הייתי אצל רופא אורטופד בגלל כאבי גב קשים. הוא בדק אותי ולא אבחן כלום, רק נתן לי תרופות. אחרי 3 חודשים הייתי אצל אורטופד פרטי, שבדק אותי ומצא שיש לי פריצת דיסק. אני יכול לתבוע את הרופא הראשון?

כדי לתבוע את הרופא האורטופד אשר בדק אותך ראשון יש להוכיח כי הוא התרשל וכי בשל התרשלותו לא אובחנה פריצת הדיסק בעת בדיקתו.

כדי לבחון את המקרה יהיה צורך לקבל את מלוא התיעוד הרפואי ולהתייעץ עם מומחה רפואי בתחום האורטופדיה. יש גם לשקול אם אירע נזק קבוע של ממש בשל האיחור באבחון, אשר מצדיק כלכלית את העלויות הלא מבוטלות של תביעת רשלנות רפואית.

כמה זמן לוקח מיום הגשת התביעה ועד שמקבלים פיצויים?

אין זמן קבוע למשך הזמן בו התביעה מתנהלת. תביעה יכולה להתנהל גם מספר שנים עד לסיומה וקביעת פיצויים. משך הזמן משתנה בהתאם למורכבות התביעה, האם היא מסתיימת בפשרה או בפסק דין ועוד.

מה הסיבה שתביעות רשלנות רפואית בארצות הברית מגיעות לסכומים של מאות מיליוני דולרים ובישראל הרבה פחות?

הסיבה לכך היא שבארה"ב עומדת בפני בית המשפט האפשרות לפסוק פיצויים עונשיים.

בישראל טרם נפסקו פיצויים עונשיים בתביעות רשלנות רפואית, שכן בית המשפט קבע שפיצויים כאלה נקבעים אך ורק במקרים נדירים בהם הפעולה או המחדל נעשו על ידי המזיק בזדון או בכוונה תחילה וטרם הוכח מקרה כזה. כמו כן, בארה"ב הטיפולים הרפואיים, כמו גם הטיפול הסיעודי, יקרים בהרבה מהטיפולים הניתנים בישראל ועל כן גם גובה הפיצוי בגינם גבוה יותר.

טיפל בי רופא במסגרת קופת חולים והוא ניתח אותי בבית חולים. עכשיו כשאני שוקלת לתבוע, את מי אני תובעת בדיוק?

ניתן לתבוע בתביעה אחת מספר גורמים. לכן במקרה כזה ניתן לתבוע גם את קופת החולים, גם את בית החולים וגם את הרופא המטפל. בחלק מן המקרים כאשר הרופא המטפל העניק טיפול במסגרת קופת חולים וגם בית החולים שייך לאותה קופת חולים, אפשר לתבוע רק את קופת החולים אשר אחראית למעשי הרופא ולטיפול בבית החולים שבבעלותה.

לפי מה בית המשפט קובע את גובה הפיצויים שישולמו לנפגע רשלנות רפואית?

בית המשפט פוסק פיצויים בתביעות רשלנות רפואית בהתאם להיקף הנזק שנגרם בשל ההתרשלות בטיפול הרפואי. לשיעור הנכות שנגרמה בשל הטיפול יש משמעות רבה כמו גם למשמעותה התפקודית. גם לגיל התובע, ההפסדים שנגרמו לו ושיגרמו לו בעתיד יש משקל רב. גם לפסיקות של בתי המשפט בעבר בגין מקרים דומים או נזקים דומים יש השפעה על גובה הסכומים של הפיצוי.

הייתי אצל עורך דין שמתעסק בנזיקין. הוא יצג חבר שלי בתביעת פיצויים אחרי פגיעה בעבודה. זה אומר שכדאי לפנות אליו לתביעת רשלנות רפואית?

לא בהכרח. עורך דין שעוסק בתביעות של תאונות עבודה לא בהכרח עוסק גם בתביעות רשלנות רפואית. תביעות רשלנות רפואית הינן ענף ייחודי ונפרד בתביעות הנזיקין, אשר מצריכות ניסיון וידע בתחום. כדאי לפנות לעורך דין שעוסק באופן קבוע בעיקר בתביעות רשלנות רפואית.

עברתי ניתוח עיניים ואמרו לי שבשביל להתחיל תביעה על הנזקים שנגרמו, אני חייבת להביא חוות דעת של מומחה רפואי בתחום. איך מוצאים מומחה לצורך כתיבת חוות דעת?

כדאי ועדיף לפנות תחילה לייעוץ ראשוני אצל עורך דין העוסק בתחום הרשלנות הרפואית. עורך הדין עובד לרוב עם מומחים רפואיים מתחומים שונים והוא יכול להפנות למומחה הרפואי המתאים ביותר. חוות דעת רפואיות אינן זולות וחבל לשלם עבור חוות דעת רפואית אשר בסופו של דבר תתברר ככזו שאינה יכולה לסייע בביסוס התביעה.

שלחתי מכתב לבית חולים עם כל הטענות שלי אחרי ניתוח שעברתי ולא הצליח. בית החולים לא ענה לי. מה אני עושה עכשיו?

ככלל לא מומלץ לפנות עצמאית ללא ליווי משפטי לבית חולים או כל גורם רפואי אחר שמעוניינים להגיש כנגדו בהמשך תביעה, שכן הכותב התמים יכול לציין במכתב עובדות לא מדויקות או לטעון טענות אשר יזיקו לתביעתו בהמשך.

