האם מותר לקחת את התרופה הזאת בהריון?
אחת השאלות הנפוצות ביותר, שחוזרות על עצמן מאות פעמים בכל יום [ויותר בעונת השפעת], נוגעת לרצון של אמהות לעתיד - נשים בהריון, לדעת האם הן יכולות להשתמש בתרופה מסויימת, בין אם תרופות מרשם שהומלצו על ידי רופא ובין אם תרופות גנריות ונפוצות מאד.
בסקירה שלפניך נעמיק בנושא, נסביר אודות חשיבותה הרבה של "התשובה" שכל אשה בהריון מקבלת מהרופא שלך, ניתן סקירה של תרופות מסוכנות או כאלה שעדיף להימנע מהן בזמן ההריון ונרחיב בנושא היקף האחריות של הרופא שמלווה את מעקב ההריון שלך, בקופת החולים או באופן פרטי.
חשוב לציין ולהדגיש כבר עתה כי בכל מקרה של ספק לפני נטילת תרופה או לאחר שקיבלת המלצה מהרופא, חשוב לפנות להתייעצות עם רופא ולקבל חוות דעת שניה או יותר.
מומלץ בחום לשקול בכובד ראש טיפולים תרופתיים בזמן ההריון, כדי להימנע מפגיעה אפשרית בעובר או באם הנושאת אותו ברחמה.
למרות שהמדובר על מקרים נדירים במיוחד, עורך הדין עופר סולר מייצג כמה וכמה נשים בתביעות פיצויים שהוגשו בגלל רשלנות רפואית מצד רופאים, שהמליצו לאשה בהריון על נטילת תרופות, המלצה שבדיעבד התבררה ככזו שגרמה לנזקים חמורים לאם ולעובר.
דגים נאים, אלכוהול, עישון סיגריות ועוד עולם רחב של הגבלות וחומרים שכדאי להימנע מהם במהלך ההריון ועדיין, בכל הנוגע לאסור ולמומלץ לגבי נטילת תרופות בהריון רב הנסתר על הגלוי והנושא מורכב מאד.
המדע שחוקר את ההשפעה של מחלות וחומרים שונים על התפתחות העובר נקרא טרטולוגיה ומקורו באמצע המאה העשרים, עם הגילוי שזיהום ומחלה בזמן ההריון מגבירים את הסיכון למומים מולדים בתינוקות.
כבר היום אנחנו יודעים לא מעט על האופן שבו משפיעות תרופות נפוצות על ההריון שלנו. החל ממשככי כאבים דרך אנטיביוטיקה, מדללי דם ואף תרופות נוגדות פרכוס, אבל לא תמיד התשובה לשאלה 'האם מותר לקחת את התרופה בהריון' פשוטה כל כך.
עם השיפור המתמיד ביכולות הרפואה יותר נשים נכנסות להריון למרות מצבים רפואיים מורכבים כמו אפילפסיה או מחלת לב מתקדמת שמצריכה טיפולים תרופתיים מורכבים.
במקרים רבים לא באמת קיימים נתונים מחקריים איכותיים שיכולים להצביע על השפעותיהן של אותן תרופות שנעשה בהן שימוש "חדש" לגבי האם ההריונית והעובר שברחם ואין תשובות מבוססות לגבי השאלה האם מותר לקחת את התרופות האלה בהריון.
לצורך ייעוץ בנושאים טרטולוגיים הקים משרד הבריאות מרכז ייעוץ ייעודי לנושא בשנת 1997, אליו ניתן לפנות בטלפון: 02-5082825 ובמידת הצורך לקבוע פגישת ייעוץ (בתשלום) כאשר הסיכון לעובר אינו ברור.
בכל מקרה של נזק לעובר או לאמו וחשד שהנזק נגרם בשל שימוש בתרופה, ניתן לפנות אלינו לקבלת ייעוץ משפטי אישי
ניצחון על החיידקים: באיזה מחיר?
