טיפול רפואי רשלני בהריון - אי גילוי תסמונת דאון

אי גילוי תסמונת דאון בעת מעקב הריון

החשש מלידת ילד פגוע במחלה קשה אשר סובל מפיגור מביא את מרבית הזוגות לבצע מעקב קפדני אצל רופא גניקולוג תוך מילוי כל הנחיותיו הרפואיות. בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט שפירא) נדרש להכריע במקרה של זוג אשר ביצע מעקב הריון כנדרש על פי הוראות רופא הנשים ואולם בסופו של יום נולד ילד פגוע בתסמונת דאון – תסמונת אשר ניתן לאבחנה בבדיקת מי שפיר.

(ת.א 7482/05 פלוני ואח' נ' ד"ר רם כסיף ומכבי שירותי בריאות)

התובע נולד עם תסמונת דאון. הוריו של התובע, אף הם תובעים בכתב התביעה, טענו כי רופאם, הנתבע 1, התעלם מתוצאות סקירת מערכות אשר בוצעה במהלך ההיריון בידי רופא נוסף אשר בה נראו ממצאים אשר חייבו דיקור מי שפיר לבדיקת הגנטיקה של העובר ואפשרות היותו חולה בתסמונת דאון.

הרופא אשר ביצע את סקירת המערכות אף ציין במפורש בתוצאות הבדיקה "עקב הממצא מופנית אל רופא מטפל. יש לשקול דיקור מי שפיר לקריו – טיפ". ההורים הביאו את תוצאת הבדיקה לנתבע ד"ר כסיף אולם זה לא הפנה את התובעת לייעוץ גנטי או דיקור מי שפיר. התובעים טענו כי יש בהתעלמות זו ובמחדליו של הרופא משום רשלנות רפואית של רופא מטפל.

הנתבעים טענו כי חוות דעתו של המומחה מטעם התובעים, פרופ' שנקר, איננה מבוססת מטעמים שונים וביניהם כי פרופ' שנקר אינו פעיל עוד כרופא וכי בפועל לא היה מבצע בדיקות אולטראסאונד בעצמו. הנתבעים טענו עוד כי מאחר והתביעה הוגשה 10 שנים לאחר לידת התובע הפגוע הרי שתביעת ההורים התיישנה.

בית המשפט לאחר דיון משפטי ארוך קובע כי תביעת ההורים לא התיישנה שכן תביעת ההורים כמטיבים של נזקי התובע הקטין הפגוע "נמתחת" עד למועד התיישנות תביעתו של התובע הקטין קרי עד לשבע שנים מיום הגיע התובע לגיל 18 – גיל 25.

בפסק דינו קובע בית המשפט כי לא הוכח בפניו שהתובעת, אימו של התובע הקטין, נשלחה לבדיקה גנטית כנדרש בעקבות הממצאים בסקירת המערכות וכי היה על הנתבע לנוכח גילה של התובעת להפנותה לביצוע בדיקת אולטראסאונד ממוקד יותר לגילוי מומים ומשלא עשה כן הרי שיש בכך רשלנות בטיפול.

בית במשפט חוזר בפסק הדין על ההלכה כי אף אם סבר הנתבע כי אין הכרח מובהק בביצוע הבדיקות הנוספות אשר יכלו לשלול את האפשרות כי התובע לקה בסינדרום דאון הרי שהייתה מוטלת עליו החובה להסביר לתובעת  על האפשרות לביצוע הבדיקות ולהעמיד בפניה את האפשרות לבחור אם לבצע אותן.

מאחר וטיפולו של הרופא הנתבע בוצע במסגרת קופת חולים מכבי הרי שנקבע כי אף הנתבעת 2, קופת חולים מכבי, אחראית בגין נזקיהם של התובעים.

בית המשפט קבע כי יש לייחס לתובעת אשם תורם בשיעור של 30% שכן הייתה ערנית ומעורה בבדיקות והיה עליה להתעניין אף היא באפשרות של הייעוץ הגנטי ודיקור מי השפיר.

בית המשפט פסק עוד כי האינטרס המוגן הינו אינטרס של החיים ללא מום ואין מוטלת על ההורים התובעים החובה להוכיח כי היו בוחרים למנוע את הלידה וכל מה שצריך להוכיח הוא שרשלנות הרופא היא אשר גרמה לכך שהקטין נולד לחיי מום וסבל.

לקבלת סיוע משפטי בנושא רשלנות רפואית ללא התחייבות: יעוץ משפטי

קרא בהרחבה על רשלנות בסקירת מערכות - אי אבחון של חוסר קורפוס קלוסום