עניינה של התביעה נזק חמור שנגרם לתובעת בעת לידתה אשר גרם לשיתוק ידה השמאלית בתופעה הקרויה שיתוק על שם ארב.

התובעת נולדה בשנת 1985, במשקל חריג של 5440 גרם, בשבוע ה - 40 להריון אמה.

הרופא המיילד בחר ליילד את האם בלידה טבעית, כאשר במהלך הלידה ארע סיבוך הנקרא "פרע לידת כתפיים" ובו ראשו של העובר עובר דרך אגן האם, אך הכתפיים רחבות מכדי לעבור והן נתקעות בעצמות האגן של האם.

במצב כזה, הכתף הקדמית של העובר נכלאת למעשה והסיכון רב מאוד למוחו של העובר, עד כדי מוות. מאידך, הדרך לחלץ את כתפי העובר מהכליאה כרוכה במשיכה או בהפעלת כוח בסיבוב גוף העובר, דבר שעלול לגרום לנזק בלתי הפיך לפקעת העצבים הבראכיאליים ולשיתוק.

במקרה שלפנינו התובעת חולצה מהלידה בעזרת מלקחיים, ומרגע לידתה ידה השמאלית הייתה משותקת. התובעת טענה בכתב תביעתה כי יסוד נכותה ברשלנות הנתבעים, אשר לא העריכו את משקלה כראוי והתעלמו מגורמי סיכון נוספים לפרע כתפיים.

התובעת טענה בהתבסס על חוות הדעת של המומחים הרפואיים מטעמה כי על הנתבעים היה לילדה בניתוח קיסרי נוכח משקל הלידה הצפוי ונתונים נוספים של אימה.                    .

בית המשט קבע כי הנתון המרכזי שיש להתייחס אליו בהקשר לסיכון של פרע לידת כתפיים, הוא משקל העובר בעת הלידה.

לאור קביעה זו נבחן בצורה מדוקדקת כל תיעוד משך האשפוז של האם טרום הלידה ועד הלידה עצמה.

מהנתונים עלה כי הערכת משקל העובר האחרונה שבוצעה הייתה כ - 8 ימים לפני הלידה ולא לאחר מכן.

לאור העדרה של הערכת משקל עדכנית עם הכניסה לחדר לידה, הועבר נטל השכנוע אל כתפי הנתבעים להראות העדר רשלנות מצידם.

בית המשפט קבע בפסיקתו כי לו היו מביאים הרופאים המיילדים בחשבון את גורמי הסיכון לפרע כתפיים שהינם משקלה החריג מאוד של האם, לידותיה הרבות, וכי ילדה בעבר תינוקות גדולים כדי 4500 גרם, היה עליהם לנקוט משנה זהירות באשר לאופן ניהול הלידה.

בית המשפט אף קבע כי למרות שלא בוצעה הערכת משקל לפני הלידה שהייתה יכולה להדליק אור אדום אצל הרופאים באשר לסכנה לפרע כתפיים, יכלו הרופאים ללמוד על הסכנה לעובר במשקל חריג אילו התייחסו לנתוני העובר האחרונים שנמדדו.

שמונה ימים לפני הלידה שקל העובר 4 קילו. בתוספת טווח סטייה של 20% לאם במשקל חריג המהווים 800 גרם ובתוספת עלייה טבעית של העובר של 150 גרם ליום, הרי שיכלו הרופאים לדעת קרוב לוודאי שמשקל העובר אינו פחות מ - 5 קילו ועל בסיס תחשיב מהיר זה, יכלו לפעול בשיקול דעת אחראי ולבחור ליילד את העובר באמצעות ניתוח קיסרי.

בית המשפט קבע לפיכך כי הנתבעים הפרו את חובתם לטיפול רפואי סביר וזהיר ולא עמדו במבחן הרופא הסביר ולפיכך בשל רשלנות רפואית בטיפול נגרם לתובעת נזק בעת לידתה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר שהוסכם בין הצדדים כי לתובעת נותרו 60% נכות לצמיתות, עבר בית המשפט לקביעת ראשי הנזק לצורך קביעת פיצויים לתובעת.

למיעד נוסף לחץ - איחור בביצוע ניתוח קיסרי

בית המשפט פסק לתובעת פיצוי בשיעור של כשתיים וחצי מיליון ₪ על פי הרכיבים הבאים :

•  בגין כאב וסבל נוכח הנכות הקשה - 600 אלף ש"ח
   
• בגין אובדן כושר השתכרות והפסדי פנסיה - 800 אלף ש"ח
   
• בגין עזרה בעבר ובעתיד- מיליון ש"ח
   
• בית המשפט פסק עוד  סכום של כ-  80 אלף ₪ עבור ציוד ואביזרים.

כאשר נגרם נזק לאחר טיפול רפואי אך טבעי כי המטופל ובני משפחתו מבקשים לדעת מה בין רשלנות רפואית לטעות אנוש סבירה.

על מנת לקבל מידע מהימן ולבחון את המקרה יש לפנות אל עורך דין אשר עוסק בתחום הרשלנות רפואית.

עורך הדין יאסוף את כל הרישומים הרפואיים הרלוונטיים ולאחר בדיקתם בעיון וייעוץ עם מומחה רפואי מתאים ניתן יהיה לקבל הערכה ראשונית לקבוע אם מדובר ברשלנות רפואית.

עורך הדין יוכל אף לכוון את הפונה כיצד יש לפעול בהמשך ולייעץ באשר לסיכויי וכדאיות הגשת תביעה לפיצויים.

 למידע נוסף לחץ - רשלנות רפואית בלידה

לקבלת סיוע משפטי בנושא לחץ יעוץ משפטי