חומרת מחלות המין משתנה ממחלה לרעותה, ונעה בין מחלות שגורמות לאי נוחות, דוגמת הרפס וכיני בושת; מחלות מין שעשויות להוביל לעקרות, כמו זיבה, ועד למחלות קטלניות, מסכנות חיים ובעלות פוטנציאל פגיעה רב מערכתי, דוגמת עגבת (סיפליס) או איידס.

>>> פורום רשלנות רפואית ונזקי גוף <<<

כיצד נדע אם התקיימה רשלנות?

קיום או אי קיום של רשלנות רפואית במקרה של מחלות מין, כמו גם במחלות אחרות, נעשית על בסיס מבחן הרופא הסביר. השאלה הנשאלת היא האם הרופא עשה ככל שביכולתו, בהתאם להכשרתו, ניסיונו והאתיקה המקצועית המנחה אותו, בכדי לפתור את בעייתו הרפואית של המטופל, לאבחן את מחלתו ולהעניק לו את הטיפול המיטבי.

קיראו גם על: חובת הזהירות כלפי מטופל

במקרה ובו מתברר כי רופאים אחרים היו נוהגים כמנהגיו של הרופא הנחשד ברשלנות רפואית, הוא ינוקה מחשד הרשלנות שכן הטיפול שהעניק נעשה על פי הכללים והנורמות המקצועיות הנהוגות.

בהקשר למחלות מין, רשלנות רפואית נחשבת למצב בו הרופא לא ביצע את מכלול הבדיקות המוטלות עליו בכדי לאשש או לשלול קיומה של מחלת מין, העניק טיפול לא מתאים או שגה במקרים בהם היה אמור כרופא סביר לפעול אחרת.

הכוונה לחוסר אבחון, אבחון מאוחר או שגוי של מחלות מסוג זה, אשר הוביל לאי מתן טיפול נדרש, השהייתו או מתן טיפול בלתי מתאים באופן שהחמיר את מצבו הבריאותי של החולה והסב לו נזק גופני.

מקרה נוסף של רשלנות הוא אי ביצוע אנמנזה כנדרש,  לרבות בירור עבר רפואי ומשפחתי של המטופל והתחקות אחר היכללותו באחת מקבוצות הסיכון, המוכרות כזרז להתפתחות מחלות מין.

גם אי שימת לב לסימפטומים גופניים המאפיינים מחלות מין, אי הפניה לביצוע בדיקות הנדרשות לצורך אבחון מחלות מין, רשלנות בעריכת הבדיקות המיועדות לאבחון המחלה או משגים בפענוח תוצאות הבדיקות, ייחשבו כרשלנות.

מעבר לחשיבות האבחון המדויק והמהיר, על הרופא גם להזהיר את המטופל מפני סכנות הטיפול הקיימות. במידה ואינו עשה כך, והמטופל לא היה מודע להשלכות המשך המצב הרפואי בו הוא נמצא, עליו ועל הסובבים אותו, או לתופעות הלוואי הפוטנציאליות של הטיפול, משמע כי תפקודו של הרופא היה לקוי, לא ראוי או לא אתי.

רשלנות רפואית במחלות מין: הסיכונים הכרוכים באבחון מאוחר או שגוי

במחלות מין, רשלנות עשויה להתגלות על ידי רופאים מהתמחויות שונות, אשר במסגרת תפקידם אמונים על אבחון קשת המחלות בקטגוריה זו. בקרב נשים: רופא נשים - גניקולוג, או רופא עור ומין המטפל בבעיות במערכת השתן.

בקרב גברים- אורולוג. בשונה מתחומי תחלואה אחרים, ההשלכות של הרשלנות אינן חלות רק לגבי החולה הספציפי, כי אם גם לגבי אנשים אחרים, עמם הוא בא במגע מיני, בהיותו נשא שקט של המחלה.

חוסר טיפול במחלות אלו עלול לגרום לסיבוכים שונים, אשר בחלקם הינם בלתי הפיכים. מעבר לכך, עלול האדם לסבול מסימפטומים ומאיכות חיים ירודה במשך פרק זמן ארוך, ללא צורך.

הסיכון השכיח ביותר אצל גברים אשר לא אובחנה אצלם מחלת מין, הוא פגיעה בתפקוד המיני. פגיעה שכזו עלולה להיות בעלת השלכות משמעותיות הן בהיבט התפקוד הפיסי והן באספקטים הנפשיים הנלווים לכך.

לקריאה נוספת: מתי קיימת עילה לתביעה בשל רשלנות באבחון סרטן הערומנית

במקרים קיצוניים, חוסר אבחון שכזה עלול להוביל להתפתחות אימפוטנציה (אין אונות) או פגיעה משמעותית אחרת באיבר המין. הפגיעה באיבר המין עלולה להיגרם גם מתופעות לוואי של טיפול אשר לא הותאם באופן נכון למחלה ממנה סובל המטופל.

סיכונים שכיחים בקרב נשים כוללים פגיעה בפוריות, עקרות, פגיעה בצוואר הרחם ובעיות תפקוד של החצוצרות. סיכונים אחרים אשר עלולים להיגרם כתוצאה מרשלנות הקשורה למחלות מין, לשני המינים, כוללים פגיעות חמורות ומערכתיות עד כדי פגיעה מוחית, פגיעה בלב וסכנת חיים במקרה של איידס.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייגו: 03-7369253