לאחר האבחון הראשוני שבה המטופלת שלוש פעמים לרופאי המשפחה והמשיכה להתלונן על מיחושיה. בביקורים אלה נמצא, כי לקתה בדלקת גרון חריפה - Tonsillitis Acute ובביקור הרביעי נקבע כי המערערת סובלת מסינוסיטיס חריף (Sinusitis Acute) ומכאבי ראש חזקים.

יומיים לאחר הביקור הרביעי אצל רופאי המשפחה התעלפה המערערת, הובהלה לבית חולים ושם אובחן דימום עקב מפרצת מוחית - aneurysm. בעקבות נזקי המפרצת המוחית הוכרה המערערת כנכה 100%. לאור השתלשלות האירועים המתוארת לעיל תבעה המערערת את רופאי המשפחה בטענה של רשלנות רפואית.

טענות הצדדים

רופאי המשפחה טענו כי בביקוריה אצלם לא התלוננה המערערת על כאבי ראש, למעט בביקור הרביעי. זאת בהסתמך על הרישום הרפואי, בו לא נמצא תיעוד לתלונות על כאבי ראש.

המערערת טענה מנגד, כי התלוננה כל העת על כאבי ראש ואלה עמדו במרכז דיווחיה לרופאי המשפחה.

בית המשפט האמין לגרסת המערערת, כיוון שניתן למצוא תיעוד לגבי כאבי ראש ברשומות בית החולים ובניידת נטלי שהבהילה את התובעת לבית החולים.

בנוסף, התלונה המתועדת בביקור הרביעי יחד עם התיעוד האמור, מצביעים על כך שלא הייתה למערערת סיבה להסתיר את כאבי הראש מהם סבלה בביקוריה הקודמים אצל רופאי המשפחה.

פסיקת בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי קבע, כי התגלתה רשלנות רפואית מצד רופאי המשפחה בקופת חולים מכבי וזאת משני טעמים: הטעם הראשון הוא שלא התנהל רישום רפואי מסודר עליו היה ניתן להסתמך במעקב שוטף ולקבל על בסיסו החלטות שקולות.

הטעם השני הוא שרופאי המשפחה לא נתנו משקל מספק לנתונים שהיו צריכים לעורר אצלם חשד ואשר מחייבים שליחת המטופלת לבדיקת רופא נוירולוג.

רופאי המשפחה טענו, כי גם אם ארעה רשלנות מצידם, לא קיים קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין מצבה של המערערת.

נטען, כי נתונים סטטיסטיים מלמדים, שאחוז ניכר מהסובלים ממפרצת מוחית אינם מאובחנים בביקורם הראשון אצל הרופא. בנוסף, רבים מאלה המגיעים לבית החולים עם מפרצת בעודם בחיים נפטרים בתוך חודש או נותרים עם נזקים נוירולוגיים.

ההכרעה בערעור

בערעור שהוגש קבע בית המשפט העליון, כי הנתונים הסטטיסטיים הינם כלליים וסתמיים ושימוש בהם ייעשה במקרים יוצאי דופן ומטעמים המצדיקים זאת.

במקרה זה פסק בית המשפט, כי יש לבחון את ההתרשלות על פי הנסיבות האינדיבידואליות למערערת, המלמדות על קיום קשר סיבתי בין הרשלנות בטיפול לבין הנזק שנגרם.

קביעה זו נשענת בין היתר על חוות דעת רפואית מטעם המערערת, אשר קובעת כי מהלכה הקונקרטי של המחלה מעיד שלו הייתה מאובחנת בשלב מוקדם יותר, ניתן היה למנוע את נכותה של התובעת.

לסיכום, בית המשפט העליון קבע כי רופאי המשפחה התרשלו בטיפול במערערת. הערעור נסב על גובה הפיצויים שנפסקו למערערת ולעניין זה קבע בית המשפט, כי הפיצויים סבירים בנסיבות העניין ולא שינה אותם לטובת המערערת.

במידה ונגרם לך נזק עקב רשלנות רפואית מומלץ לפנות מבעוד מועד אל עורך דין רשלנות רפואית מנוסה בתחום, על מנת לקבל ייעוץ משפטי והכוונה למומחים רפואיים מתאימים.

פנה/י לשיחת ייעוץ משפטי עם עו"ד ללא התחייבות!