אדם נפצע בגלל
תאונת דרכים ומנהל תביעה נגד חברת
ביטוח.
מסתבר שזה מה שקרה:
הוא נפגש עם קבוצה שהוא נהג להפגש איתה עוד לפני התאונה כקבוצה חברתית שקמה סביב תחביב מסוים המשותף לכל חברי הקבוצה והם נפגשים פעם בחודש.
באחד המפגשים הגיע אדם חדש, לכאורה חולק את התחביב. אותו אדם ביוזמתו התידד איתו. לא עורר כל חשד.
אחרי שרכש את אמונו בהדרגה, "במקריות" בכמה מפגשים הזמין אותו לבית קפה.
הם נפגשו.
בפגישה, שוב בלי לעורר חשד, השיחה הגיעה לתאונה ולתביעת
הביטוח ורק בדיעבד הבין הנפגע כי משכו אותו בלשון להגיד דברים על מצבו שהוא פחות חמור ממה שעולה מחוו"ד רפואית והצהרתו.
פשוט אומנות הלמשוך בלשון.
בהמשך התברר לו כי האדם שפגש וחשב שהוא אדם תמים שהתיידד איתו לא היה אלא חוקר ביטוח והוא חושד כי ההקלטה תוצג במשפט כראיה.
החבר פשוט בטראומה. הוא שואל איך אפשר לתת אמון באנשים אם כזה דבר יכול לקרות ?
האם זה חוקי לנהוג כך ?
לפי משפט אזרחי, פלילי, אתיקה מקצועית ? האם יש פגם כלשהו בדבר הזה ?