האנטיביוטיקה שינתה את העולם כבר לפני כמאה שנים והשימוש בתרופות אנטיביוטיות שונות נעשה נפוץ ותדיר מאד, מה שמחייב לבדוק את השפעת התרופות השונות בהריון, במיוחד בהקשר הטרטוגני.
חלק משמעותי מהתרופות האנטיביוטיות נחשבות בטוחות לשימוש בהריון בדרך כלל, לרבות חלק מהתרופות הנפוצות ביותר כמו מוקסיפן, מקרודנטין ואפילו אוגמנטין.
עם זאת, המידע אינו שלם עבור כל הסוגים של הטיפולים האנטיביוטיים והמלצת משרד הבריאות היא לפנות לייעוץ המרכז הטרטולוגי כאשר המידע על התרופה אינו ברור לחלוטין.
למרות שאין הרבה מידע בנושא, שכן הרוב המוחלט של הנשים נכנסות להריון בריאות ונשארות כאלה עד סופו, ישנם מספר מחקרים שניסו להבין מה מידת ההשפעה של טיפול אנטיביוטי בזמן ההריון על בריאות העובר והסיכון להולדת מומים מולדים.
במחקר קנדי שפורסם לפני כשנתיים בכתב העת British journal of clinical pharmacology נמצא שחשיפה לאנטיביוטיקה מסוגים מסוימים בטרימסטר הראשון העלתה את הסיכון למומים מולדים שונים, בפרט תרופות ממשפחות המאקרולידים והקווינולונים והתרופות הנפוצות קלינדמיצין ודוקסילין.
מסוכן, אך פחות מהחלופה
במחקר שנערך, טיפול אנטיביוטי במהלך ההריון נמצא קשור בעיקר למומים לבביים מולדים, החל מפגיעה בהתפתחות שריר הלב ועד לחור במחיצה הבין-חדרית או הבין-עלייתית בשיעור מוגבר.
כמו כן, נמצאו כי תרופות שונות עשויות לגרום למומים במערכת העיכול, במערכת העצבים, במערכת השתן ובמערכת השריר והשלד.
נמצא גם ששימוש באנטיביוטיקה אינו מתבטא רק במומים מולדים, ויכול לגרום לסיכון מוגבר למחלות אחרות בילדות. במאמר שפורסם לפני כחמש שנים ב-journal of pediatrics בדקו חוקרים מדנמרק גורמים המעלים סיכון לאסתמה בילדות.
צוותי המחקר ראו שעוברים שנחשפו לאנטיביוטיקה ברחם ובטרימסטר השלישי בפרט, נמצאים בסיכון מוגבר להתקפי אסתמה בילדות המוקדמת.
מנגד, חשוב לציין שגם הדבקות במחלה זיהומית בזמן ההריון מכניסה את האם ואת העובר לסכנה שעשויה להיות משמעותית. זיהומים שונים יכולים גם למנוע מהאם לספק את כל הדרוש לעובר כדי להתפתח כראוי, וגם להתפשט פיזית אל חלל הרחם, להדביק את העובר ולגרום למומים אחרים ואף להפלה.
שיקול הדעת הרפואי חשוב מאד בהקשר של זיהומים וטיפול אנטיביוטי בהריון ואין להקל בו ראש. כדאי להתייעץ עם צוות רפואי בכל חשש שעולה הן בקשר לצורך בטיפול והן בקשר לתרופה שנבחרה, וכמו שציינו - אפשר וצריך לקבל חוות דעת שניה ושלישית.
חלק מהתרופות נוגדות הפרכוס מעלות את הסיכון למומי פנים
בעבר תרופות נוגדות פרכוס שימשו רק לטיפול באפילפסיה, אך עם השנים השימוש בהן הלך והתרחב בעיקר לעולם בריאות הנפש ולעתים גם לטיפול במיגרנות.
בשל כך אוכלוסיית המטופלים והמטופלות גדלה מאד ויותר נשים נדרשות לסוגיה של כניסה להריון תחת טיפול נוגד פרכוס.
בסוף שנות ה-60 עלתה לראשונה הסברה שתינוקות לאימהות שטופלו בנוגדי פרכוס בזמן ההריון סבלו משיעור גבוה יותר של חך ושפה שסועים ובהמשך אכן הוכח שתרופות אלו מעלות סיכון למומים מולדים.
