הסיבות למחלה

הסיבה העיקרית להיווצרותו של הגידול הוא חשיפה לאזבסט. מדובר בחומר לבן בו השתמשו גם בישראל בעבר לבנייה. בארץ התגלה בעבר כי עובדי מפעל אזבסט רבים נחשפו לחומר ועם השנים התפתח אצלם הגידול, באופן משמעותי בהרבה מאנשים שלא נחשפו לאזבסט.

>>> פורום רשלנות רפואית ונזקי גוף <<<

חשוב לציין על פי המידע המצוי באגודה למלחמה בסרטן, נמצא כי 9 מתוך עשרה מקרים של גילוי מזותליומה נגרמו כתוצאה מחשיפה לאזבסט. עם זאת, לא רק חשיפה לאזבסט עשויה לגרום להיווצרותה של מזותליומה, אלא גם כתוצאה מכימותרפיה או כתוצאה מגידול קודם שהתפשט.

אבחון המחלה

המחלה נמצאת בדרך כלל בבדיקות CT, או בבדיקה רדיולוגית. בדיקות אלו מאפשרות איתור גידול על קרום מעטפת הראות או הלב. בנוסף, אפשר להיעזר בבדיקת MRI הן לאיתור המחלה, והן לבדיקה כוללת שתבחן את התפשטותו.

ישנה גם בדיקה חודרנית יותר הנקראת CT- PT, הנחשבת ליעילה יותר באיתור התפשטות מחלת סרטן ככלל. נעשה בה גם שימוש במקרים של מזותליומה.

ככל גידול סרטני, איתור מוקדם עשוי להציל חיים. איתור מוקדם יכול למנוע התפשטות של גרורות, או הפיכה של תאים שפירים הניתנים להסרה, לתאים ממאירים וסרטניים.

לקריאה נוספת: רשלנות באבחון סרטן ומחלות קשות

דרכי טיפול במחלה

מזותליומה היא מחלת סרטן נפוצה פחות מסוגי סרטן אחרים. עם זאת, הטיפול בה דיי דומה לכל טיפול הניתן כאשר מתגלים גידולים באיברים אחרים. ניתן לכרות את הגידול. כאשר מדובר בגידול במעטפת הריאות, ישנן סיטואציות בהן תיעשה כריתה של ריאה אחת.

למידע נוסף: סרטן הריאות Lung Cancer ומקרי רשלנות רפואית

ניתן גם לבצע כימותרפיה, שהיא טיפול באמצעות הקרנות לייזר. במסגרת הכימותרפיה נעשית "הריגה" של תאים סרטניים יחד עם תאים חיים. המשמעות היא תופעות לוואי לתקופה קצובה, כגון- קושי בתעסוקה, עייפות, זיהום ועוד.

ישנה דרך נוספת לטיפול במזותליומה, והיא באמצעות תרופות כימיות שהשכיחות ביותר נקראות "פמטרקסד" "וציספלטין". אלו תרופות שבדומה לכימותרפיה פוגעות גם בתאי גוף בריאים, אך הן אפקטיביות לאחר תקופת שימוש. גם לתרופות תופעות לוואי כגון חולשה, בחילות, חוסר תיאבון, ועוד.

אחריות משפטית

במקרים של מזותליומה האחריות המשפטית מתחלקת לשניים. האחת היא על רופאים שמחובתם לתת למטופל טיפול רפואי ראוי, תוך שהם חבים בחובת אמונים כלפי המטופל. כך למשל, אבחנה שגויה של מזותליומה, או טיפול רשלני עשוי להטיל על רופאים חבות בנזיקין.

השניה היא במקרים של אזבסט. הואיל וחשיפה לאזבסט היא הגורם העיקרי להתפתחות סרטן המזותליומה, הרי שמי שחושף אדם אחר לאזבסט, עשוי למצוא את עצמו חייב גם כן בנזיקין. מי שמצוי בקבוצת סיכון כזו היא מעסיקים.

למידע נוסף בנושא: חשיפה לחומרים מסוכנים תאונת עבודה

כיום ישנו חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע"א- 2011, חוק זה מטיל איסור על שימוש באסבסט, ייצורו, ייבואו ועוד.

פסקי דין בנושא

פרשת קרישוב היא המקרה המפורסם ביותר הנוגע לסרטן הנובע מחשיפה לאזבסט. בע"א 1639/01 קיבוץ מעיין צבי נ' יצחק קרישוב: דן בית המשפט העליון בערעור שהגיש אדם שנחשף במשך שנים לאזבסט, וחלה כתוצאה מכך.

דובר על אדם שעבד בקיבוץ בתור מוסכניק. במסגרת תפקידו הוא היה אחראי על רפידות העשויות אזבסט. הוא חלה לבסוף במחלה הנקראת NHL שנמצאת באותה הקבוצה בה נמצאת המזותליומה, קרי: מחלות סרטן הנוצרות סביב מערכת העיכול והראות. בית המשפט דחה את הערעור של הקיבוץ וקבע כי יש קשר סיבתי ברור בין המחלה לבין החשיפה לאזבסט.

לאמור: "המערערות חטאו בהתרשלות קשה בכל הנוגע לאמצעים בהם היו חייבות לנקוט כדי לקדם את פני הסכנה הנובעת מאסבסט, ובהתרשלותן היתה כרוכה הגברת הסיכון אשר נשקף לקרישוב".

בת"א (תל אביב) 63276/05 פרידמן שולה, פרידמן דבני תהילה נ' "אמציה"- מושב שיתופי של משקי חרות: נדחתה תביעתו של מוסכניק שנפטר ממזתליומה, לאחר שנחשף לכאורה במשך שנים לאסבסט, גם כן עקב עבודתו כמוסכניק.

בית המשפט דחה את התביעה בשל היעדר קשר סיבתי. לאמור: "אם בכל זאת נניח, שברוב המקרים חלו אנשים במזותליומה בשל חשיפה ממושכת וניכרת לאבק אסבסט וככל שגדלה החשיפה, התקצרה תקופת החביון.

אין כל הסבר  כיצד המנוח שחשיפתו לאבק אסבסט הייתה מעטה ולא אינטנסיבית, חלה דווקא אחרי תקופת חביון קצרה יחסית. דברים אלה מובילים למסקנה שלא בוסס כראוי הקשר הסיבתי העובדתי בין חשיפת המנוח לאבק אסבסט בעבודתו ב"אמציה" לבין המחלה שבה לקה והדבר מחייב את דחיית התביעה".

לשיחת ייעוץ אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י 03-7369253