פגיעות בעקבות ניתוח אפנדיציט
אפנדיציט או דלקת התוספתן, נוצרת עקב הצטברות שאריות מזון וצואה בחלל התוספתן. החיידקים אשר ניזונים מהשאריות, מתרבים וגורמים לדלקת המלווה בכאבים עזים, אשר מתחילים באזור מרכז הבטן, מתחזקים ומתקדמים אל עבר האזור הימני התחתון של הבטן. תופעות אופייניות נוספות הן חום, בחילות, הקאות, צריבה בעת מתן שתן ולעיתים גם שלשולים.
ניתוח האפנדיציט מיועד לאנשים אשר לקו בדלקת התוספתן, הנפוצה בקרב שמונה עד עשרה אחוזים מכלל האוכלוסייה, בעיקר אצל גברים אשר נמצאים בעשור השני והשלישי לחייהם, אך גם אצל נשים, ילדים וצעירים בשנות העשרה.
ניתוח האפנדיציט מוגדר כמצב חירום רפואי ולכן, עם הופעת הדלקת לרוב יתבצע ניתוח אפנדיציט המבוסס על כריתה של התוספתן וזאת בכדי למנוע את התנקבות דפנות התוספתן, אשר יאפשרו את התפזרות החיידקים בחלל הבטן, מה שעלול להתפתח לדלקת חריפה בשם פריטוניטיס הידועה גם כדלקת הצפק, אשר במצבים קשים יכולה אף לסכן את חייו של החולה.
כיום, השיטה המקובלת להסרת התוספתן נקראת פעולה לפרוסקופית, המשתייכת למשפחת ניתוחי האנדוסקופיה, אשר מתבצעים על ידי החדרת סיב אופטי הכולל מצלמה זעירה, דרך חתכים קטנים בבטן. באופן זה קיים סיכוי נמוך יחסית לסיבוכים ולזיהומים מאשר בניתוח בגישה פתוחה, בו נהגו לבצע את ההליך בעבר, באמצעות חתך אלכסוני בבטן.
מתי מתקבלת ההחלטה לביצוע הניתוח?
ההחלטה על הצורך בניתוח, מתבצעת בעקבות ממצאי הבדיקה הקלינית, ממצאי האולטרסאונד, בדיקת CT, תוצאות בדיקות מעבדה ועל פי צילומים.
ממצאים קליניים העשויים להעיד על דלקת תוספתן כוללים רגישות בבטן המלווה בכאב באזור הימני התחתון של הבטן. לעיתים הכאב ממוקד, עד כדי כך שלא נדרשת יותר מלחיצה קלה המופעלת על ידי הרופא. מאפיינים נוספים של הכאב הם תנועת שרירי בטן מוגבלת בזמן נשימה והתגברות הכאב בזמן שיעול ועיטוש.
סימן נוסף המתקבל בבדיקה הוא קשיון בשרירי הבטן, הנובע מהתפשטות הדלקת לדופן הבטן, כאב הגובר בזמן שחרור היד מהבטן, אשר בצירוף עם הקשיון מעיד על תהליך דלקתי, חום גוף אשר עולה באופן עקבי ודופק תקין.
>>> הפורום לייעוץ משפטי לשירותך <<<
בבדיקות מעבדה מתגלה ריבוי תאי דם לבנים ובצילום בטן אפשר לראות לעיתים גז הממלא את התוספתן המודלק ולולאה או שתי לולאות מורחבות של המעי הדק, באזור הימני של הבטן. האולטרה סאונד, אשר מסייע בעיקר כשדלקת התוספתן מופיעה אצל ילדים, יכול להדגים דלקת ב– 80% מהחולים.
CT או טומוגרפיה ממוחשבת של הבטן, תתבצע בעיקר אצל מבוגרים, ותדגים תוספתן מעובה או הסננת שומן המזנטריום ושומן באזור המעי העיוור.
ה- CT נחשב אמצעי חשוב באבחון דלקת התוספתן ומאז שהוכנס לשימוש שגרתי, הופחתו האבחנות השגויות באופן משמעותי וכך נמנעו ניתוחים מיותרים.
אמצעי אבחון נוסף הוא הלפרוסקופיה, בעזרת הלפרוסקופ ניתן לראות את התוספתן והבדיקה נחשבת כלי חיוני לאבחון בעיקר בקרב נשים ששיעור הסרת התוספתנים שאינם דלקתיים גבוה יותר בקרבן.