התרופה העיקרית ששימשה לטיפול בפרכוסים באותה תקופה הייתה פניטואין או תרופות ממשפחת הברביטורטים ותרופות אלו הוכחו ככאלה שהשימוש בהן עלול להוביל לריבוי מומים מולדים.
תסמונת פניטואין (הידנטואין) עוברית היא תסמונת שהתפתחה בחלק מהתינוקות שנחשפו לפניטואין ברחם והיא כוללת מומי לב שונים, משקל לידה נמוך ומראה פנים אופייני הכולל ראש קטן, עיניים רחוקות עם גשר אף שקוע, אף מורם ושפתיים דקות, אצבעות מאורכות עם ציפורניים לא מפותחות.
במסגרת התסמונות יכולות להתפתח הפרעות במערכת השתן, העיכול, בראייה ועוד אחרות.
איזון הסיכונים בהריון: שימוש למרות הסיכון
התרופות נוגדות הפרכוס מהוות, למעשה, את קבוצת התרופות הנפוצה ביותר בה נעשה שימוש בהריון למרות רעילות ידועה. על אף שכבר כמעט ולא משתמשים היום בפניטואין, גם תרופות אחרות יכולות לגרום למומים מולדים ולפגיעה מוחית בעובר, כל אחת בחומרה שונה ובהתאם לגורמים שונים.
אחת התרופות המסוכנות ביותר שנמצאת בשימוש היום היא חומצה ולפרואית וכאשר ניתן נהוג לשקול החלפה שלה לפני כניסה להריון.
נהוג גם לחשוב שתרופות כמו קרבאמזפין או למוטריג'ין פחות מסוכנות לעובר, למרות שישנם מומים שונים הקשורים בשתיהן.
לרוע המזל, קשה לאסוף כמות מידע מספקת בנוגע לתרופות אלו והשפעתן על העובר. הידע בתחום הולך ומצטבר וברוב המקרים של אפילפסיה או שימוש בתרופות הנוגדות פרכוס כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל או עם מרכז המידע הטרטולוגי של משרד הבריאות טרם כניסה להריון.
דילול דם בהריון
קבוצה חשובה נוספת של תרופות אליהן יש להתייחס בזמן הריון הן תרופות נוגדות קרישה וכאלה שנועדו לצורך לדילול הדם.
לא מעט נשים בגיל הפוריות לוקות בהפרעות קרישה המצריכות טיפול נוגד קרישה באופן קבוע, לעיתים גם על מנת לאפשר להן להיכנס להריון. אבל תרופות אלו אינן תמימות ויכולות לסכן גם את העובר המתפתח.
אחת התרופות הנפוצות בעבר לדילול דם היא וורפרין או בשמה המסחרי קומדין וכבר משנות ה-70 נמצא כי התרופה מעלה את הסיכון למומים מולדים שונים ובפרט עשויה לגרום לתסמונת יחודית – תסמונת הוורפרין העוברי Fetal Warfarin syndrome.
חשיפה עוברית לקומדין בטרימסטר הראשון עלולה לגרום לעיוות במראה הפנים, חסימת כלי הנשימה ותת התפתחות של קצות האצבעות.
חשיפה בשלבים מאוחרים יותר של ההריון עלולה לגרום לפגיעות בהתפתחות הראיה, לעיוורון, חירשות, אפילפסיה, פיגור שכלי ופגיעות מוחיות אחרות.
מה בנוגע לנוגדי קרישה אחרים?
קומדין היא כבר לא התרופה היחידה הקיימת בשוק למניעת קרישה. שימוש בהפארין או בתרופות אחרות הנגזרות ממנו (כמו קלקסן) נחשב בדרך כלל כדרך יעילה ובטוחה כאשר דרוש דילול דם בזמן ההריון. עם זאת, תרופות אלו ניתנות רק בהזרקה תת עורית ודורשות ניטור הדוק, מה שעשוי להפריע ולהקשות על שימוש נכון בהן.
