לחצו לקריאת מקרים נוספים של רשלנות בלידה:

האם תשניק בלידה עקב רשלנות גרם לפיגור של היילוד?

שיתוק על שם ארב עקב טיפול רשלני בלידה

נכות בעקבות רשלנות בהערכת משקל העובר

פסיקת בית המשפט המחוזי לעניין הרשלנות בלידה

בבית המשפט המחוזי נקבע כי שחרור האם לביתה לאחר בדיקות המוניטור עולה כדי רשלנות רפואית. נפסק כי היה צריך להשאירה תחת פיקוח בבית החולים ולבצע מעקב, בעיקר מאחר וליולדת גורמי סיכון שונים, כגון: גיל מבוגר, הריון ראשון ולידה לאחר טיפולי פוריות. כמו כן, נקבע כי לאור היעלמות ממצאי בדיקת המוניטור נטל ההוכחה לשלילת ההתרשלות מצד בית החולים עובר אליו. בנטל זה לא עמד בית החולים.

עוד נקבע כי בית החולים התרשל בזמן הניתוח הקיסרי. במהלך הניתוח אובחן כי צבע הדם של היולדת הפך לכהה, ממצא שהעיד על בעיה בהנשמה. משכך, הוחדר ליולדת טובוס (Intubation), אך רק בחלוף 4 דקות גילה הצוות הרפואי כי הטובוס הוחדר בטעות למקום הלא נכון - לוושט במקום לקנה.

חוות הדעת מטעם מומחה רפואי אותה קיבל בית המשפט, גרסה כי הטעות היתה צריכה להתגלות באופן מיידי ולא כעבור 4 דקות. עקב טעות זו חל עיכוב בניתוח הקיסרי. במקרה זה של מצוקת עובר, העיכוב היה בעל משמעות גדולה מאד כיוון שממילא המצב בו שהה העובר לא היה אופטימאלי ולכן כושר עמידותו היה נמוך.

כאמור, בית המשפט המחוזי מצא כי שני המקרים האלה עולים כדי התרשלות רפואית ועמד על קשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק שנגרם לתינוקת. בית המשפט ביסס את הפיצויים על ראשי נזק רבים, ביניהם: נזק לא ממוני של כאב וסבל וקיצור תוחלת חיים, פיצוי עבור סיוע נפשי, אובדן השתכרות לקטינה, ראש נזק של עזרה וסיעוד, הוצאות ניידות, ועוד. ראש הנזק הלא ממוני הפך לנשוא הערעור שהוגש בהמשך.

הטענות בערעור והחלטת בית המשפט העליון

בערעור טען בית החולים כי הטיפול הרפואי לא גרם לנזק, אך במידה וייקבע שיש לחשב מחדש עד כמה הוא אחראי לנזק, יקום צורך לדון מחדש בנושא גובה הפיצויים.

בית החולים טען כי רק באחוזים נמוכים הנעים בין 10%-6% בהם נגרם שיתוק מוחין, קיים קשר בין תשניק סב לידתי לבין נזק שאירע. לא רק זו אלא שנזק זה נגרם לא על ידי גורם אחד אלא עקב הצטברות של מספר גורמים. לכן, יש לקחת בחשבון משתנים רבים שיכולים לגרום נזקי גוף לתינוקת וקשורים באמה, כגון: טיפול תרופתי שניתן במסגרת טיפולי פוריות; הריון קודם שהסתיים בהליך הפלה טבעית; היעדר מידע על זהות האב וההשלכות העולות מכך, ועוד.

בית המשפט סבר כי למרות כל הגורמים שצוינו בעדות המומחה מטעם בית החולים, במקרה האמור ישנם סימנים מובהקים לקיום קשר סיבתי בין הנזק לבין ההתרשלות - שחרור מוקדם ללא פיקוח וההתרשלות בניתוח הקיסרי כאמור. משכך, קיים סיכוי גבוה כי התינוקת נכללה בקבוצה הקטנה אשר נגרם לה נזק מוחי עקב תשניק. נוכח האמור, גם בית המשפט העליון אישר כי קיימים רשלנות רפואית וקשר סיבתי בין ההתרשלות לבין הנזק.

בית החולים ערער על גובה הסכום שנפסק לאם כראש נזק לא ממוני. לטענתו, האם אינה עומדת במבחנים הדורשים נזק נפשי קשה: מחלת נפש או לפחות פגיעה נפשית רצינית (הלכת "אלסוחה"). בית המשפט שבערעור קיבל טענה זו, וקבע כי יש לבטל את הפיצוי שנפסק לאם בגין נזק לא ממוני.

לחצו: ייעוץ משפטי - רשלנות רפואית  לקבלת סיוע משפטי