פסיקת בית המשפט

בית המשפט פסק שהטיפול שהרופא נתן למטופלת לא היה רשלני וכי המטופלת הגזימה לגבי הנזקים שנגרמו לה בעקבותיו. שכן, מעבר לצלקות ופגמי פיגמנטציה, לא הוכחו נזקים נוספים כגון חורים או אסימטריה.

לגבי הצלקות נפסק שהן תופעה אופיינית לגבי ניתוחי לייזר ולגבי הפיגמנטציה נפסק שמדובר בסיכון שהנו אופייני לניתוח לייזר וכי סיכון זה כנראה נגרם בשל מוצאה הגנטי של המטופלת.

עוד נפסק כי הרופא אכן נתן למטופלת הסברים מפורטים אודות מהלך הניתוח. יחד עם זאת גם נפסק שהרופא אכן כשל בכך שלא הסביר למטופלת את הסיכונים הכרוכים בביצוע הפילינג בלייזר לבעלי גוון עור כהה ו / או ממוצא מזרחי, מאחר והדבר עלול לגרום לפגמי פיגמנטציה בעורם.

במקרה דנן דובר כאמור במטופלת שהינה ממוצא חצי תימני, הגם שעורה בהיר יחסית ועל כן אינו מסגיר את מוצאה. אולם, על הרופא היה לברר בכל מקרה עם המטופלת את מוצאה, על אף שסבר כי גוון עורה בהיר ומשלא עשה זאת, התרשל במסירת המידע הרלבנטי למטופלת.

עוד נפסק כי כפי שטענה המטופלת, הרופא הוא זה שהציע לה לבצע את טיפול הלייזר, דבר אשר מחדד את רשלנותו במקרה זה. בכך הפר הרופא את חובת הגילוי כלפי המטופלת ופגע באוטונומיה שלה.

זאת במיוחד מאחר שמדובר בניתוח אלקטיבי קוסמטי שכל מטרתו לשפר את רווחתו של המטופל, אשר היקף חובת הגילוי לגביו גבוהה יותר מאשר בניתוחים מצילי חיים, כפי שנקבע בהליך ע"א 6498/20 שטנדל נ' פרופ' שדה.

אי מתן ההסברים למטופלת אודות הסיכונים הכרוכים בביצוע הטיפול אשר נובעים ממוצאה וגוון עורה, מהווים הפרה של סעיף 13(ב)(3) זכויות החולה, תשנ"ו-1996.

עם זאת, אין בכך כדי למצות את הדיון, מאחר שעל המטופלת מוטל עדיין הנטל להוכיח כי לו היא הייתה מקבלת את ההסבר הנדרש לעניין טיפול הלייזר, היא לא הייתה מסכימה לבצעו.

עם כל הקושי במתן תשובה לשאלה היפותטית זו, על בית המשפט לבקש את התשובה לשאלה בהתאם לראיות שבפניו ועל פי שיקולים של שכל ישר וניסיון החיים, כאמור בהליך ע"א9034/28  דעקה נ' בית החולים כרמל.

בעניין זה קבע ביהמ"ש כי המטופלת מייחסת וייחסה חשיבות מרובה ועליונה למראה החיצוני שלה וכי היא סמכה מאד על הרופא, לא קראה את המסמכים שהוצגו לה בטרם חתמה עליהם והאמינה בו כמעט באמונה עיוורת.

בנושא עור הפנים, נכונותה של המטופלת לבצע שינוי, טיפול או תיקון כלשהוא נבעה והושפעה רק מהמלצתו של הרופא וזאת בשל הקלות בה תיאר את הטיפול או בשל הבטחתו כי מצב עורה יהיה טוב מזה שהיה במועד.

אך לו היה הרופא מציין באוזניה של המטופלת כי קיים סיכון בטיפול הפילינג, הנובע מגוון עורה או מוצאה, אשר עשוי היה להביא להרעה במצב עורה, הייתה המטופלת נמנעת מביצוע הפילינג.

בנסיבות אלו נקבע כי הוכח שהרופא הפר את חובת הגילוי ביחס לעובדות המכריעות וכי מתקיים קשר סיבתי בין הפרת החובה לבין הנזק שנגרם כתוצאה מן הטיפול וקמה עילת תביעה בגין העדר הסכמה מדעת.

בסיכומו של דבר נפסק כי על הרופא לשלם למטופלת סך של 395,000 ש"ח בגין הפגיעה באוטונומיה שלה, כאב וסבל, אבדן השתכרות והוצאות רפואיות.

כמו כן, נקבע כי עליו לשאת בהוצאות המומחים והעדים ובשכר טרחת עורך דין בשיעור של 23.4% מהפיצוי.

שאלות? פנה/י לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר: 03-7369253