בית החולים זיו הנו בית חולים ממשלתי אשר נמצא בבעלות המדינה ומופעל באמצעות משרד הבריאות.

במסגרת הליך ת"א 25209-04-14 י.א. נ' בית החולים זיו אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בחיפה, נדונה תביעה שהוגשה בגין טיפול רשלני שניתן לאם בבית החולים זיו במהלך לידת ילדתה בשנת 1991.

התיק עסק בעולה שעלתה מאתיופיה בהיותה בחודש החמישי להריונה.

בעת ההיריון היה לאם ילד נוסף בן 10, כאשר בעברה מספר הריונות ולידות שהסתיימו באופן טראגי.

5 ימים לאחר הגעתה ארצה היא אושפזה לראשונה עקב צירים מוקדמים ולאחר מכן שוחררה למעקב הריון.

בשבוע ה-37 להריונה הגיעה האם לבית החולים זיו בשל ירידת מים.

לאחר מספר שעות היא ילדה תינוקת בלידת עכוז במשקל 2,485 גרם.

לאחר הלידה בוצעה בתינוקת החייאה על ידי מפוח יד וחמצן כשבדיקה גופנית הצביעה על היפוטוניה מרשימה, יד ימין שמוטה, עם אסימטריה של החזר על שם מורו.

התינוקת אושפזה בטיפול נמרץ ושוחררה ממנו כעבור שבועיים. 

התביעה הוגשה בשם הילדה והוריה בשנת 2014 כאשר הילדה הייתה בת 23.

הילדה אובחנה כסובלת מהיפוטוניה כללית בידיה, קרי, חולשת שרירים, פגיעה במקלעת העצבים הברכיאלית דו צדדית, שמאל יותר מימין, שיתוק על שם ארב. 

הורי הילדה טענו שלאור מצג העכוז רגליים של העובר וההיסטוריה המיילדותית הקשה של האם, בית החולים התרשל בכך שהוא החליט ליילד את האם בלידה וגינאלית במקום בניתוח קיסרי.

לטענת ההורים ההימנעות מניתוח קיסרי והמשך תהליך הלידה בגישה וגינאלית גרמו להסתבכות צפויה בלידה, להיתקעות ראש התינוקת בתעלת הלידה וכתוצאה מכך למשיכת זרועות התינוקת בכוח רב כלפי מעלה.

לטענת ההורים משיכת הזרועות הובילה לפגיעה עצבית במקלעת העצבים של הזרוע ולשיתוק ממנו סובלת התינוקת עד היום.

בית החולים טען כי הוא פעל בהתאם לפרקטיקה רפואית המקובלת ללאכל רשלנות בניהול הלידה וכי אף הציל את חיי הילדה.   

בית המשפט קבע כי בית החולים אכן התרשל בכך שיילד את האם באמצעות לידה וגינאלית במקום בניתוח קיסרי, משום על פי הפרקטיקה הרפואית שהייתה נהוגה בשנת 1991 מקובל היה להפנות במצב של עכוז רגליים לניתוח קיסרי ולא ללידה וגינאלית.

עוד קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות בית החולים בבחירתו בלידה וגינאלית שהצריכה הפעלת כוח כדי לחלץ את ראשה של הילדה לבין הנזק שנגרם לה. 

בהמשך קבע בית המשפט כי לילדה יש נכות רפואית משוקללת בשיעור 52% ונכות תפקודית בשיעור 40%.

קביעת בית המשפט התבססה על כך שמצד אחד הילדה יכולה לעבוד בהיקף מלא ללא מאמץ של יד שמאל שאינה דומיננטית, אך מצד שני היא תזדקק לעזרה יומיומית בתיפקוד במשק הבית כשתנהל משק בית בעצמה.

בסיכומו של דבר בית המשפט פסק לילדה פיצויים כוללים בסך 3,062,243 ₪ אשר כללו את ראשי הנזק הבאים:

הפסד כושר השתכרות בסך 1,088,610 ₪, הפסדי פנסיה בסך 133,633 ₪, עזרת צד ג' לעבר בסך 120,000 ₪, עזרת צד ג' לעתיד בסך 1,200,000 ₪, כאב וסבל בסך 400,000 ₪.

מסכום זה יש לנכות סך של 447,337 ₪ בגין תשלומי המוסד לביטוח לאומי, כך שבסך הכל נפסקו לילדה 2,614,906 ₪. 

במסגרת הליך ת"א 668/92 שטראוס נ' ד"ר עוז יובל ואח' אשר התנהל בפני בית המשפט המחוזי בירושלים, נדונה תביעה שהוגשה בעקבות טיפול רשלני שניתן לתובע בעת לידתו בבית החולים זיו אשר גרם לו לשיתוק מוחין. 

התיק עסק בילד שנולד בשנת 1990 בבית החולים באמצעות לידת וואקום.

הילד נפל לאחר מספר ניסיונות במצב של תשניק קשה שגרם לו לשיתוק מוחין ולנכות רפואית בשיעור 100%.

בית המשפט קבע כי רופאי בית החולים התרשלו בכך שהם לא היו עירניים מספיק למצוקה שהתפתחה אצל העובר, מצוקה אשר חייבה חילוץ מהיר ביותר שלו כדי למנוע ממנו נזקים עקב חוסר באספקת חמצן.

כתוצאה מכך הרופאים יילדו את התינוק רק כעבור 43 דקות מתחילת המצוקה הקשה שלו.

בנוסף, הרופאים התרשלו באופן שבו הם ביצעו את לידת הוואקום ובחוסר הידע שלהם לבצע במקומה לידת מלקחיים.

עוד קבע בית המשפט כי קיים קשר סיבתי בין התרשלות הרופאים לנזק שנגרם לתינוק עקב כך.   

כתוצאה מהפגיעה הקשה בלידתו הפך הילד לבעל נכות קשה ביותר לכל ימי חייו.

השיתוק המוחי והנכות הרפואית בשיעור 1005 התבטאו בפגיעה המוטורית נרחבת בכל ארבעת הגפיים שלו, כך שהוא אינו מסוגל לזחול, לעמוד או ללכת והוא זקוק לכיסא גלגלים או לעמידון עם סדים.

למעשה, הוא זקוק לעזרת הזולת בכל פעולותיו החיוניות היומיומיות ולהימצאות אדם בסביבתו למשך 24 שעות ביממה.

בית המשפט פסק לילד פיצויים בסך של מיליוני ש"ח אשר התבססו על עקרונות התחשיב שפורטו בפסק הדין.

לשיחה אישית עם עורך דין עופר סולר חייג/י: 03-7369253