האם אירוע מוחי נגרם בשל מינון יתר של קומדין?
אירוע מוחי הוא פגיעה ברקמת המוח המתרחשת עקב ירידה באספקת הדם אליו. קיימים מספר גורמים אשר עלולים להוביל לקרות אירוע מוחי, ובהם: היצרות של כלי דם מרכזי אשר גורם בהדרגתיות למחסור באספקת הדם למוח; תסחיף שמונע זרימת דם לאיזור מסוים במוח או דימום באזור מסוים של המוח אשר פוגע בו.
במידה והחולה הגיע אל בית חולים בשלב מוקדם, ביצוע בדיקת הדמיה של המוח מאפשר להעריך מה הסיבה לאירוע המוחי שחווה. במקרים רבים, המענה הרפואי לאירוע מוחי הוא טיפול TPA שמטרתו להמיס את קריש הדם אשר מונע את מעבר הדם, בהנחה שזהו הגורם לאירוע, כך שאספקת הדם תחודש במהרה. הסכנה בטיפול כזה הינה שמינון יתר של התרופה או לקיחתה באיחור יגרמו לדליפת דם במוח ולפגיעה מוטורית עקב כך.
תרופה אשר נהוג לתת במצבים שכאלה היא הקומדין Coumadin, תכשיר למניעת קרישי דם. הקומדין עשוי להשפיע בחלון צר של זמן ולהיטיב את מצב המטופל, אך מעבר לחלון הזמן הזה השפעותיו של הקומדין עלולות להיות דימום במוח שיגרום נזק גוף משמעותי.
קראו עוד בנושא:
הרקע העובדתי
בהליך עא 7766/08 מ.מ נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות דן בית המשפט העליון בערעור על פסק דינו של המחוזי. עובדות המקרה הן שהמערערת אושפזה בבית החולים וולפסון בעקבות כאבים בחזה ודופק לא סדיר. בבית החולים טופלה המערערת בקומדין ובמהלך האשפוז לקתה באירוע מוחי שהשאיר אותה משותקת בגפיים הימניים. בעקבות כך הגישה המערערת תביעה בעילת רשלנות רפואית.
טענות הצדדים
לטענת המערערת אשר הועלתה בכתב התביעה, היא טופלה במינון יתר בקומדין אשר בעטיו נגרם לה דימום במוח ולכן נותרה משותקת. לטענת בית החולים, הנזק נגרם לא בעקבות דימום אלא בשל קריש דם במוח.
עניינה של המערערת היה סבוך כיוון שהרשומות הרפואיות שלה היו לקויות ולפיכך נוצר מצב של תיעוד רפואי חסר. בית המשפט המחוזי קבע כי הליקויים חמורים ביותר ומצא, בין היתר, כי על חלק מהמסמכים מופיעה תעודת זהות שאינה של המערערת, לא נשמרו תצלומי ה CT שנערכו לה, פענוח ה CT שנשמר בתיק אינו מתאים לזה של המערערת ולגבי יחידות ה PT לא היה ברור האם נרשמו בשניות או באחוזים.
בית המשפט הטיל את נטל ההוכחה על כתפי המשיבה - בית החולים, להוכיח כי היא לא התרשלה על אף הרשומות הלקויות שהיה בכוחן ליתן תשובה מהימנה לשאלת ההתרשלות.
חרף דברים אלה קבע בית המשפט המחוזי לבסוף, בהתבססו על עדות של מומחה רפואי מטעם בית החולים, דר' רוזפלד, כי לא התגלתה רשלנות רפואית בטיפולו של בית החולים.
האם האירוע המוחי נגרם בשל מינון יתר של קומדין? - פסיקת בית המשפט
בערעור שהוגש לבית המשפט העליון טענה המערערת, כי לאור הליקויים הרבים בלתי אפשרי לקבוע כי בית החולים לא התרשל בעניינה. בית המשפט העליון קיבל את טענתה.
בראשית פסק הדין ציין בית המשפט העליון כי מקרה זה יכול ליפול גם להגדרת סעיף 41 לפקודת הנזיקין, כלומר, חלה דוקטרינת "הדבר מדבר בעד עצמו". לגישת הערכאה המשפטית, החוסרים הרבים והרשומות הבעייתיות מובילים למסקנה כי לא עמד בפני הרופאים שטיפלו במערערת מלוא המידע ולכן לא היה בכוחם להעניק לה את הטיפול הראוי לו היתה זקוקה.
עוד פסק בית המשפט העליון כי לא ניתן לקבוע אם האירוע התפתח אצל המערערת עקב קריש דם או עקב דימום במוח, זאת כיוון שתצלום הCT מיום האירוע חסר. בנוסף, לא ניתן להתרשם אם מקורו של הדימום, בהנחה שהוא הסיבה לנכותה של המערערת, נבע ממתן יתר של קומדין מאחר ותוצאות בדיקות הPT והPTT אינן ברורות דיין.
מכל אלה עלה כי הנזק נגרם למערערת בשל טיפול רשלני שקיבלה בבית החולים וולפסון, ופסק הדין התהפך.
יתרה מכך נדרש העליון לטענת בית החולים כי תביעתה של המערערת הוגשה באיחור רב, דבר אשר גרם לה נזק ראייתי וקושי ממשי בניהול התיק. נפסק כי בית החולים היה צריך לשמור את המסמכים החשובים (כגון בדיקת הCT) ולהכין תשתית עובדתית של הצוות הרפואי במקום לטעון כי הדבר בלתי אפשרי בחלוף זמן כה רב. מכיוון שלא עשה זאת אין לו להלין אלא על עצמו.
במידה ונפגעת עקב התרשלות של הצוות הרפואי בבית חולים או במוסד רפואי אחר, הקדם לפנות אל עורך דין רשלנות רפואית לבחינת נסיבות המקרה, המלצה לגבי הגשת תביעה וליווי לאורך ההליך המשפטי.
לקבלת סיוע לחצו: ייעוץ משפטי - רשלנות רפואית
