עובדות המקרה

התיק עסק בתובע שהנו עורך דין במקצועו ואשר בהיותו בן 33 החל לסבול מכאבי ראש, כאבים בלסת העליונה, תחושת רדימות בלחיו וכאבים בגלגל העין.

צילום CT שבוצע בו גילה כי קיים פוליפ בסינוס הימני שלו. לאחר שלא חל שיפור במצבו, התעורר לגביו חשש לתהליך גידולי, אולם הנוירולוג שטיפל בו קבע כי אין ממצא המצדיק התערבות בשלב זה וכי יש לבצע צילום חוזר בעוד כמה חודשים.

כעבור כשלושה חודשים בוצע בו צילום CT נוסף, שכבר גילה תהליך גידול אגרסיבי בסינוס.

לאחר שבוע אושפז התובע בבית החולים העמק בעפולה לצורך ביצוע ניתוח ביופסיה וזאת לשם נטילת דגימה מהגידול שנמצא על מנת לבדוק האם מדובר בגידול שפיר או חלילה ממאיר. 

התובע התעורר מההרדמה במצב תקין והועבר לחדר התאוששות. אולם, לאחר מספר שעות לחץ דמו עלה בצורה דרסטית, הוא איבד את הכרתו.

בדיעבד הסתבר כי התובע סובל מדימום תוך מוחי אשר גרם לו לנזקים חמורים ביותר, לרבות  שיתוק פלג גופו הימני, פגיעות מוחיות קשות המקבילות למצבים פסיכוטיים המלווים בחוסר התאמה סוציאלית, עיוות בפניו, פגם בדיבור וקושי לתקשר עם סביבתו.

בנוסף, אשתו נפרדה ממנו וניהלה מולו הליכי גירושין.

פסיקת בית המשפט

בהסתמך על עדויות המומחים הרפואיים משני הצדדים קבע בית המשפט כי הדימום התוך מוחי של התובע נגרם עקב ביצוע רשלני של הביופסיה וכי הנכות הרפואית הכוללת של התובע עומדת על 100%. 

בסיכומו של דבר, פסק בית המשפט לתובע פיצויי עתק בסך של כ-10.5 מליון ₪ אשר כללו את רכיבי ראשי הנזק הבאים:

הפסד השתכרות לעבר - 1,290,569 ₪, הפסד השתכרות לעתיד - 4,073,176 ₪, הפסדי פנסיה -  250,000 ₪, עזרת צד ג' לעבר - 995,000 ₪, עזרת צד ג' לעתיד - 3,250,000 ₪, פיזיותרפיה - 40,000 ₪ הוצאות ניידות - 200,000 ₪, דיור - 35,000 ₪ וכאב וסבל - 400,000 ₪.

עוד נפסקו לתובע הוצאות משפט ושכר טרחה של עורך הדין.

במסגרת הליך ת"א 856/02 י.א. נ' שירותי בריאות כללית אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה נדונה תביעת רשלנות רפואית שהוגשה בגין נזקים חמורים שנגרמו עקב ניתוח אורולוגי רשלני שביצע בית החולים העמק. 

התיק עסק בתובע, בעל משק חקלאי ומפעיל לדרי אירוח אשר בהיותו בן 50 עבר בבית החולים העמק ניתוח IPP במערכת האורולוגית שלו.

מיד לאחר שהתובע התעורר מהניתוח, הוא החל לסבול מכאבים עזים בכתפיו, כאשר מאוחר יותר הוא החל לסבול גם מחולשה מוטורית ודלדול שרירים.

בעקבות בדיקת EMG שבוצעה בתובע התגלה כי נגרם נזק דו צדדי, מימין ומשמאל, למקלעות העצבים הברכיאליות שלו אשר מצויות בשני צידי הגוף, באזור הכתפיים ומעצבבות את פעולת הידיים.

פגיעה במקלעות אלה, עלולה לגרום לשיתוק מלא או חלקי בפעולת הידיים.

הקשר בין הניתוח האורולוגי לפגיעה במקלעות העצבים הברכיאליות לא היה מובן מאליו, שכן, שמצד אחד מקלעות העצבים הברכיאליות אינן מצויות באזור הניתוח שהתובע עבר, אולם, מצד שני סמיכות הזמנים בין הופעת הכאבים בכתפיים ומועד הניתוח הצביעה לכאורה על קשר בין הניתוח והנזק שנגרם להן.

בהסתמך על חוות הדעת שנערכה ע"י המומחה מטעם בית המשפט קבע בית המשפט כי הנזק למקלעות העצבים של התובע נגרם עקב מנח שגוי של ידיו של התובע מתחת לעורפו וזאת לאחר הניתוח ובעת שהוא עדיין היה שרוי תחת השפעת חומרי ההרדמה שלו.

המנח השגוי של ידיו גרם ללחץ מיכני ממושך על מקלעות העצבים שלו וכתוצאה מכך לפגיעה בהן.

עוד קבע בית המשפט כי בית החולים התרשל מאחר שהוא לא השגיח כראוי על התובע לאחר הניתוח ולא דאג לשנות את מנח ידיו בעת שהוא היה עדיין שרוי תחת השפעת חומרי ההרדמה.   

בסיכומו של דבר בית המשפט פסק לתובע נכות תפקודית בשיעור 44%, וכן פיצויים בסך כולל של כ-760,000 ₪, אשר כלל את ראשי הזנק הבאים:

כאב וסבל - 150,000 ₪, פיצוי גלובלי עבור הפסדי השתכרות בעבר ובעתיד - 550,000 ₪, פיצוי עבור עזרת הזולת בעבר ובעתיד - 50,000  ₪ והוצאות רפואיות בסך 12,200 ₪.