להלכה זו קבע בית המשפט כי בית החולים לא הוכיח כי פעל כראוי במהלך הניתוח ולכן קיבל את טענת ההתרשלות.

גם את טענתו של התובע בדבר אי הסברת הסיכונים הכרוכים בניתוח קיבל בית המשפט וחזר על הוראות חוק זכויות החולה המחייב הסבר מפורט למטופל בדבר הסיכונים ודרכי הפעולה האחרות בקשר לניתוח.

במקרה זה לא נמצאה כל הוכחה כי התובע יודע בדבר הסיכונים וגם לא נמצא שום טופס חתום לפיו הוא מסכים לביצוע הניתוח.

בית המשפט הוסיף שבניתוחים המבוצעים מתוך בחירה כמו ניתוחים אלו יש חובת גילוי מוגברת בדבר הסיכונים העולים מן הניתוח וכי העובדה כי המנותח מעונין לעבור את הניתוח אינה מספיקה ויש לתת לו הסברים מפורטים.

אם גם מצבך הבריאותי הידרדר לאחר ניתוח פנה בהקדם אל עורך דין לשם יעוץ משפטי בנושא רשלנות רפואית.

לקבלת הכוונה וסיוע אישי ליחצו: יעוץ משפטי
 

מאמרים וסקירה משפטית באתר:
חוק זכויות החולה - פרשנות משפטית - הסבר ופרשנות משפטית לגבי החוק שנועד להגן על זכויותיו הבסיסיות של כל אחד מאזרחי ישראל, בכל הנוגע לקבלת טיפול רפואי...
העברת נטל הראיה בתביעות רשלנות רפואית - באילו מקרים ניתן להעביר את נטל הראיה לכתפיו של הנתבע, במסגרתה של תביעת רשלנות רפואית?
ליחצו כאן להוספת תגובה
סגור



סגור