רשלנות בביצוע ניתוח עיניים - השתלת קרנית

העין ידועה כאיבר רגיש מאוד וכל ניתוח בה מצריך עבודה עדינה ומדויקת של הרופא המנתח.

בכל מקרה של טעות בביצוע ניתוח בעין, רבים הסיכויים כי ייגרם נזק גוף בלתי הפיך לתפקוד העין  והראיה תשתבש.

הפחד מפני פגיעה בחוש הראיה הוא אחת הסיבות לכך שבני אדם משקיעים מחשבה רבה בשאלה האם לבצע ניתוח עיניים אם לאו. 

לפיכך, חשוב שתהיה בידי המטופל אינפורמציה מלאה בדבר הסיכונים המאפיינים את סוג הניתוח המתוכנן, שכן ניתוחים בתחום זה כרוכים בפוטנציאל נזק רב.

מטעם זה, חלק נכבד מהתביעות המוגשות בעילה של רשלנות רפואית עוסק במקרים של נזק בעקבות טיפול רפואי בעיניים.

אירוע כזה התרחש בהליך ת"א 117/91 יהושע מזרחי נ' הסתדרות מדיצינית הדסה.

קראו בהרחבה אודות תביעות רשלנות נוספות בתחום רפואת העיניים:

אי גילוי הפרדות רישתית

אובדן ראייה בעקבות ניתוח עיניים

רשלנות בניתוח הסרת משקפיים בלייזר

נסיבות המקרה וטענות הצדדים לגבי כשלונו של הניתוח להשתלת קרנית

בהיותו נער מתבגר נפצע התובע מהתפוצצות של פגז ומרסיסים אשר חדרו לעיניו ועבר עם השנים מספר ניתוחים לתיקון בעיות הראיה שנגרמו לו עקב כך.

שלושה מניתוחים אלה היו ניתוחי השתלת קרנית (keratoplasty) בעין ימין.

הניתוח הראשון מבין השניים בוצע כשהתובע היה בן 37 ונערך בשנית לאחר שנתיים, כיוון שהשתל הראשון בעין נדחה. מאחר וגם ניתוח זה לא הצליח בסופו של דבר בוצע לתובע כעבור שש שנים ניתוח נוסף. בסיומם של ניתוחים אלה נותר התובע עיוור בעינו הימנית.

התובע העלה שתי טענות מרכזיות: הראשונה היתה שלא יידעו אותו באופן מספק בדבר הסכנות הכרוכות בניתוח, שכן אם היה יודע שקיים סיכוי לפיו הוא עלול להתעוור לא היה מסכים לעבור את הפרוצדורה, ולכן הסכמתו לניתוח לא היתה הסכמה מדעת.

הטענה השניה היתה לגבי רשלנות רפואית של הרופא המנתח.

על מנת להכריע בדבר השאלה הראשונה נדרש בית המשפט לקבוע מה היתה מטרת הניתוח והאם היה חיוני לתובע, שכן במידה ולא היה הכרחי מוטלת על הרופאים חובה מוגברת של גילוי אינפורמציה בדבר הסיכונים הכרוכים בניתוח.

התובע טען, כי הניתוח לא היה חיוני וכל מטרתו היתה כדי שיוכל להוציא רישיון נהיגה; הרופאים טענו מנגד, כי הניתוח היה חיוני על מנת למנוע את עיוורנו של התובע.

פסיקת הערכאה המשפטית

בית המשפט נדרש להכריע בין שתי גרסאות אלה ועל סמך הרישומים הרפואיים, העדויות בבית המשפט וחוות הדעת מטעם הרופא המומחה נקבע, כי הניתוח לא היה חיוני.

נפסק, כי הסכנות הכרוכות בביצוע הניתוח לא הוצגו לתובע בפירוט כיוון שלא הוסבר לו במפורש שקיים סיכוי כי הניתוח לא יצליח, ולכן התגלעה במקרה זה רשלנות מצד הרופאים ואי קבלת הסכמה מדעת של התובע לביצוע הניתוח.

לגבי סוגית הרשלנות הרפואית בניתוח עצמו הרי שגם בהיבט זה פסק בית המשפט לטובת התובע. נקבע, כי ליקויים בתיעוד הרפואי של בית החולים גורמים לכך שהתובע לא יכול להוכיח במקרה זה את טענתו ולכן יש להקל עליו בתביעה ולפסוק על העברת נטל הראיה, כלומר שעל הצוות הרפואי יוטל להוכיח כי פעל באופן ראוי.

קיראו בהרחבה אודות:

תיק רפואי חסר

רשלנות בביצוע ניתוח אף

כיון שהצוות הרפואי לא הצליח להוכיח זאת בצורה מספקת, נקבע כי גם בעניין זה חבים הרופאים בעוולת רשלנות רפואית ואחראים לנזקים שנגרמו לתובע.

במקרים של פגיעה עקב רשלנות רפואית במהלך ניתוח השתלת קרנית ובכלל מומלץ לפנות אל עורך דין מנוסה לקבלת מידע וייעוץ בדבר זכויותייך המשפטיות.

למידע נוסף ליחצו: רשלנות רפואית עורך דין

לקבלת סיוע ליחצו: ייעוץ משפטי