תרופות נוגדות קרישה מהדור החדש, כמו אליקוויס או פרדקסה, ניתנות ללקיחה דרך הפה ואינן דורשות בדיקות חוזרות לניטור רמות התרופה בדם בדרך כלל. על פניו, תרופות אלו נשמעות כמו פתרון הולם, אך נמצא שהן עוברות את השליה ועלולות להשפיע גם על העובר.
חשש מפני רשלנות רפואית? מגיע לך לקבל תשובות!
לאורך השנים טיפל עורך הדין עופר סולר במספר תביעות, בהם נגרמו נזקים חמורים לעובר בשל שימוש בתרופות, שהומלצו לאם ההריונית על ידי הרופאים שטיפלו בה לאורך חודשי ההריון ובסמוך למועד הלידה.
הרופא שאחראי על מעקב ההריון שלך, כמו גם הרופאים בקופת החולים או בכל מסגרת אחרת בה קיבלת טיפול רפואי בזמן ההריון, חייבים להקפיד הקפדה יתרה בעת מרשם תרופות, ולקחת בחשבון כל סיכון אפשרי שעשוי להשפיע על התפתחותו התקינה של העובר לאורך חודשי ההריון.
תביעות רשלנות רפואית בעילה של נזק לעובר בשל נטילת תרופות טרטוגניות (מזיקות לעבור והתפתחותו) מוגשות בעילות שונות. בחלק מהתביעות נטען כי רופא המשפחה אשר רשם למטופלת תרופה אשר הינה עלולה להזיק לעובר לא בירר תחילה האם המטופלת בהריון בשלביו הראשונים כפי שמחויב לפי הפרקטיקה הרפואית המקובלת.
בתביעת רשלנות רפואית אשר הגיש משרדנו בשם זוג הורים אשר פנו אלינו לייצוג בשל הולדת ביתם הסובלת ממומים קשים התברר כי האם, אישה בתחילת שנות השלושים שלה קיבלה מרופא המשפחה טיפול בתרופה בשם קפטופריל – תרופה המיועדת לטיפול ביתר לחץ דם מקבוצת מעכבי האנזים ACE, תרופה זו היתה יודעה באותה תקופה כבר ככזו שעלולה לגרום למומי עובר חמורים.
רופא המשפחה המשפחה שרשם לאישה את הטיפול התרופתי בהמלצת מומחה ליתר לחץ דם ידע כי האישה מנסה להיכנס להריון שכן היא התייעצה איתו לגבי האפשרות לפנות לטיפולי הפריה חוץ גופית לאחר שבמשך חצי שנה הזוג לא נכנס להריון למרות ניסיונות חוזרים.
התביעה הוגשה כנגד קופת החולים בה היתה חברה האישה שכן הן רופא המשפחה מטעם הקופה והן הרופא הגניקולוג שביצע את נעקבה הריון לא הזהירו את האישה מפני הטיפול המסוכן בהריון אשר בגינו נולדה תינוקת פגועה עם מומים רבים.
התביעה הסתיימה לאחרונה בפיצוי בשיעור של למעלה מארבעה מיליון ₪ להורים ולביתם הקטינה.
כל רופא, תהא התמחותו אשר תהא, המטפל באישה בגיל הפריון מוטלת עליו האחריות להיות ערני בנוגע לרישום תרופות טרטוגניות וחובה עליו להסביר לאישה על הסיכון ככל שהטיפול ימשך גם בעת כניסה להריון ולתעד הסברים אלו. הרופאים המטפלים חייבים גם להסביר למטופלות על דרכי טיפול אלטרנטיביות אשר אינן מהוות סכנה לעובר, גם אם דרכי טיפול אלו פחות אפקטיביות.
במקרים שבהם נגרם נק לעובר ולאמו וקיים אצלך חשש כי הנזק נגרם בשל שימוש בתרופות, יש לפנות לקבלת ייעוץ משפטי ועורכי הדין שלנו עומדים לרשותך, לבדיקת נסיבות המקרה.
