פגיעה ביד התינוק עקב הערכת משקל לקויה בלידה
מחבר:
עורך דין עופר סולר
13:00 31/03/2024
אחד הנזקים אשר עלולים להתרחש בלידה הינו פגיעה בידו של התינוק בעת חילוצו מרחם אימו. סיבוך זה, אשר עלול להותיר נכות אורטופדית משמעותית קבועה, שימש נושא לתביעות רשלנות רפואית רבות, שכן בחלק לא מבוטל מהמקרים ניתן למנוע את הנזק על ידי הערכת משקל מוקדמת של העובר וביצוע ניתוח קיסרי במקרים המתאימים.
גם בלידות המתבצעות כלידה נרתיקית קיימות פעולות בהן יכול הרופא המיילד לנקוט כדי לנסות ולמנוע את הפגיעה בידו של התינוק.
פסק הדין שניתן בעניין מרדכי קראדי נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, עסק בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי על פסק הדין שניתן בבית משפט השלום.
מרדכי קראדי נולד ביום 04.03.1966 בבית החולים שנקרא אז בית החולים המרכזי לנגב ולימים הפך לבית החולים סורוקה, אשר נוהל על ידי הנתבעת - קופת חולים כללית.
הלידה החלה באופן תקין אך מיד לאחר יציאת הראש נוצרה סיטואציה של אי היחלצות כתפיים, מצב המכונה גם פרע לידת כתפיים.
הניסיונות לחילוץ התובע פגעו בעצבים שבזרועו הימנית וגרמו לשיתוקה מהכתף ועד לאצבעות. בעקבות הפגיעה נהפכה היד לקצרה יותר ומעוותת - מצב המכונה שיתוק על שם ארב, Erb's paralysis או erb palsy. בין הצדדים לא הייתה מחלוקת לגבי נכות אורטופדית בשיעור 55%.
פגיעה ביד התינוק עקב הערכת משקל לקויה בלידה
מחבר:
עורך דין עופר סולר
13:00 31/03/2024
טענות הצדדים והמחלוקת המשפטית
התובע טען לאחריות הנתבעת וסמך דעתו בעיקר על עדות מטעם המומחה הרפואי, פרופסור משה לנצט. בידי התביעה ו/או ההגנה לא עלה להעיד את הצוות הרפואי שנכח בלידה.
התובע טען כי הנתבעת התרשלה בכך שלא אבחנה מראש שמדובר בילוד ענק, מאחר ומשקלו כיילוד היה 5.200 ק"ג, אשר תהליך הלידה שלו כרוך בסיכונים מיוחדים עקב כך וכי לא נקטה בפעולות הנדרשות כגון ניתוח קיסרי כדי למנוע את הנזקים שנגרמו לו במהלך הלידה.
שיתוק על שם ארב מוכר כסיבוך לידה רציני ושכיחותו עולה ביחס ישיר למשקל הילוד. המדיניות המקובלת היא לבצע ניתוח קיסרי, כאשר משקלו הצפוי של היילוד הוא מעל 4.500 ק"ג, כך שקודם ללידה על הרופא להעריך משקל משוער ובמידת הצורך להיערך ללידת ילוד ענק.
באותם ימים בהם נולד התובע לא עמדה לרשות הרופא האפשרות של בדיקת אולטרסאונד ולכן הדרך היחידה לצפות תופעה זו הייתה על ידי בחינת ההיסטוריה הרפואית של האם וביצוע ובדיקה ידנית.
לטענת המומחים משני הצדדים, במועד לידתו של התובע הפרקטיקה המקובלת לקביעת מקרוסומיה (משקל חריג של העובר) הייתה מתוך ההיסטוריה הרפואית, ממנה למדו האם ההורים היו גדולים כילודים, מספר הלידות של האם, סכרת אצל האם, משקל גבוה של האם, הריון עודף (ארוך מתשעה חודשים) ולידה קודמת של ילוד מעל 4 ק"ג.
במקרה המדובר היה זה הריון עשירי לאם, עם עבר של ילודים גדולים, כאשר בין המומחים לנצט מטעם התביעה ופרופסור ראובן פייזר מטעם ההגנה התגלו מחלוקות באשר למשקל הילודים הקודמים ומשמעות עניין זה.
כמו כן טען לנצט, כי בגיליון הלידה הופיע רישום של חשש לסוכרת הריון אצל האם, מה שהיה צריך "להעמיד את הרופאים על המשמר". בנוסף, הייתה קיימת מחלוקת לגבי הגדרת האם כשמנה, הגדרת ההיריון כעודף וכן אפשרות לכך שהאם נושאת ברחמה תאומים.
פסיקת בית המשפט
בית המשפט הסתפק בעובדה ששני גורמים התקיימו בוודאות ואף לא נצרך לעניין של ביצוע בדיקה ידנית וקבע כי הצוות הרפואי התרשל בכך שלא אבחן כי מדובר בילוד ענק ולא נערך בהתאם.
עוד קבע בית המשפט, כי למרות העובדה שהתובע הגיש תביעת רשלנות רפואית בהגיעו לגיל 25, אמנם לפני תום תקופת ההתיישנות, אך בחלוף זמן רב אשר הכביד על הנתבעת, אין לדרוש ממנו מידת הוכחה מיוחדת. זאת מאחר ולא הייתה מחלוקת לגבי המסמכים והנתונים והיות והתובעת בחרה שלא להעיד בדבר הנהלים המקובלים.
