התביעה נסבה על שאלת ההתרשלות הרפואית, כאשר התובעת טוענת כי האיחור בגילוי דלקת התוספתן החמיר את מצבה, דבר שלא היה קורה במידה והייתה נבדקת כבר בביקורה הראשון בחדר המיון על ידי כירורג ילדים ולא על ידי רופא ילדים.

טענות הצדדים

הנתבעת, שירותי בריאות כללית, חולקת על טענות התובעת. לגישתה, קיימים מקרים בהם קשה לזהות דלקת תוספתן, בדיקת התובעת על ידי רופא ילדים הייתה מספקת וראויה ואין צורך בבדיקה דווקא על ידי כירורג ילדים.

שני הצדדים סמכו טענותיהם על חוות דעת רופאים מומחים מטעמם. כיוון שחוות הדעת היו כה שונות, בית המשפט החליט למנות רופא מומחה מטעמו, דר' פרומן מהמרכז הרפואי הדסה בירושלים.

חוות דעתו של הרופא מטעם התובעת ציינה, כי ספירת הכדוריות הלבנות בדמה של התובעת הייתה גבוהה באופן שהצביע על דלקת פעילה בגוף, בנוסף לכך התובעת הופנתה על ידי רופא כירורג לחדר המיון בשאלה של בטן חריפה ולכן היה על כירורג ילדים לראות אותה.

עוד הוא מציין, כי לא היה צורך בבדיקת CT שנערכה לתובעת לאחר שבבדיקת אולטרסאונד עלה כי היא סובלת מדלקת תוך בטנית ולכן היה צריך לנתחה באופן מיידי.

לדידו של המומחה נגרם איחור ניכר בטיפול, דבר שהוביל להתנקבות התוספתן, לפריוטניטיס ולהידבקויות בין עניבות המעי.

המומחה מטעם בית המשפט תמך בגישה לפיה ספירת הדם הגבוהה מעידה על קיום זיהום והאבחנה שמדובר בדלקת ריאות אינה במקומה וטען שהיה צריך לאבחן את התובעת כסובלת מדלקת בתוספתן.

לדבריו, אבחון הדלקת נדרש עוד בהגיע התובעת אל חדר המיון לראשונה, כאשר התנהלות זו הייתה גורמת לקיצור משך האשפוז ולהחלמה מהירה יותר.

פסיקת הערכאה המשפטית

בית המשפט פסק בהתאם לחוות הדעת של המומחה הרפואי מטעמו וקבע כי כירורג ילדים היה צריך לבדוק את התובעת ולא רופא אחר ולכן מדובר בהתרשלות רפואית.

לעניין הקשר הסיבתי, הגורם המחבר בין ה"נזק" לבין "ההתרשלות הרפואית", קבע בית המשפט כי הסברו של המומחה מטעמו משכנע וברור וכי ההימנעות מבדיקה על ידי כירורג ילדים היא שגרמה לעיכוב באבחנה ובטיפול שניתן לתובעת.

טענתה של הנתבעת הייתה כי במקרה זה קיימת עמימות סיבתית, כלומר, התנקבות התוספתן הייתה יכולה להיגרם ממילא כמהלך רגיל של הדלקת ללא קשר לאיחור.

לעניין זה פסק בית המשפט כי הקשר הסיבתי עליו הצביע דר' פרומן ברור וכי הנזק הוא אשפוז ארוך וטיפול אנטיביוטי ממושך, שהיו מתייתרים לו הצוות הרפואי היה פועל כשורה.

התובעת טענה לנזקים כבדים עקב המקרה המתואר, בין היתר לכך שנבצר ממנה להתאמן עם חבריה בשיעורי התעמלות, חשש מהדבקויות תוך בטניות בעתיד וכן חשש מירידה בכושר פריון. כמו כן טענה לנכות קבועה בשיעור של 10%.

דר' פרומן סבר כי התובעת החלימה לגמרי ולא נותרה לה נכות כלל.

בית המשפט אימץ קביעה זו ופסק לתובעת פיצויים בסך 15,000 ש"ח בגין נזק לא ממוני עקב הימנעותה משיעורי ההתעמלות, בשל הסבל מכאבי הבטן שנאלצה לעבור עקב האיחור באבחנה ובניתוח וכן בגין תקופת ההחלמה הממושכת.

בנוסף, נפסקו לטובת התובעת 2,500 ש"ח עבור הפסד ימי עבודה של הוריה שטיפלו בה משך תקופת שהותה בבית החולים.

שאלות נפוצות ותשובות מקצועיות של עורכי דין

באתרנו ניתן למצוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שנכתבו על ידי עורכי דין ומומחים רפואיים, בהתבסס על ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.

עורכי הדין במשרדו של עופר סולר צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.

לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא רשלנות רפואית באבחון וטיפול בדלקת התוספתן והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני פגיעה או חלילה מוות בשל התרשלות זאת.