האם תשניק בלידה עקב רשלנות גרם לפיגור בתינוק?

כל זוג אשר מגיע לבית החולים בתום ההריון בכדי ללדת, מקווה ומייחל כי הלידה תעבור באופן שגרתי ובשלום, ללא נזקי גוף או פגיעות קוגניטיביות, אך למרבה הצער לא כל הלידות מתנהלות ללא סיבוכים וקשיים.

מאמר זה יסקור תביעה שהגישו בני זוג נגד בית חולים הדסה עין כרם, בטענה כי רשלנות רפואית בטיפול ביולדת הובילה ללידת תינוק הסובל מפיגור שכלי ומפגיעה קוגניטיבית קשה.

פרטי המקרה

יולדת אשר היתה בהריון בר סיכון ומצבה חייב ביצוע ניתוח קיסרי הגיעה לבית החולים הדסה עין כרם כדי לקבל טיפול רפואי טרם לידתה.

לטענת היולדת, בשעות שלפני הלידה ובמהלך הלידה עצמה הצוות הרפואי לא טיפל בה כראוי ואף לא העביר אותה לבית חולים אחר, חרף היעדר מחלקה מתאימה לטיפול במצבה הרפואי המיוחד בבית החולים אליו הגיעה.

היולדת, אשר הריונה הוגדר כבר סיכון עקב הפלות קודמות, לידת פג והדבקויות רחמיות עקב היעדר רקמת שריר, ילדה תינוק שנמצא סובל מהפרעה אפילפטית קשה בשם Lennox Gastaut ומפיגור שכלי.

היולדת טענה, כי מצבו של תינוקה נגרם עקב רשלנות רפואית באירוע הלידה.

לחץ כאן לקריאת מאמרים נוספים בתחום רשלנות רפואית בלידה:

שיתוק מוחין עקב רשלנות רפואית בלידה

רשלנות בלידה הובילה לכריתת רחם

שיתוק על שם ארב עקב טיפול רפואי רשלני בלידה

פסיקת בית המשפט המחוזי

בית המשפט המחוזי דחה מספר רב של טענות כלפי הצוות הרפואי, שלשיטת המערערת כל אחת מהן עולה כדי רשלנות רפואית.

בערעור שהוגש קיבל בית המשפט העליון את קביעותיו של בית המשפט המחוזי.

ראשית, בהתבסס על חוות דעת רפואיות קבע בית המשפט, כי העובר לא סבל טרם לידתו ממצוקת עובר עקב תשניק בלידה - birth asphyxia אשר יכולה להוביל לנזק מוחי. 

תשניק סב לידתי גורם תחילה לנכות מוטורית, ורק מקרה בו התשניק מתפתח לדרגה קשה מאוד נגרם נזק קוגניטיבי.

כיוון שבמקרה זה נכותו של הילוד הינה בעיקרה קוגניטיבית, הדבר שולל אפשרות של תשניק סב לידתי.

טענה נוספת שנדחתה היתה, כי הצוות הרפואי היה צריך להעביר את היולדת למרכז הרפואי בהר הצופים, מכיוון שקיימת בו מחלקה לטיפול נמרץ ביילודים ופגים, אשר אינה קיימת במרכז הרפואי עין כרם.

חרף חוות דעת התומכת בטענה זו של היולדת, נקבע שעקב מצב מסוכן בו שהתה היולדת שסיבתו השליה אשר היתה עלולה לגרום לדימום מסיבי ואף למוות בשל ניתוק ממקומה -  אסור היה להעביר את היולדת לבית חולים אחר.

פסיקת בית המשפט העליון

בערעור לבית המשפט העליון הדגישה היולדת את היעדרו של רישום רפואי ועקב כך גרימה לנזק ראייתי.

לחץ כאן לפסק דין נוסף שעניינו טענה לנזק ראייתי

על אף פסיקתו של בית המשפט העליון, כי אין להתערב בקביעותיו של בית המשפט המחוזי, בחרה ערכאת הערעור להתמקד במספר טענות אשר לא זכו לבירור מקיף דיו.

ראשית, בית המשפט העליון סמך ידיו על שלוש חוות דעת שונות ולאחר שבחן אותן הגיע למסקנה כי לא נגרם תשניק סב לידתי ולכן אין קשר סיבתי בין נכותו של היילוד  - Lennox-Gastaut לבין התשניק כאמור.

בין יתר הסיבות לקביעות אלה נמנו גם העדרם של סממנים, כגון: ציון אפגר - apgar score נמוך בדקה החמישית לחיים, רמת חומציות של 7.28 pH בדם טבורי אשר שוללת חמצת דם וכן העדר סימנים הקושרים את הילוד למצב של אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית  - HIE.

עוד נטען בערעור, כי לא נכתב קרדקס אחיות: רישומים הקשורים לטיפול בילוד החל מ 5 דקות לאחר הלידה ועד לקבלתה בהדסה הר הצופים ורישומי ניטור של המוניטור בסמוך ללידה.

נקבע, כי קרדקס האחיות אכן לא נרשם, אך בעת האירוע רישום מסוג זה כלל לא היה מקובל בבית החולים הדסה והוא הונהג רק בתחילת שנות ה 90.

עוד נקבע, כי העדר רישום זה בזמן האירוע אינו עולה כדי רשלנות רפואית.

בנוסף, חרף היעדר רישומי ניטור פרק זמן לפני הלידה נקבע, כי על אף העובדה שברגיל נטל ההוכחה היה עובר לצוות הרפואי, מכיוון שבעניין זה בית המשפט המחוזי כבר קבע כי אין קשר בין מצבו של הילוד לאחר הלידה לבין העדר הרישומים וכיוון שממילא נרשמה מצוקה רק ממש בסמוך ללידה, אין משמעות להיעדר הרישומים כאמור.

בית המשפט העליון דחה לפיכך את הערעור במלואו וקבע, כי לא התגלתה רשלנות רפואית בטיפול בתובעים.  

קיבלת טיפול רפואי שלהיה לדעתך רשלני? פנה אל עורך דין מנוסה בתחום ליעוץ בדבר אפשרויות הפעולה העומדות בפניך.

לחץ כאן לקריאה נוספת בנושא רשלנות בית חולים

למידע נוסף לחץ - עורך דין רשלנות רפואית

לקבלת סיוע לחץ - יעוץ משפטי