כמה דברים שחשוב לדעת!

על הרופא לתעד בתיקו של המטופל את ההסברים אשר ניתנו לו טרם כניסתו לחדר הניתוחים.

קראו על: רשלנות רפואית בניתוח פלסטי

בפועל בחלק גדול מהמקרים המטופל אינו זוכה להסבר מלא, כפי שנדרש מהרופאים, על הסיכונים הכרוכים בניתוח. אז, במקרה שהניתוח נכשל או הסתבך, גם אם מדובר בסיבוך מוכר, יכול המנותח לתבוע את הרופא המנתח בעילה של ביצוע ניתוח ללא קבלת הסכמה מדעת.

על המנותח יהיה להוכיח כי אילו היה הרופא המנתח מסביר לו את התוצאה האפשרית של סיבוך בניתוח והסיכויים להתרחשותה היה בוחר שלא לבצע את הניתוח.

לפני כל הליך כירורגי חותם המנותח על טופס הסכמה, בו הוא מצהיר כי ניתנו לו ההסברים על הניתוח אולם יש לדעת כי עצם החתימה על הטופס כשלעצמה, אם היא אינה מלווה בהסבר אמיתי ומלא על הניתוח וסיכוניו, אינה יכולה לשמש כהגנה מפני תביעת רשלנות. זאת בפרט במקרים בהם טופס ההסכמה נחתם זמן קצר לפני הניתוח, ביום הניתוח כפי שקורה לעיתים קרובות מדי!

תביעות נפוצות אחרות הקשורות לניתוחים הינן תביעות בגין ביצוע ניתוח בסטנדרט רפואי לא סביר – פגיעה באברים חיוניים בעת הניתוח כמו למשל פגיעה בכלי דם, שיתוק מיתרי הקול בניתוח בלוטת התריס ועוד.

חלק גדול מהתביעות מוגשות בנוגע לסיבוכים הקשורים להרדמה, הטיפול וההשגחה במחלקת התאוששות לאחר הניתוח כמו למשל מעקב אחרי דימום ואחר רמת ההכרה.

בתי המשפט בישראל דנו  בעבר ודנים גם כיום במקרי רשלנות רפואית, שבהם נגרם נזק למטופל וללא קשר ישיר לבעיה הרפואית שבגללה נותח.

קראו בהרחבה על: פגיעה במיתרי הקול בעת הרדמה

מדי פעם מוגשות תביעות ברשלנות בגין הותרת חפצים זרים בגופו של המנותח כמו כלים או חומרי חבישה. במקרים קיצוניים מתרחשים אירועים רשלניים בעליל, שבהם מבוצע ניתוח של איבר לא נכון בגופו של המטופל.

בתביעה המוגשת עקב רשלנות בניתוח כמו בכל תביעה אחרת, יש כמובן להעריך מעבר לשאלת האחריות אף את שאלת הנזק ולבדוק מה שיעור הנכות אשר נגרמה למטופל.

בחלק מן המקרים ניתן להקטין את הנזק בעזרת הליך כירורגי נוסף, אך המדובר רק על מקרים שבהם יהיה התובע מחויב לבצע ניתוח, על מנת להקטין את נזקו ורק אם סיכוייו להצלחה טובים.