התובע הפסיק את לימודיו בגיל 17 ועבד בהסעת פועלים ובעבודות נוספות לתקופות קצרות וכיום הוא נשוי ואב לילדים המתקיים מביטוח לאומי והבטחת הכנסה.
למשפחה דירה בבעלותם והיא מצוידת ומרוהטת והיה קשה לקבוע באיזו מידה פגע הנזק שנגרם לתובע בכושר הכנסתו. בית המשפט קבע פיצויים עקב אובדן השתכרות וכאב סבל.
עורכי דין עונים לשאלות נפוצות שלכם
באתרנו ניתן למצוא אלפי סקירות רפואיות ומשפטיות שכתבו מומחים רפואיים ועורכי דין וזאת בהתסמך ניסיון פרקטי בטיפול וייצוג נפגעי רשלנות רפואית.
עורכי הדין שלנו צברו ניסיון רב לאורך השנים, טיפלנו ונתנו ייעוץ משפטי לאלפי אנשים שרצו לבדוק היתכנות להגשת תביעת פיצויים בגין רשלנות רפואית. רוב האנשים שפונים למשרדנו מתעניינים לרוב בסוגיות מרכזיות, אשר רלוונטיות כמעט בכל תביעת רשלנות רפואית, כמובן בכל מקרה לגופו.
לפניכם תשובות מפורטות והסברים של עורך הדין עופר סולר בנוגע לשאלות נפוצות בנושא שיתוק על שם ארב והזכויות המגיעות לכם בכל מקרה של חשש מפני התרשלות במעקב ההריון, אשר הובילה ללידת תינוק עם שיתוק על שם ארב.
עד איזה גיל ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על שיתוק ארב ביד התינוק?
ניתן להגיש תביעת רשלנות רפואית על פגיעה בלידה מסוג שיתוק ארב עד הגיע הילד לגיל 25 שנה.
יחד עם זאת יש המלצה חד משמעית להגיש את התביעה לפני גיל 7 שנים של הילד, משום שאז אפשר לקבל פיצוי גם על הנזקים שנגרמו להורים בעקבות הרשלנות הרפואית.
מאחר והכנת תביעת רשלנות רפואית הינה עניין מורכב אשר לוקח זמן לא קצר, כדאי לפנות לעורך דין לכל המאוחר סביב גיל 4 שנים, שאז כבר ניתן להעריך את היקף הנזק.
האם כל מקרה של לידת ילד עם שיתוק ארב הוא בהכרח תוצאה של רשלנות רפואית בלידה?
לא.
שיתוק על שם ארב יכול להתרחש בשל סיבות שונות ובמגוון של תרחישים ולא כל מקרה הוא בהכרח התרשלות מצד הרופאים.
שיתוק ארב שנגרם בשל
פרע כתפיים בלידה (היתקעות של כתפי העובר בעצמות אגן היולדת בעת הלידה), כאשר משקל העובר הגבוה והחריג חייב שקילת אפשרות של
ניתוח קיסרי, יכול בהחלט להיות עילה לתביעת רשלנות רפואית מבוססת.
בכל מקרה של לידת ילד עם שיתוק ארב, כדאי ומומלץ לערוך יעיוץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית להערכת המקרה והערכת סיכויי תביעת רשלנות רפואית.
מה גובה הפיצויים שניתן לקבל במקרה של רשלנות בלידה שגרמה לשיתוק ארב ופגיעה ביד?
גובה הפיצויים שניתן לקבל בתביעת רשלנות רפואית בגין נזק ליד התינוק עקב שיתוק ארב, משתנה ממקרה למקרה והוא תלוי בהיקף הנזק שנגרם.
יש מקרים בהם שיתוק ארב פוגע באופן קשה במקלעת העצבית עד לרמה בה היד כמעט משותקת לחלוטין וטווח התנועות מוגבל מאוד ואז הפיצויים גבוהים במיוחד ויש מקרים עם נזק קל יותר בהם הפיצוי מתון יותר.
אם התביעה מסתיימת בהסדר ולא בפסק דין כמו חלק גדול מתביעות הרשלנות הרפואית, הרי שגם לסיכויי התביעה להתקבל, כלומר עד כמה הרשלנות בטיפול ניתנת להוכחה, יש גם השפעה על היקף הפיצוי שיתקבל.
בייעוץ עם עורך דין מנוסה בתחום הרשלנות הרפואית ניתן לקבל הערכה של היקף התביעה, בפרט לאחר קבלת
חוות דעת מומחה רפואי.
מאילו מומחים יש צורך לקבל חוות דעת כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית במקרה של שיתוק ארב?
כדי לבסס תביעת רשלנות רפואית בנושא שיתוק ארב יש צורך ראשית בחוות דעת של מומחה רפואי בתחום
הגניקולוגיה והמיילדות, שיסביר מהי הרשלנות בניהול הלידה שהביאה לנזק לילוד ולפגיעה ביד.
מעבר לכך יש בדרך כלל צורך גם בחוות דעת של
רופא אורתופד עם מומחיות מיוחדת בגפה עליונה (כירורג כף יד), להערכת היקף הנזק והנכות של הילד והקשר בין נכות זו לבין מנגנון הלידה.