טיפול רפואי רשלני - הפרדות רשתית

רשלנות רפואית - פגיעה בראייה

לעיתים, חש אדם כי חדות ראייתו אינה כשהיתה, או שהוא סובל מתופעות שונות המעידות על פגימה או החלשות עיניו.

אדם כזה ילך לרופא עיניים, לבדוק את מצב עיניו ולקבל טיפול במידת הצורך. עיניים כידוע, הן ראי הנפש, והן הרבה מעבר לכך- הן כלי הניווט האנושי הראשון במעלה. אף אם האדם הסביר ידחה ביקור אצל הרופא בשל מכאובים אחרים בגופו, הרי שכאב או בעיה בעיניים לא ידחה או יוזנח בדרך כלל.

מה קורה אם הרופא לא מאבחן נכון את הבעיה? מה קורה אם הוא לא מאבחן בזמן? מתי נזק שנגרם לעיניו של מאן-דאהו יכול להיחשב כמקרה של רשלנות רפואית ?

סוגיה כזו, הובאה לפתחו של ביהמ"ש המחוזי בירושלים בתיק 7472/05, לימור כהן נ' דר' משה לוסקי ומכבי שירותי בריאות.

התובעת הגיעה באוקטובר 1999 למרפאת עיניים של מכבי שירותי בריאות, בטענה של ירידה בחדות ראייתה. הרופא, נתבע 1, בדק אותה באופן שטחי ואיבחן דלקת כרונית ללא פגימה בחדות הראייה.

שמונה חודשים חלפו והתובעת המשיכה להתלונן, בדק אותה הנתבע שוב ואיבחן את אותה אבחנה.

חודשיים נוספים חלפו והתובעת חשה ירידה משמעותית בראייה ועל כן פנתה לרופא אחר.

רופא זה, איבחן נזק של הפרדות הרשתית ושלח את התובעת בדחיפות למיון עיניים בבית חולים איכילוב, שם בוצע בתובעת ניתוח חיגור, אשר השיב את הרשתית למקומה ובוצע בה טיפול משלים באמצעות לייזר.

בעקבות האמור לעיל סובלת התובעת מאובדן חלקי של שדה הראייה בעין שמאל, עיוותי ראייה וקשיים במיקוד.

טענותיה של התובעת אשר הועלו בתביעה כי דר' לוסקי התרשל בכך שלא ביצע הרחבת אישון כבר בביקורה הראשון, אף לא בשני וכי לו היה בודק בצורה יסודית, היה מגלה את הנזק בהתהוותו ויכול היה למנוע את התדרדרות מצב ראייתה.

מנגד טענו הנתבעות, כי הרחבת אישונים אינה הכרח וכי עקב גילה הצעיר ניתן לראות 70 אחוז משטח האישון גם ללא הרחבתו. עוד טענו כי בעקבות הדלקת שאובחנה בה ממילא לא ניתן היה להרחיב את האישון. לחילופין טענו הנתבעים כי גם אם אכן הייתה התרשלות באי-הרחבת האישונים, לא קיים קשר בין התרשלות זו לבין הנזק שנגרם לעינה של התובעת.

הובאו חוות דעת של מומחים בתחום, מטעם שני הצדדים.

בפסיקתו קובע בית המשפט באשר לשאלת האחריות של הרופא, כי מרגע שהחל רופא במתן טיפול רפואי, קמה מצידו חובת זהירות קונקרטית כלפי המטופל.

לעניין הרשלנות נקבע כי אכן הרופא התרשל בכך שלא הרחיב את אישוניה וכי לו היה מרחיבם ומאתר את הבעיה בשלביה המוקדמים, יכול היה למנוע את התדרדרות מצבה ואף ליידע את התובעת על מצבה, שהצריך הערכות ובדיקות למניעת ההתדרדרות.

לעניין הקשר הסיבתי בין הרשלנות הרפואית לבין נזקה של התובעת, קבע ביה"מ כי אבחון מוקדם יותר של הפרדות הרישתית היה מונע את נזקיה של התובעת על כן קיים קשר סיבתי בין רשלנות רפואית באבחון ובטיפול בתובעת ובין נזקיה.

לתובעת נפסקו פיצויים בגין אובדן הכנסה, דמי מחלה, אובדן יחסי של השתכרות לעתיד, נזק שאינו ממון בסך 975,799 ש"ח.

כאשר אדם חש לא בטוב ופונה לרופא, חובת הרופא היא לבדוק אותו באופן יסודי ומדוקדק ולתעד את הבדיקה, את האבחנה ואת המשך הטיפול. רופא שלא עושה את עבודתו בקפדנות יתרה, יכול להיות אחראי וגורם ולנזקים רבים וקשים.

אדם שחש שלאחר ביקור או שניים אצל הרופא, לא קיבל מענה ופתרון ואו יחס רפואי הולם ופונה לרופא אחר שם הוא אכן מקבל מענה למכאוביו, יכול, באם נגרמו לו נזקים בעקבות חשד של רשלנות רפואית בטיפול של הרופא הקודם, לפנות לייעוץ אצל עורך דין הבקיא בנושא של רשלנות רפואית.

עורך דין המכיר את נושא רשלנות רפואית, יאסוף את הנתונים הרפואיים ויפנה את הלקוח לקבל חוות דעת של רופאים מומחים בתחום, ובמידה שאכן יש בסיס לחשד של רשלנות רפואית בטיפול שניתן ללקוח ירים עורך דין זה תביעה של רשלנות רפואית נגד אותו רופא, קופה או מרכז רפואי בו ניתן השירות.

לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית לחץ – יעוץ משפטי