אם כבר נשלח מכתב כזה, כדאי לפנות לקבלת ייעוץ אצל עורך דין ולבדוק האם כדאי להעביר מכתב נוסף, הפעם בניסוח עורך דין או להגיש תביעת רשלנות רפואית.

אני בן 21 והשתחררתי לא מזמן מהצבא. בזמן הלידה הייתה בעיה ויש לי נזק אורטופדי ונכות קבועה לכל החיים. ההורים שלי לא עשו כלום. אני יכול לתבוע גם היום?

אכן כן. ניתן להגיש תביעה זו עד גיל 25. כדאי לפנות לייעוץ אצל עורך דין העוסק בתחום בהקדם, שכן הכנת תביעת רשלנות כזו יכולה לקחת זמן לא קצר.

המרפאת שיניים הפרטית שטיפלה בי נסגרה בגלל קשיים. אמרו לי שבשביל להגיש תביעה על הנזקים שהם עשו לי בטיפול חייבים את התיק הרפואי. אני לא יודע איך להשיג את התיק הרפואי שלי ואל מי לפנות. מה עושים?

כדאי לפנות תחילה לייעוץ אצל עורך דין שיעזור להוציא את מלוא התיעוד הרפואי הרלוונטי מהמוסדות המבוקשים, בפרט מהמרפאה שנסגרה. במידת הצורך ניתן להגיש תביעה כנגד הרופא אשר ביצע את טיפול השיניים. במקרים המתאימים ניתן גם לפנות לבית המשפט לבקש צו המחייב את המרפאה למסור את התיק הרפואי.

בית המשפט דוחף לפשרה בתביעה שלי. השופט אומר שפשרה טובה לכולם. עורך הדין שלי אומר שזאת החלטה שלי. רציתי להבין את המשמעות של הסכמה או אי הסכמה לפשרה בתביעת רשלנות רפואית.

בחלק גדול מתביעות הרשלנות הרפואית עולה בשלב כלשהו של ניהול התיק הצעת פשרה לסיום התיק. חלק מהצעות הפשרה ניתנות על ידי בית המשפט וחלקן ניתנות בעקבות מו"מ בין הצדדים.

סיום התיק בפשרה מאפשר לתובע לקבל פיצוי מבלי להסתכן בדחיית תביעתו (אי קבלת התביעה) אם נשמעים עדים בתיק וניתן פסק דין. בנוסף פשרה לרוב מהירה יותר מקבלת פסק דין. מצד שני כמובן שפשרה מגלמת קניית סיכון של שני הצדדים ולכן היא כרוכה לרוב כרוכה בוויתור מסוים של התובע על האפשרות התיאורטית לקבל סכומי פיצוי גבוהים יותר בפסק דין.

חשוב לדעת כי פיצוי לתובע בפשרה מונע ממנו לתבוע בעתיד בגין אותו עניין. בית המשפט רשאי לנסות ולהסביר לצדדים את הצדדים הראויים בסיום התיק בפשרה, אולם אכן בסופו של דבר ההחלטה היא של התובע.

נולד לנו ילד לאחר הריון תקין עם בעיה גנטית שאותרה בבדיקת צ'יפ גנטי בגיל שנתיים וחצי, בזמן ההריון הרופא לא הציע לי לבצע בדיקת מי שפיר. האם יש עילה לתביעה גם אם הייתי בת 30 בזמן ההריון?

ייתכן בהחלט שיש עילה לתביעה, בכל הריון אצל כל אישה בכל גיל חובה על הרופא אשר מבצע את מעקב ההריון להסביר לאישה על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת בדיקת צ'יפ גנטי, גם אם הבדיקה תיערך במסגרת פרטית.

ליקויים גנטיים בעובר שעלולים לגרום למחלות קשות אשר ניתנים לאיתור בבדיקת צ'יפ גנטי, יכולים להופיע בכל הריון ולמעשה שכיחותם אצל נשים הרות בגיל צעיר ובגיל שמעבר ל-35 הינה זהה. 

אם יתברר כי הרופא שביצע את מעקב ההריון לא הסביר על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי בהריון ונולד ילד עם ליקוי גנטי שאותר בבדיקת צ'יפ גנטי, יש כאמור מקום לשקול תביעת רשלנות רפואית.

ילדתי לפני שנה לאחר הריון בגיל 27 בו כל הבדיקות היו תקינות, לאחר הלידה התברר שלילד יש עיכוב התפתחותי בשל תסמונת גנטית שנקראת 1p36 וגיליתי כעת כי ניתן היה לגלות את הבעיה כבר בהריון בעזרת בדיקת NIPT - בדיקת דם לאם. בזמן ההריון לא אמרו לי כלום על הבדיקה הזו. האם יש עילה לתביעה?

ככל הנראה יש עילה לתביעת רשלנות רפואית. בכל הריון שהתנהל בשנים האחרונות על הרופא להסביר לאישה על האפשרות לעבור בדיקת NIPT, גם אם עליה לשלם עבור ביצוע הבדיקה באופן פרטי, על הרופא להסביר גם על האפשרות לבצע בדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי, שאף בה ניתן לאבחן את החסר הגנטי 1p36. 

אם יתברר כי במעקב ההריון לא נרשם שניתן לך הסבר על האפשרות לבצע את הבדיקות הללו, NIPT ובדיקת מי שפיר הכוללת צ'יפ גנטי, בהחלט ייתכן שיש עילה לתביעת רשלנות רפואית.

יש לכם שאלות נוספות ואתם רוצים לקבל מענה אישי מעורך דין רשלנות רפואית? פנו כאן לשיחת ייעוץ משפטי עם עו"ד!