כאב וסבל - ראש נזק בתביעות רשלנות רפואית עברת התקף לב בזמן העבודה? הגשת תביעת רשלנות רפואית - שלב אחר שלב הלכת השנים האבודות בדיני נזיקין פגיעה בזמן עבודה של פועל בניין נפגעת בזמן ניתוח גב ונגרם לך נזק? שיטות לביצוע ניתוח להסרת משקפיים בלייזר רשלנות רפואית באבחון שבץ מוחי - אימתי? הליכי גישור בתביעות רשלנות רפואית ספינה ביפידה ומקרי רשלנות רפואית באבחון מוקדם סרטן הקיבה לא אובחן בזמן? התיישנות עילה לאחר תאונת דרכים - אימתי? התיק הרפואי נעלם? - התביעה אינה נעלמת! התמוטטות ומות מטופל עקב תיעוד רפואי לקוי העברת נטל הראיה בתביעות רשלנות רפואית נפגעת בגלל רשלנות רפואית בזמן שירות צבאי? חשוב לדעת: על מחלות מקצוע שכר טרחת עורך דין בתביעת תאונת דרכים נגרמה לך נכות בגלל פגיעה בעבודה? מבחן הרופא הסביר - הלכה למעשה תשניק סב לידתי - חשוב לדעת! עברת תאונה בזמן שירות צבאי בצה''ל? נפגעת בזמן התנדבות ונגרמו לך נזקי גוף? חוק זכויות החולה - פרשנות משפטית לידת מלקחיים forceps birth
תקציר פסק דין בנושא אחריות קרן קיימת לישראל לנזק גוף של צעיר אשר קפץ לבריכה שבשטחה, נפגע בראשו ונותר משותק בארבע גפיו.
פסק דין מיום 20.9.07 מאת כבוד השופטת רות רונן ת.א 1351/03 (מחוזי ת"א) אברהם שמואל נ' קרן קיימת לישראל.
התובע ביקר עם חבריו באתר הסטף, קפץ לבריכה אשר הייתה במקום ובעקבות כך נפגע ונותר משותק בארבע גפיו.
בית המשפט קבע כי מאחר והנתבעת (קרן קיימת) הינה המחזיקה בשטח האתר, הרי שהיא חבה בחובת זהירות מושגית כלפי כל המבקרים באתר. עם זאת בית המשפט הגיע למסקנה כי לא ניתן לחייב את הנתבעת בהתרשלות, כטענת התובע, בשל כך שלא הקימה גדר סביב הבריכה וזאת בפרט שאפשרות קרות התאונה הינה נדירה ביותר ואילו עלות המניעה הינה גדולה וכן נוכח כך שהקמת גדר הייתה פוגעת בחזות האתר ואינה מוצדקת בנסיבות אילו.
עם זאת בית המשפט קבע כי רשלנות הנתבעת הינה בכך שהשילוט במקום לא שירת את מטרתו. ההלכה הפסוקה ראתה בהצבת שלטים שבהם מצויינת באופן מפורש ובולט הסכנה הצפויה אמצעי יעיל וטוב אשר אינו כרוך בעלות רבה מצד מחזיק המקרקעין. באתר היה שילוט בכניסה לאתר ובבריכה אולם היה מדובר בשלט קטן, לא בולט, והמסר שלו איננו מזהיר את האנשים בצורה ברורה בפני הסכנה ואינו חד משמעי דיו. מעבר לכך מבקרים שמגיעים לבריכה מצידה הימני עלולים לא לראות כלל את השלט במקום.
בית המשפט סבר כי למרות שיש להניח שהתובע היה נכנס למים גם אם היה רואה את השלט, הרי שקיים קשר סיבתי בין העדרם של שלטים ברורים וגדולים יותר לבין התאונה. בית המשפט הניח זאת על בסיס הקביעה כי קיימת סבירות גבוהה כי אלמלא היו אחרים שנכנסו וקפצו למים באתר לא היה התובע קופץ אף הוא. אם היו שלטים נוספים, ברורים ובולטים, לא היה נוצר נוהג במקום של כניסה לבריכה ושל קפיצה למים ואז יש להניח כי גם התובע לא היה קופץ למים, והתאונה ונזק הגוף היו נמנעים.
בית המשפט ייחס לתובע אשם תורם בשיעור גבוה של 65%. בית המשפט מסביר בפסק הדין כי התובע היה בגיר במועד התאונה ולכן הוא היה צריך להיות אחראי למעשיו. התובע בחר לקפוץ למי הבריכה מבלי שבירר קודם לכן את עומקם בכל חלקי הבריכה וזאת באתר אשר ברור כי אינו בריכת שחייה מוסדרת. התובע היה צריך להיות מודע כי לא ניתן להסתמך על כך שהמקום נבנה בצורה אחידה, נקייה ממכשולים, אשר מאפשרת קפיצה.
לקבלת סיוע משפטי בנושא נזקי גוף ללא התחייבות: יעוץ משפטי