לקריאה נוספת: פסק דין - איחור באבחון דלקת תוספתן
סיבוכים ופגיעות בניתוח אפנדיציט
רמת הסיבוכים תלויה בחומרת הדלקת, אשר נמצאה בתוספתן בעת הניתוח ומכך ניתן להסיק שככל שהדלקת חמורה יותר, שיעור הסיבוכים עולה. הסיבוכים בדלקת פשוטה מגיעים לשיעור של כ- 5% ובמקרים של דלקת נמקית של התוספתן, שיעור הסיבוכים הוא כ-20% במידה והדלקת אובחנה תוך 24 שעות ובמקרה והאבחנה התבצעה כעבור 48 שעות מדובר על כ– 70%.
הפגיעות האפשריות הינן זיהומים בפצע הניתוח, דימום, מורסות ופגיעה באברים סמוכים, בחלל הבטן ובמערכת העיכול. תיתכן תחושת כאב בחתכי הניתוח ובאזור הכתפיים, עקב לחץ הגז על הסרעפת. הכאב אמור לחלוף לאחר מספר שעות או מקסימום מספר ימים.
לקריאה נוספת: רשלנות רפואית הובילה להתנקבות תוספתן
עם תום הניתוח מועבר המנותח למחלקת התאוששות. ההתאוששות נמשכת כשעתיים ולאחר מכן מועבר המטופל למחלקה. בניתוח לפרוסקופי האישפוז נמשך כיומיים בעוד שניתוח בגישה פתוחה דורש אשפוז של כחמישה ימים. בתקופת ההחלמה יש להקפיד על ניקיון וייבוש של אזור החתכים.
כשבוע לאחר הניתוח, יגיע המטופל לביקורת במרפאת המחלקה שם יוציא המנתח את התפרים. במהלך השבועיים שלאחר הניתוח יש להימנע ממאמץ פיזי ואף להימנע מנהיגה במקרה של תשישות או סחרחורת. החזרה לשגרה תתאפשר תוך 3 שבועות מתום הניתוח. במקרה של עליית חום מעל ל- 38 מעלות, יש להתייעץ עם רופא תורן במחלקה ובעת הצורך אף לפנות לחדר מיון.
דוגמאות לפסקי דין הדנים ברשלנות רפואית במקרים של ניתוח אפנדיציט
פסק דין נגר נגד וילנסקי, פסק דין א 012683/99 ופסק דין תל אביב 01 / 00381
בפסק דין נגר נגד וילנסקי התלונן התובע, שעבר ניתוח תוספתן, על רשלנות בעת הניתוח. במהלך ניתוח האפנדיציט הותקן לתובע עירוי ועקב הרשלנות, צינורית העירוי נסחפה לתוך מחזור הדם. התובע נאלץ לעבור ניתוח נוסף על מנת להוציא את צינורית העירוי.
על אף הצלחתו של הניתוח השני, שהיה ניתוח חירום, סבל התובע מפגיעה נפשית, שנגרמה לו עקב חרדה אשר ליוותה את האירועים, עד למצב של נכות קבועה על רקע פסיכיאטרי של 75%.
בית משפט העליון פסק שבית החולים אחראי למלוא הנזק, בטענה שהוא גרם להחמרת הנזק הקיים ולמרות שהיה אחראי רק לרמת ההחמרה, נגרם גם נזק ראייתי הקשור לעובדה שבית החולים מנע מהמנותח אפשרות להוכיח איזו פגיעה נגרמה לו והנזקים התמזגו לכדי נזק אחד שלא ניתן להפרדה.
בפסק דין א 99/ 012683 פסק בית משפט השלום בירושלים, נקבעו פיצויים למנותח שתבע את בית חולים הדסה. הרקע לתביעה הוא רשלנות באבחון דלקת אפנדיציט שגרמה לניתוח קשה ומסוכן יותר, לעומת זה שהיה נדרש, לו נערכה האבחנה מוקדם יותר.
השופטים הסיקו שהרופאים לא ביצעו את כל הבדיקות, שיש לבצע על מנת לאבחן אפנדיציט וכתוצאה מכך נוצר מצב של ניקוב התוספתן אשר גרם לנזק גדול יותר ולפיכך האבחון המאוחר גרם לחולה נזק מיותר וסבל רב יותר, אשר גבה גם ימי מחלה ואשפוז מיותרים.
פסק דין תל אביב 01 / 00381 דן במקרה נוסף של רשלנות באיבחון, כתוצאה מאיחור בביצוע האבחנה, נגרם לאישה נזק רב עד כדי התפוצצות התוספתן וזיהום שנוצר בעקבותיו. בית המשפט פסק שעל הרופא היה לחשוד שמדובר בדלקת תוספתן ולכן על התובעת לקבל פיצויים על הפגיעה, כאב וסבל ואובדן השכר.
בכל מקרה של חשד לרשלנות רפואית כדאי ורצוי לפנות לעורך דין המתמחה בתחום הרשלנות הרפואית לקבלת ייעוץ, התאמת מומחה רפואי ואיסוף התיעוד הרפואי.
